לראשונה מזה 20 שנה חלה ירידה במספר מקבלי תואר ראשון ושני
בשנת תשע"ה2014/15, 73.5 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל מהם 40.9 אלף מהאוניברסיטאות 24.6 אלף מהמכללות האקדמיות ו-8.1 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך.
22.06.2016 מאת: פורטל הכרמל והצפון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את הנתונים של ההשכלה גבוהה בישראל נתונים נבחרים על מקבלי תארים אקדמיים בשנת תשע"ה 2014/15לרגל סיום שנת הלימודים.
בשנת תשע"ה (2014/15) חלה ירידה במספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת (ירידה של 2.0%) לראשונה מזה 20 שנה, חלה ירידה במספר מקבלי תואר ראשון ושני מספרם קטן בתשע"ה ב-2.2% וב-2.3% בהתאמה בהשוואה לשנה הקודמת, ואילו מספר מקבלי תואר שלישי היה גדול יותר מאשר בשנה הקודמת (4.6%).
תחומי הלימוד הנפוצים בישראל בתשע"ה היו מדעי החברה ומדעי הרוח בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה בקרב מקבלי תואר שלישי.
מוביליות בין-דורית של השכלה - מבין מקבלי תואר ראשון, ל-43.5% מבוגרי אוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד בעלי תואר אקדמי, לעומת 20.3% בלבד בקרב בוגרי האוניברסיטה הפתוחה.
הנשים היוו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני 59.8% ו-61.2%, בהתאמה וקרוב למחצית ממקבלי תואר שלישי 49.7%. בתחום ההנדסה והאדריכלות היוו הנשים מיעוט בכל התארים.
בקרב מקבלי התארים, שיעוריהם היחסיים של הערבים היו: 10.2% ממקבלי תואר ראשון, 9.2% ממקבלי תואר שני ו-4.4% ממקבלי תואר שלישי. שיעורים אלה היו גבוהים יותר מאשר בשנה הקודמת (9.7%, 8.7% ו-3.2%, בהתאמה).
בשנת תשע"ה 1.9 אלף (4.2%) ממקבלי תואר ראשון היו חרדים, 1.5% ממוסמכי תואר שני ו-0.5% ממקבלי תואר שלישי בתוך 5 שנים, גדל מספרם של הבוגרים החרדים פי 3.4, אך בקיזוז נשים חרדיות בוגרות סמינרים מכללות לא אקדמיות לחינוך שלמדו במכללות לחינוך לימודי השלמה בלבד לתואר אקדמי בהוראה, גדל מספר הבוגרים פי 2.4 בלבד, ולמעשה מספרם אף ירד ב-5% בשנת תשע"ה לעומת השנה הקודמת.
בסוף שנת תשע"ה (2014/15) הוענקו תארים אקדמיים ל-73.5 אלף מסיימי לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך. 40.9 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות (55.6%), 24.6 אלף מהמכללות האקדמיות (33.4%, מהם 16.4% מהמכללות האקדמיות המתוקצבות ו-17.1% מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) ו-8.1 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (11.0%).
למעשה, בתוך חצי יובל, גדל מספרם של מקבלי התארים בישראל פי 4.8 בהשוואה למספרם בשנת תש"ן (1989/90) בתקופה זו, גדל מספר מקבלי התארים באופן משמעותי בכל סוגי המוסדות, אך בעוד שבמכללות האקדמיות גדל מספר מקבלי התארים פי 61.5 ובמכללות האקדמיות לחינוך גדל מספרם פי 12.3, באוניברסיטאות גדל מספר מקבלי התארים פי 2.9 בלבד.
בשנים אלה חלה עלייה משמעותית במספר מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות (עלייה של 16.6%). ואולם, מספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות ומהמכללות האקדמיות לחינוך גדל באופן משמעותי יותר (עליות של 74.2% ו-427.7%, בהתאמה).
באותן שנים העליות במספר מקבלי תואר ראשון היו מתונות יותר אם כי עדיין משמעותיות (באוניברסיטאות עלייה של 8.1% ובמכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך - עליות של 23.6% ושל 24.5%, בהתאמה).
