"שוויון בתשלומי המים בישוב הדרוזי"

אחדות דעים בין קואליציה ואופוזיציה בדרישה של חברי ועדת הכספים לבטל את 'היטל ההרים' על הקמת תשתיות מים ביישובים שממוקמים במקומות שמעל 100 מטר מעל פני הים. בדיון מיוחד שקיימה הוועדה, דרש מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ומי שיזם את הדיון, ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) מהאוצר ומרשות המים לבטל את ההיטל באופן מיידי. עמאר קרא לאוצר לסבסד את העלויות העודפות על הקמת תשתיות מים ביישובים הרריים ולא להפיל את הנטל על האוכלוסייה באותם יישובים, שעל-פי-רוב נמצאים בפריפריה הרחוקה והמוחלשת.

ח"כ עמאר ציין, ש"רוב היישובים שנמצאים בגובה של 100 מטר יותר מעל פני הים הם דווקא אותם יישובים שנמצאים בפריפריה, היישובים הכי חלשים, שבין כה וכה מתמודדים עם קשיים רבים ואז באה מדינת ישראל ומטילה עליהם את המס הלא-שוויוני הזה. דווקא לגביהם רשות המים העלתה את המס. לזה יש להוסיף את המס על בנייה שלא בצפיפות, דבר שתואם את הבנייה הכפרית ברוב אזורי הפריפריה, בנייה שגם מאפיינת את המגזרים הדרוזי והערבי, בהם רוב הבנייה נעשית על גבי קרקע פרטית יוצא שהתושבים משלמים מס עודף על עצם העובדה שהם גרים במקומות לא מישוריים. אני דורש שהמס הזה יבוטל, אחרת אנחנו בוועדת הכספים נקדם חקיקה בתמיכת קואליציה ואופוזיציה. מדובר בנטל שהאזרח לא יכול לעמוד בו".

ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת): "נושא היטלי המים ותאגידי המים לא יורד מסדר היום מתחילת הקדנציה. תעריפי המים בישראל הם מהגבוהים בעולם גם ככה ועל זה מוסיפים 'היטל הרים', שהוא מס לא-שוויוני דווקא על האזרחים החלשים ביותר. על יישובים ערבים שנמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך 1-3, ושבמקום לחזק אותם מטילים עליהם עוד נטל כלכלי. זה נובע מאטימות של המדינה ושל התאגידים. אני קורא לרשות המים לחזור בה מההחלטה להטיל את המס הלא-שוויוני הזה".

ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): "לא יתכן שבגלל טופוגרפיה אני משלם יותר. לא יתכן גם, שבשל העובדה שרוב הבנייה בחברה הערבית היא לא רווייה ולא צפופה, אלא בונים על קרקע פרטית בניה נמוכה, גם משלמים מס עודף. זה קורה כשהמעמד הסוציו-אקונומי של המגזר חלש מאוד. רשות המים צריכה להתחשב בכך, כי זו המציאות במגזר הערבי. הזכות למים, היא זכות אזרחית בסיסית. עלינו לפעול לביטול המס הזה ולהקל בכל ההיטלים שקשורים במים".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "בנושא הזה יש שוויון מלא בין יהודים וערבים, כולם נפגעים במידה שווה. הופכים את המים למשאב בלתי מושג לתושבים וגם לתעשייה. יש לבטל את רשות המים ולהחזיר את הסמכויות בנושא לוועדת הכספים. הרשות היא גוף שאין לו בעל בית, יושבים שם 8 עובדי מדינה עם השקפת עולם שאינה מקובלת על אף אחד כאן בכנסת. מחסלים את החקלאות גם ופוגעים באזרחים. המים זה לא מוצר שנועד להעשיר את קופת האוצר שגם בנושא המים וגם בנושא הקרקע מנהל מדיניות לא נכונה. בטווח המיידי, יש לקיים דיון עם רשות המים, עם אלכס קושניר, למרות שהוא בתהליכי החלפה. הכנסת חייבת להתמודד עם הבעיה כולה בניהול משק המים והורדת מחירי המים לכולם".

ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת): "הגשתי הצעת חוק כמו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, כשהיה באופוזיציה, שמחירי המים ייקבעו ע"י רשות המים באישור ועדת הכספים. יש כאן עניין של מדיניות ושל ערכים. הסיפור של היטל הרים ממחיש את הצורך להחזיר לכנסת את האחריות על מחירי המים. שהסמכות בנושא המים תחזור לכנסת".

ראש מועצה מקומית כסרא-סמיע, נביה אסעד: "הנושא הוא חבית חומר נפץ שעלולה כל רגע להתפוצץ. אני קורא לחברי ועדת הכספים לפעול לביטול המס הזה. אנחנו מתמודדים עם בעיות רבות ואני מצפה לצאת מכאן עם בשורה שהמס הזה הולך להתבטל. 30 שנה הסתדרנו ללא תאגידי מים והכל היה בסדר והיו מים במחירים הגיוניים".

