צ'ארלס בולדן:"המטרה להגיע למאדים"

מנהל סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, צ'ארלס בולדן, נאם באוניברסיטת בר-אילן, לקראת קבלת התואר דוקטור לשם כבוד, הרצאתו, לפני אולם מלא בסטודנטים ומרצים עסקה בנושא "המסע של נאס"א למאדים ומעבר לו". באולם  נכחו גם תלמידי תיכון "אורט" קרית ביאליק המשתתפים בקרן רמון.

נשיא האוניברסיטה, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ פתח את המפגש וסיפר על פגישתו עם בולדן בעת שכיהן כשר המדע והחלל בממשלת ישראל.

בראש משלחת של הסוכנות לישראל, כדי לדון בשיתופי פעולה עתידיים. "צ'רלי בולדן הוא אחד האנשים הטובים ביותר שפגשתי. הוא החל את תפקידו כטייס בשירות חיל הים האמריקאי, הפך לאסטרונאוט ובשלב מאוחר יותר מינה אותו הנשיא אובמה למנהל הסוכנות. לכבוד הוא לאוניברסיטה לארח אדם כמו צ'רלי בולדן" אמר פרופ' הרשקוביץ.

בהרצאתו אמר צ'רלס בולדן כי הוא מתרגש מהאפשרויות שלנו ליצור הזדמנויות חדשות. "הנשיא אובמה אתגר אותנו להגיע למאדים בשנת 2030", אמר  בולדן  ובהצביעו על תלמידי תיכון "אורט" של קרן רמון אמר  "אלה הם דור המאדים".

בהתייחסו לטיסות לחלל הסביר ראש נאסא, מדוע כיום אין אסטרונאוטים משתתפים בטיסות. הסיבה העיקרית לכך, אמר בולדן, היא אסון מעבורת החלל "קולומביה" ועליו גם אילן רמון.

בולדן סיפר כי כי בימיו הראשונים של אילן רמון בחלל ,הוא חיפש את  הכפר שלו בתחומי מדינת ישראל, אך לאחר כמה ימים נראה כי רמון בעיקר חיפש את כדור הארץ כאשר הסתכל לחלל. בולדן בעלה על נס את תרומתו של אילן רמון לחקר החלל וכשדמעות בעיניו אמר: "כל רגע שרמון ז"ל היה בחלל וכל מה שהוא עשה – היה שווה את זה".

"נאס"א וסוכנות החלל הישראלית ניהלו פרויקטים רבים ביחד ואני מקווה ששיתוף פעולה זה יימשך" אמר בולדן .בולדן ציין כי הוא מתרשם מהחדשנות הישראלית וציין כי חדשנות זו חשובה למחקריה של נאס"א ולניסויים שהיא עושה בכל תחום החלל ובפרט בתחום המחקר של מאדים.

כאשר נשאל על נושא מאדים, סיפר בולדן "שכאשר התמניתי למנהל הסוכנות, אנשים אפילו לא דיברו על האפשרות של הטיסה למאדים, בגלל בעיות של  זמן וכסף.  אבל לנוכח התוצאות שהושגו, העלות של המאמץ  זולה יחסית. תמיד יש סיכון כאשר עוזבים את הכוכב שלנו".

בולדן ציין כי נאס"א מאוד נרגשת להגיע למאדים "מאמץ זה מקרב אותנו עוד צעד בדרך לתשובה לשאלה,  האם אנחנו לבד ביקום.  במאדים נמצאו סימנים של חיים שהיו שם בעבר. אנחנו מאמינים שהיו פעם חיים במאדים והם היו דומים מאוד לחיים בכדור הארץ. פעם הייתה שם מגנטוספירה, או מעטפת מגן כלשהי,  אשר הגנה על הכוכב כמו בכדור הארץ אבל החיים האלה  נעלמו ואנחנו מנסים לברר מדוע"  אמר.

בולדן סיפר כי בכל 6 חודשים נערכים כ-250 ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית וכי האסטרונאוטים אשר עורכים את הניסויים הללו הם גם הנבדקים. כדוגמא לכך מספר בולדן על ניסוי התאומים שעשו בסוכנות. הניסוי נעשה בעזרת האסטרונאוט סקוט קלי ואחיו התאום.  במהלך הניסוי נבדקו השינויים הגנטיים על הדנ"א של האדם כאשר הוא בחלל לעומת כדור הארץ. ניסוי נוסף שעלה יפה  הוא גידול ירקות בחלל. הוא  הציג תמונות מתחנת החלל הבינלאומית שבהן ניתן לראות חסה, עגבניות שרי, ענבים וירקות נוספים שגידלו בתחנה.

בתמונה מימין: מנחם גרינבלום, מנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן, הגב' רונה רמון, אלמנתו של טייס החלל אילן רמון וצ'ארלס בולדן, מנהל סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א).

צילום דוד אזגורי, שגרירות ארה"ב