יש לציין כי בשנת תשע"ד (2013/14) הפכה אוניברסיטת אריאל בשומרון ממכללה אקדמית מתוקצבת לאוניברסיטה, ומשנה זו ואילך היא נמנית עם האוניברסיטאות. לו הייתה אוניברסיטת אריאל ממשיכה להיות מכללה אקדמית, הרי שהיינו רואים באוניברסיטאות ירידה של 1.9% במספר מקבלי תואר ראשון לעומת עלייה של 8.1% בחישוב קודם ועלייה של 14.6% בלבד בהשוואה ל-16.6% בחישוב קודם במספר מקבלי תואר שני.
במכללות האקדמיות היינו רואים עליות גדולות אף יותר במספר מקבלי תואר ראשון ושני (37.2% ו-83.3%, בהתאמה).
לימודי תואר שלישי התקיימו באוניברסיטאות בלבד ובשנים תש"ע-תשע"ה גדל מספרם ב-5.4%. בשנת תשע"ה, לראשונה, קטן מספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת (ירידה של 2.0% בהשוואה לשנת תשע"ד 2013/14).
הירידות במספרם של מקבלי התארים חלו הן בקרב מקבלי תואר ראשון והן בקרב מקבלי תואר שני (2.2% ו-2.3%, בהתאמה). עם זאת, מספר מקבלי תואר שלישי גדל בהשוואה לשנת תשע"ד (עלייה של 4.6%).
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת תשע"ה (2014/15), שני שלישים (67.6%) מכלל מקבלי התארים קיבלו תואר ראשון (בוגרים), ו-28.9% קיבלו תואר שני (מוסמכים). בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, 39.9% קיבלו תארים מתקדמים (תואר שני 35.9% ותואר שלישי 4.0%). לעומת זאת, בקרב מקבלי תארים משאר מסגרות הלימוד, שיעור מקבלי תואר שני היה נמוך יותר (19.2% במכללות האקדמיות ו-22.8% במכללות האקדמיות לחינוך).
מקבלי תואר ראשון.
מקבלי תואר ראשון.
.
בשנת תשע"ה 2014/15, 49.7 אלף אנשים קיבלו תואר ראשון, מתוכם 23.6 אלף מהאוניברסיטאות47.5% 19.9 אלף מהמכללות האקדמיות 39.9%, מהם 22.2% מהמכללות האקדמיות המתוקצבות ו-17.8% מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות ו-6.2 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך12.6%בשנים הקודמות שיעורם של בוגרי האוניברסיטאות מקרב כלל הבוגרים היה גבוה יותר - 90.8% בתש"ן (1989/90), 63.8% בתש"ס (1999/2000) ו-50.9% בתש"ע (2009/10).
תחומי לימוד.
תחומי לימוד.
.
.
באופן כללי, בהשוואה לשנה הקודמת (תשע"ד 2013/14), לא היו שינויים משמעותיים בהרכב תחומי הלימוד של מקבלי תואר ראשון. עם זאת, במכללות האקדמיות המתוקצבות, ירד שיעור המסיימים בתחום העסקים ומדעי הניהול מ-18.4% ל-16.3% בתשע"ה, ואילו שיעורם של המסיימים במקצועות העזר הרפואיים עלה מ-4.0% ל-5.5% (בהתאמה). גם במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות היו שינויים בהרכב התחומים בקרב מקבלי תואר ראשון בין תשע"ד לתשע"ה שיעור בוגרי משפטים ירד מ-33.4% ל-30.9% (בהתאמה) ואילו שיעור בוגרי מדעי החברה עלה מ-22.1% ל-24.4% (בהתאמה).
.
משך הלימודים 73.6% מכלל מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות בשנת תשע"ה (2014/15) סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים. באוניברסיטאות, תחומי הלימוד שבהם יותר מ-75% מהבוגרים סיימו לימודים בטווח הזמן הזה, היו: חקלאות, עסקים ומדעי הניהול, מדעי החברה, רפואה ומקצועות עזר רפואיים. במכללות האקדמיות, תחומי הלימוד שבהם יותר מ-80% מהבוגרים סיימו לימודים תוך 4 שנים, היו: מדעי החברה, עסקים ומדעי הניהול ומקצועות עזר רפואיים. לעומת זאת, באוניברסיטאות, תחומי הלימוד שבהם יותר מ-30% מהבוגרים סיימו ללמוד לאחר 5 שנים ומעלה, היו: הנדסה ואדריכלות, וכן מדעי הרוח. במכללות האקדמיות, תחומי הלימוד שבהם יותר מ-30% מהבוגרים סיימו ללמוד לאחר 5 שנים ומעלה היו: הנדסה ואדריכלות, מדעי הרוח ומדעי הטבע והמתמטיקה.
