יום השנה ה-20 לנפילתו של נביה מרעי התקיים בחורפיש

עמותת נבי לאורו נלך, בהשתתפות קרן ברל כנצלסון, קק"ל, המועצה הציונית היהודית הדרוזית והקרן לידידות, ערכו ערב לזכרו של נביה מרעי בכפרו בצפון, רחוק מהמקום בו נפל.

יש לציין שלפני מספר חודשים נבחר לראש מועצה אחיו של נביה, מופיד מרעי שגם הוא היה קצין לוחם בצה"ל, היום ראש מועצה ומוביל יחד עם הארגונים את האזכרה של אחיו נביה ז"ל.

אל"מ נביה מרעי נהרג בעקבות המהומות שפרצו בכותל המערבי ב-1996 כשצלף פגע בו. מרעי ז"ל, דרוזי יליד הכפר חורפיש, שירת באזור שבו הונצח ונודע כאיש צבא משכמו ומעלה, כאיש שלום וכאיש רעים להתרועע. גבעת נזמית נבחרה לשמש אתר ההנצחה לזכרו. עץ זית שנשתל בחורפיש ב 1954, שנת הולדתו של מרעי, הובא בשלמותו אל מקום האנדרטה והתחיל להכות שורשים.

אתר ההנצחה משמש גם נקודת תצפית על כל האזור, מארובות רוטנברג באשקלון, דרך יישובי מישור החוף הדרומי ועד לעזה. במקום נשתלו שיחי גפן, עצי רימון, רוזמרין.

נביה מרעי נולד בכפר חורפיש, למד בבית הספר התיכון החקלאי "עירון" בחדרה ושימש מדריך בתנועת הצופים.

באוקטובר 1972 גויס לשירות חובה בצה"ל, והיה נחוש להתגייס לחטיבת הצנחנים, זאת בניגוד למקובל בעדה הדרוזית, שבניה נהגו להתגייס ליחידת המיעוטים. בסיוע שר הביטחון באותה תקופה, משה דיין, והרמטכ"ל, דוד אלעזר, הגשים את משאלתו. מרעי שובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. במהלך מסלול ההכשרה פרצה מלחמת יום הכיפורים, ומרעי יצא להילחם עם גדודו בחצי האי סיני

עם סיום המסלול יצא לקורס קציני חי"ר, שלאחריו שובץ בגדוד חרב, שנקרא עד אז בשם "יחידת המיעוטים". נביה היה הוגה הרעיון להחליף את שם הגדוד ל"חרב" על מנת להעלות את גאוות היחידה, ולתרום להעלאת המוטיבציה בקרב הדרוזים להתגייס לצה"ל. במסגרת הגדוד שירת בתפקידים שונים ביניהם מפקד מחלקה, סגן מפקד גדוד, וקצין המבצעים של הגדוד.

מרעי נכנס לשירות קבע באוקטובר 1975, והחל מאוקטובר 1976 שימש כמפקד פלוגה בבית הספר לחי"ר. כשנתיים מאוחר יותר עבר לבית הספר לקצינים, ובין השנים 1978 ו-1979 שימש כמפקד פלוגה במקום. באותה תקופה נישא לבחירת ליבו, שרחה, ובשנת 1978 נולדה בתם היחידה - מנאל.

בהמשך מילא מרעי מספר תפקידים קרביים בצה"ל, ביניהם מפקד גדוד חרב וסגן מפקד חטיבת גבעתי. ב-1989 קודם לדרגת אלוף משנה. בינואר 1990 נהרג אל"ם יצחק רחימוב, שהיה מפקד החטיבה המערבית בדרום לבנון, ומרעי נקרא למלא את מקומו. בהמשך שירת כמפקד חטיבת הערבה, סיים לימודים במכללה לביטחון לאומי ותואר שני במדעי המדינה וביטחון לאומי. בשנת 1994 מונה למפקד החטיבה הצפונית בעזה, לאחר שנתיים בתפקיד, מונה לתפקיד סגן מפקד אוגדת עזה, כתפקיד אחרון לפני קידומו למפקד אוגדה, תפקיד הנושא דרגת תת-אלוף.

ב-27 בספטמבר 1996, בעימותים שהיו חלק ממהומות מנהרת הכותל, נהרג מרעי במהלך קרב ברצועת עזה. עם הסלמת המצב באזור, מרעי זומן למקום, לאור קשריו המיוחדים עם הקצינים הפלסטינים. לאחר ששוחח עמם והבטיח רגיעה בגזרה הצפונית, פנה לגזרה הדרומית לכיוון מוצב "טרמית" באזור מעבר רפיח, במטרה לסייע לחייליו שהותקפו באש פלסטינית. במהלך הירי נפגע מרעי ומת במקום. בן 42 היה במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בחורפיש.