סגן בכיר ליועצת המשפטית ברשות המים, ניר וילנר: "מדובר בכללים מלפני כשנה וחצי שהחליפו כ- 300 חוקי עזר ברחביי הארץ. האיחוד בכללים דווקא הוריד כ- 200 מיליון ₪ את סך התשלומים של אזרחי ישראל על המים. לפני כן כאמור, היו חוקי עזר שנחקקו לפני 30 שנה ושלא עודכנו. אז התעריפים אכן עלו מעט, אך ריאלית יתכן שפחתו, כי 30 שנה הם לא עלו. אז אם מישהו בונה בית חדש ומקימים לו תשתית ראויה יש לזה מחיר. את עלות התשתיות לא ניתן להוריד, כי זה התשתיות. אם ראש הרשות יכול להגיד שהוא יכול להקים בפחות אז בבקשה הוא יכול להגיש בקשה כזו. לגבי הצפיפות, גם מי שגר במישור החוף ויש צפיפות נמוכה משלם יותר בכל הארץ. בהרים, עלות הפיתוח יותר גבוהה לעומת המישור והתעריף נועד לשקף את העלות ולכן התעריף יותר גבוה".

ח"כ עמאר השיב לוילנר: "זה נכון שהורידו הורידו את סך הגבייה. אך הורידו לעשירים והעלו לעניים. אני רוצה תשתית ראויה, אך לא יכול להיות שמי שחי במצב קשה ובפריפריה ישלם קנס".

רפרנטית תשתיות באגף תקציבים באוצר, רעיה עדני: "מדובר בתעריף שמשקף את עלות הקמת התשתית ובעבר הוא היה בחסר גדול מאוד והוביל להקמת תשתיות פחות טובות. אנחנו מדברים על הקמת תשתיות לבית פרטי וזה מבדיל בין יישובים שונים. השאלה האם מדובר בבנייה רוויה או פרטית היא קריטית, כי מקימים תשתית לכל בית או בית דירות. ויש גם הבדל ניכר בעלויות בין יישובים במקומות מישוריים או הררים, זה לא מס אלא תעריף הקמה. מדובר במחיר, כמה שעולה זה מה שמשלמים, זה לא מס". עדני הסבירה עוד, כי "לא מדובר בכסף תקציבי, זה כסף שלא הגיע מעולם לאוצר המדינה אלא חיסכון ישיר לאזרח. רשות המים קבעה את התעריף שעולה לתאגיד להקים את התשתית. בעקבות החסר שהיה בעבר, יש יישובים שלא היו להם תשתיות. לכן רשות המים שיקפה במחיר את עלות התשתיות על-מנת שאכן התשתיות יוקמו".

מנכ"ל מי הגליל, מוסטפא אבו-ריא הציג את עמדת התאגידים, כי אם יבוטל ההיטל יידרש מקור תקציבי אחר: "ההפרש הגדול בתעריפים אכן מקשה על האזרחים. העלות של הנחת תשתיות באזור הררי הרבה יותר גבוהה. אך יש מקום לחפש מקור אחר איך לפצות את התאגידים אם מבטלים את היטל ההרים".

נציגת האגודה לזכויות האזרח, דבי גילד-חיו: "ההיטל הזה שערורייתי ונוגע ליישובים הכי חלשים בפריפריה, דווקא הם משלמים יותר. הפתרון צריך להיות לכל הפחות לחלק את העלות בין כל היישובים באזורים אלו באופן שווה, אף שגם לזה אנחנו מתנגדים מלכתחילה. מאז הקמת התאגידים יש עלייה של 40% במחירי המים וזאת חרף ההתפלה המסיבית. לא יתכן שתהיה מציאות של תעריפים לא שוויוניים בין יישובים שונים".

כלכלן במרכז השלטון המקומי, ציון נקש: "עתרנו לבג"צ נגד אותם הכללים. שינו את חישוב העלות של ההיטל ונקבע תעריף אחיד שבפועל, העלה דרמטית את המחיר דווקא לרשויות החלשות והוריד לרשויות יותר מאוזנות, מתחת לעלות הקמת התשתיות בפועל. יש אפשרויות לפתור את הבעיה. אפשר שכל תאגיד שככל שהתחשיב שלו להקמה נמוך מהעלות שנקבע ייקבע מחיר נמוך יותר בהתאם לעלות ההקמה בפועל ולא זו שנקבעה מראש. מעבר לזה סבסוד המדינה, הרשויות החלשות לא יכולות לעמוד גם בעלות האמיתית של הקמת התשתיות ולכן המדינה צריכה לאמץ את אותה המדיניות גם על היטלי פיתוח בתחומים אחרים שהיא מסבסדת ומשלימה הסכום ברשויות חלשות".

מנכ"ל תאגיד מי התנור באצבע הגליל, אברהם בראל: "מס הרים הוא בלתי נסבל מבחינה ציבורית. לא יתכן שמי שבונה בקריית שמונה או במג'דל שמס ישלם יותר מאשר בהרצליה. מס ההרים לא עובר בציבור".

מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ עמאר, חזר בסיכום הדיון על דרישתו מרשות המים ומהאוצר "לבטל לאלתר את היטל ההרים על המים" וקרא "לסבסד את העלויות של ההקמה, אם העלות גבוהה יותר בהרים מאשר הקמת תשתית במישור. בוודאי לא להפיל את העלות הגבוהה הזו בצורת היטל, דווקא  על אותה אוכלוסייה חלשה שנמצאת בפריפריה. אם ההיטל לא יבוטל, נקדם חקיקה בעניין".