.
מוביליות בין-דורית של השכלה
.
לכשליש (34.7%) ממקבלי התואר הראשון היה לפחות הורה אחד עם תואר אקדמי.
באוניברסיטאות היה שיעורם 43.5% מכלל מקבלי תואר ראשון. במכללות האקדמיות המתוקצבות - 34.1%, במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות - 27.6% ובמכללות לחינוך היה השיעור 24.1%. באוניברסיטה הפתוחה היה השיעור הנמוך ביותר של מקבלי תארים שהוריהם היו בעלי תואר אקדמי - 20.3%.
באוניברסיטאות היה שיעורם 43.5% מכלל מקבלי תואר ראשון. במכללות האקדמיות המתוקצבות - 34.1%, במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות - 27.6% ובמכללות לחינוך היה השיעור 24.1%. באוניברסיטה הפתוחה היה השיעור הנמוך ביותר של מקבלי תארים שהוריהם היו בעלי תואר אקדמי - 20.3%.
.
הוריהם של שני שלישים (66.1%) ממקבלי התואר הראשון ברפואה היו בעלי תואר אקדמי, ושל 61% ממקבלי התואר הראשון במשפטים מהאוניברסיטאות, לעומת 28.7% מבוגרי תואר ראשון במשפטים במכללות האקדמיות.
.
מקצוע זהה למקצוע ההורים היה בקרב 9% ממקבלי התואר בהנדסה, אך פחות מ-0.5% ממקבלי התואר במקצועות עזר רפואיים, ראו תרשים.
מקבלי תואר שני.
מקבלי תואר שני.
.
בשנת תשע"ה (2014/15), 21.2 אלף אנשים קיבלו תואר שני, מתוכם 14.7 אלף מהאוניברסיטאות (69.1%), 4.7 אלף מהמכללות האקדמיות (22.2%, מהם 4.6% מהמכללות האקדמיות המתוקצבות ו-17.6% מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) ו-1.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (8.7%). תואר שני הוענק בעבר באוניברסיטאות בלבד. בתוך חמש שנים (משנת תש"ע - 2009/10) ירד שיעור מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות ב-11.4 נקודות האחוז (מ-80.5% בשנת תש"ע עד 69.1% בשנת תשע"ה).
.
בשנת תשע"ה (2014/15), רוב מקבלי התואר השני למדו מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (28.5% ו-25.2%, בהתאמה). 18.1% סיימו את לימודיהם במדעי החברה. מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות למדו בכל תחומי הלימוד. במכללות האקדמיות הוענקו תארים שניים בכל תחומי הלימוד למעט רפואה וחקלאות. במכללות האקדמיות לחינוך, כל המוסמכים למדו מדעי הרוח (חינוך והכשרה להוראה).
.
בעוד שבאוניברסיטאות 21.5% למדו מדעי החברה, 20.8% למדו עסקים ומדעי הניהול ו-20.3% למדו מדעי הרוח, הרי שבמכללות האקדמיות למדו פחות מדעי החברה (14.7%) ויותר מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (26.0% ו-48.9%, בהתאמה).
.
בין השנים תשע"ד (2013/14) לתשע"ה הייתה ירידה בשיעור המוסמכים בתחום עסקים ומדעי הניהול בקרב כלל מקבלי תואר שני מ-27.8% ל-25.2%, בהתאמה. במכללות האקדמיות המתוקצבות עלה שיעור המוסמכים בתחום זה מ-30.8% ל-37.2%.
מקבלי תואר שלישי.
מקבלי תואר שלישי.
.
.
בקרב מקבלי תואר שלישי בשנת תשע"ה (2014/15), הרכב תחומי הלימוד היה שונה מההרכבים שבקרב מקבלי תואר ראשון ותואר שני. תחומי הלימוד הנפוצים בקרב מקבלי תואר שלישי היו: מדעי הטבע והמתמטיקה (49.3%), מדעי הרוח (20.6%), מדעי החברה (12.1%) והנדסה ואדריכלות (9.4%). 3.1% ממקבלי תואר שלישי סיימו את לימודיהם בתחום החקלאות.
.
בשנת תשע"ה (2014/15), 29.7 אלף נשים קיבלו תואר ראשון, 13.0 אלף קיבלו תואר שני ו-0.8 אלף קיבלו תואר שלישי. רוב בוגרי תואר ראשון ומוסמכי תואר שני היו נשים (59.8% ו-61.2%, בהתאמה), וקרוב למחצית ממקבלי תואר שלישי (49.7%) היו נשים. שיעוריהן של הנשים במכללות האקדמיות לחינוך היה גבוה במיוחד (85.3% בתואר ראשון ו-82.4% בתואר שני). בתחומי לימוד רבים הנשים היוו רוב ובמיוחד במקצועות עזר רפואיים (83.0% בתואר ראשון ו-83.6% בתואר שני) ובמדעי הרוח (77.2% בתואר ראשון, 76.4% בתואר שני ו-57.1% בתואר שלישי). לעומת זאת, היו תחומי לימוד שבהם הנשים מיעוט ובמיוחד הנדסה ואדריכלות (27.6% בתואר ראשון, 25.7% בתואר שני ו-25.0% בתואר שלישי).
.
בקרב בוגרי תואר ראשון בתשע"ה (2014/15) הנשים היו צעירות יותר מהגברים. גילן החציוני היה 26.7 שנים לעומת 28.5 שנים בקרב הגברים. הפער היה גדול במיוחד בקרב בוגרי תואר ראשון במכללות אקדמיות לחינוך (26.9 לעומת 30.8, בהתאמה). פערי גיל אלו היו גם בקרב מוסמכי תואר שני אם כי באופן מתון יותר (32.5 שנים לעומת 33.4 שנים, בהתאמה). בקרב מוסמכי תואר שני, פער הגילים היה גדול במיוחד בקרב מוסמכי המכללות האקדמיות המתוקצבות (32.1 לעומת 34.8, בהתאמה). בקרב מקבלי תואר שלישי לא היו הבדלים משמעותיים בגילם החציוני של גברים ונשים (36.0 שנים בקירוב).
.
.
בקרב מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה בשיעורי הערבים ביחס לשנת תשע"ד (2013/14), מ-9.7% ל-10.2% ומ-8.7% ל-9.2%, בהתאמה. גם בקרב מקבלי תואר שלישי, הייתה עלייה בשיעורם מ- 3.2% ל-4.4%.
.
בשנת תשע"ה (2014/15), 5.1 אלף ערבים קיבלו תואר ראשון, 1.9 אלף קיבלו תואר שני ו-69 קיבלו תואר שלישי. עשירית מבוגרי תואר ראשון בתשע"ה (2014/15) היו ערבים (10.2%). שיעורם היה הנמוך ביותר במכללות האקדמיות (6.7% בסך הכל ואף נמוך יותר במכללות אקדמיות הלא מתוקצבות - 4.9%) ואילו במכללות האקדמיות לחינוך שיעורם היה הגבוה ביותר (19.5%). תחומי הלימוד שבהם שיעורי הערבים היו גבוהים במיוחד היו מקצועות עזר רפואיים (26.0%) ורפואה (20.8%) וכן מדעי הרוח (17.0%) – שבהם כלולים מקצועות החינוך וההכשרה להוראה. לעומת זאת, שיעורי הערבים היו נמוכים מאוד בתחומי החקלאות (2.7%), ההנדסה והאדריכלות (4.5%) וכן עסקים ומדעי הניהול (4.7%).
.
9.2% ממקבלי תואר שני בתשע"ה (2014/15) היו ערבים. באוניברסיטאות עמד שיעורם על 7.8% ובמכללות האקדמיות - על 8.6% (בסה"כ, ובמכללות האקדמיות המתוקצבות - 5.7% בלבד). לעומת זאת, יותר מחמישית ממקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות לחינוך היו ערבים (21.6%). השיעורים הגבוהים ביותר של הערבים היו בתחומים: מדעי הרוח (18.5%) ומקצועות עזר רפואיים (14.4%). לעומת זאת, בתחומי לימוד הבאים שיעור הערבים היה נמוך מאוד: חקלאות - 0.6%, עסקים ומדעי הניהול - 2.4% והנדסה ואדריכלות ומדעי הטבע והמתמטיקה – 2.8% בכל אחד מהם.
שיעור הערבים בקרב מקבלי תואר שלישי היה נמוך מאוד (4.4%). בתחומי הלימוד הנפוצים, שיעורם היה גבוה יותר במדעי הרוח (7.7%) ומדעי החברה (7.2%) ופחות מזה במדעי הטבע ומתמטיקה (2.8%) ובהנדסה ואדריכלות (2.0%).
שיעור הערבים בקרב מקבלי תואר שלישי היה נמוך מאוד (4.4%). בתחומי הלימוד הנפוצים, שיעורם היה גבוה יותר במדעי הרוח (7.7%) ומדעי החברה (7.2%) ופחות מזה במדעי הטבע ומתמטיקה (2.8%) ובהנדסה ואדריכלות (2.0%).
.
בקרב בוגרי תואר ראשון בתשע"ה (2014/15) הערבים היו צעירים יותר מהיהודים והאחרים . גילם החציוני היה 24.4 שנים לעומת 27.7 שנים בקרב היהודים והאחרים. הפער היה גדול במיוחד בקרב בוגרי תואר ראשון במכללות אקדמיות לחינוך (24.3 לעומת 28.2 שנים, בהתאמה). בקרב מוסמכי תואר שני הערבים היו מבוגרים יותר מהיהודים והאחרים (33.8 לעומת 32.8 שנים, בהתאמה). אם נסתכל על הגיל החציוני של מקבלי תואר שני גם לפי סוג המוסד נראה כי ערבים היו צעירים יותר בקרב מוסמכי מכללות אקדמיות לחינוך (37.1 בהשוואה ל-41.2 שנים, בהתאמה) ובמכללות אקדמיות מתוקצבות (31.8 לעומת 33.6 שנים, בהתאמה). בקרב מקבלי תואר שלישי היו הערבים מבוגרים יותר מהיהודים והאחרים (37.8 לעומת 36.0 שנים, בהתאמה).
.
בשנת תשע"ה (2014/15), 1.9 אלף חרדים קיבלו תואר ראשון, 243 קיבלו תואר שני ו-6 קיבלו תואר שלישי. 4.2% מכלל בוגרי תואר ראשון בשנת תשע"ה (2014/15) היו חרדים. בתארים המתקדמים היו שיעוריהם נמוכים אף יותר (1.5% בתואר שני ו-0.5% בתואר שלישי). כשליש מהחרדים בוגרי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות היו גברים (37.4% ו-34.9%, בהתאמה). במכללות האקדמיות לחינוך, לעומת זאת, רק 4.7% מבוגרי תואר ראשון היו גברים. 864 בוגרי תואר ראשון (גברים ונשים) 44% מכלל הבוגרים, היו במעמד של לימודי המשך לתואר ראשון, כלומר למדו בעבר במוסד לא אקדמי (בדרך כלל סמינר למורות) ולאחר מכן השלימו לימודים לתואר ראשון במכללה אקדמית לחינוך. בשנת תש"ע (2009/10), רק 568 חרדים קיבלו תואר ראשון ו-57 קיבלו תואר שני. כך שבתוך 5 שנים, גדל מספרם של הבוגרים החרדים פי 3.4. אם לא נתייחס לבוגרי תואר ראשון שהיו במעמד של לימודי המשך, נראה כי מספר הבוגרים החרדים עלה פי 2.4 בלבד ולמעשה אף ירד בשנה האחרונה, ראו תרשים.
.
בשנת תשע"ה (2014/15), שיעוריהם של החרדים במכללות האקדמיות לחינוך היו הגבוהים ביותר (19.4% מכלל הלומדים במכללות לחינוך לתואר ראשון). בתחומי הלימוד מדעי הרוח ומקצועות עזר רפואיים היו יחסית יותר חרדים מאשר בתחומים אחרים (7.9% ו-4.1%, בכלל התארים בהתאמה). כמעט ולא היו חרדים שקיבלו תואר כלשהו בתחומי רפואה וחקלאות (0.2% ו-0.9%, בהתאמה).
.
בקרב בוגרי תואר ראשון בתשע"ה (2014/15) החרדים היו צעירים יותר מאשר בוגרי בתי ספר בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי. גילם החציוני היה 26.1 שנים לעומת 26.9 שנים בחינוך הממלכתי-דתי ו-27.4 בחינוך הממלכתי. הפער היה גדול במיוחד בקרב בוגרי תואר ראשון במכללות האקדמיות המתוקצבות (24.1 לעומת 27.2 ו-27.7, בהתאמה). פערי גיל נרשמו גם בקרב מוסמכי תואר שני - 30.6 בקרב החרדים, לעומת בקרב בוגרי בתי ספר שבפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי (31.6 ו-32.2, בהתאמה). בקרב מוסמכי תואר שני, פער הגילים היה גדול במיוחד בקרב מוסמכי המכללות האקדמיות המתוקצבות (27.5 לעומת 32.3 שנים בחינוך הממלכתי ו-32.5 שנים בחינוך הממלכתי-דתי).
.
האוכלוסייה כוללת מקבלי תארים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שהוענק להם תואר אקדמי (תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי ותעודה אקדמית) במסגרת טקסי המוסדות אשר התקיימו בשנת תשע"ה (2014/15).
מוסדות להשכלה גבוהה בישראל כוללים את האוניברסיטאות (לרבות האוניברסיטה הפתוחה), המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך.
תחום לימוד הוא התחום שאליו משויך מקצוע הלימוד הראשון של מקבלי התארים (בקובץ).
כל מקבלי התארים מהמכללות האקדמיות לחינוך למדו את מקצועות החינוך וההכשרה להוראה.
מוסדות להשכלה גבוהה בישראל כוללים את האוניברסיטאות (לרבות האוניברסיטה הפתוחה), המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך.
תחום לימוד הוא התחום שאליו משויך מקצוע הלימוד הראשון של מקבלי התארים (בקובץ).
כל מקבלי התארים מהמכללות האקדמיות לחינוך למדו את מקצועות החינוך וההכשרה להוראה.
.
מקצועות הלימוד קובצו לפי התחום המדעי שאליו הם משתייכים. מי שלמד בשני מקצועות לימוד, מוין לפי התחום של מקצוע הלימוד המופיע ראשון בקובץ המוסד.
.
התחומים המדעיים הוצגו בלוחות בשתי רמות פירוט, כדלקמן:
15 תחומים 9 תחומים
מדעי הרוח הכלליים מדעי הרוח
שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים
חינוך והכשרה להוראה
אמנות, אומנויות ואומנות שימושית
תכניות לימודים מיוחדות ושונות
מדעי החברה מדעי החברה
עסקים ומדעי הניהול עסקים ומדעי הניהול
משפטים משפטים
רפואה רפואה
מקצועות עזר רפואיים מקצועות עזר רפואיים
מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב מדעי הטבע ומתמטיקה
מדעים פיסיקליים
מדעים ביולוגיים
חקלאות חקלאות
הנדסה ואדריכלות הנדסה ואדריכלות
קבוצת אוכלוסייה ודת: אוכלוסיית ה"יהודים והאחרים" כוללת: יהודים, נוצרים שאינם ערבים ואלה ללא סיווג דת; האוכלוסייה הערבית כוללת: מוסלמים, נוצרים-ערבים ודרוזים.
מדעי הרוח הכלליים מדעי הרוח
שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים
חינוך והכשרה להוראה
אמנות, אומנויות ואומנות שימושית
תכניות לימודים מיוחדות ושונות
מדעי החברה מדעי החברה
עסקים ומדעי הניהול עסקים ומדעי הניהול
משפטים משפטים
רפואה רפואה
מקצועות עזר רפואיים מקצועות עזר רפואיים
מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב מדעי הטבע ומתמטיקה
מדעים פיסיקליים
מדעים ביולוגיים
חקלאות חקלאות
הנדסה ואדריכלות הנדסה ואדריכלות
קבוצת אוכלוסייה ודת: אוכלוסיית ה"יהודים והאחרים" כוללת: יהודים, נוצרים שאינם ערבים ואלה ללא סיווג דת; האוכלוסייה הערבית כוללת: מוסלמים, נוצרים-ערבים ודרוזים.
.
חרדי: אדם שבית הספר האחרון שבו הוא למד (לפני שנכנס להשכלה הגבוהה) היה בפיקוח חרדי.
.
אוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים; הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל; אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בן גוריון בנגב; מכון ויצמן למדע; האוניברסיטה הפתוחה; אוניברסיטת אריאל בשומרון.
מכללות אקדמיות.
מכללות אקדמיות.
.
בשנת תשע"ה היו 20 מכללות אקדמיות המתוקצבות על ידי המדינה ו-12 מכללות אקדמיות לא מתוקצבות שהעניקו תארים: המכללות האקדמיות המתוקצבות היו: המרכז האקדמי רופין; שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות; בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים; האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים; המרכז האקדמי לב; מכון טכנולוגי חולון; המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה; האקדמית תל אביב יפו; מכללה אקדמית הדסה ירושלים; המכללה האקדמית תל חי; המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע”ש מקס שטרן; המכללה האקדמית ספיר; אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב; המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון; עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה ירושלים; המכללה האקדמית אשקלון; המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן; המכללה האקדמית צפת; המכללה האקדמית אחוה; המכללה האקדמית גליל מערבי.
.
המכללות האקדמיות הלא מתוקצבות היו: המסלול האקדמי המכללה למינהל; המכללה האקדמית נתניה; המרכז הבינתחומי הרצליה; המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט; המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן; הקריה האקדמית אונו; מכון שכטר למדעי היהדות; המרכז האקדמי פרס; המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה; המרכז האקדמי כרמל; המכללה האקדמית לישראל ברמת-גן.
.
מכללות אקדמיות לחינוך: מוסדות אשר הוכרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה, והוסמכו להעניק תואר אקדמי בחינוך (B.Ed. , M.Ed.): מכללת אמונה-אפרתה - מכללה אקדמית לאמנויות וחינוך; חמדת הדרום מכללה אקדמית לחינוך; אורות ישראל מכללה אקדמית לחינוך מיסודן של מכללת מורשת יעקב ואורות ישראל; אקדמיית אלקאסמי; המכללה האקדמית בית-ברל; שאנן המכללה האקדמית הדתית לחינוך; המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל חיפה; מכללת הרצוג מיסודן של מכללות ליפשיץ והרצוג; מכללת תלפיות המכללה האקדמית לחינוך; המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון, מכללת אוהלו בקצרין מכללה אקדמית לחינוך, מדעים וספורט; גורדון המכללה האקדמית לחינוך; המכללה האקדמית לחינוך ע”ש דוד ילין; מכללת קיי; המכללה לחינוך גופני ולספורט ע”ש זינמן במכון וינגייט; המרכז האקדמי ויצו חיפה; אורנים המכללה האקדמית לחינוך; מכללה ירושלים; מכללת לוינסקי; מכללת סכנין – מכללה אקדמית להכשרת עובדי הוראה; סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות.
.
תואר ראשון: כולל תארים כגון: .B.Ed., B.Tech., B.Sc., B.A.
תואר שני: כולל תארים כגון: .M.Ed., M.B.A., M.Sc., M.A. וכן תואר דוקטור לרפואה: M.D., D.M.D..
תואר שלישי: כולל תארים כגון: .Dr.Sc., Ph.D.
תואר שני: כולל תארים כגון: .M.Ed., M.B.A., M.Sc., M.A. וכן תואר דוקטור לרפואה: M.D., D.M.D..
תואר שלישי: כולל תארים כגון: .Dr.Sc., Ph.D.
.
תעודה אקדמית: כוללת תעודות שהלימוד לקראת קבלתן מותנה בסיום לימודים לתואר ראשון, כגון: תעודת הוראה, תעודה בתרגום, תעודה במוזיאולוגיה, תעודה במדעי הספרנות.
