ישראל ירדה בממוצע ההישגים של תלמידיה במתמטיקה ובמדעים

היום פורסמו הישגיהם של 39 מדינות במבחנים במתמטיקה ובמדעים שנערכו ב-2015 במסגרת המבחנים הבינלאומיים Timss .

המחקר בישראל נערך בחודשים אפריל-מאי 2015, בקרב מדגם מייצג של 5,512 תלמידי כיתות ח' מ-200 בתי ספר, שאינו כולל את תלמידי החינוך המיוחד, תלמידים חרדים ותלמידי מזרח ירושלים. במבחנים השתתפו 39 מדינות.

ישראל הידרדרה ב-9 מקומות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה, ביחס לפעם הקודמת שנערכו המבחנים ב-2011

במדעים ישראל דורגה במקום ה-19 מבין 39 המדינות, קצת מעל לממוצע.

על-פי התוצאות, הציון הממוצע של תלמידי ישראל במתמטיקה ירד מ-516 בשנת 2011 ל-511 כיום ומציב את ישראל במקום ה-16 לעומת השביעי במבחנים הקודמים. במדעים, ירד הציון מ-516 ל-507 ומציב את ישראל במקום ה-19 לעומת ה-13 במבחנים הקודמים.

עוד עולה מהתוצאות כי הפערים ההולכים ומתרחבים בין התלמידים. מהנתונים עולה כי שיעורי התלמידים המצטיינים בישראל הם מן הגבוהים מבין המדינות המשתתפות. במדרג המדינות על-פי שיעור המצטיינים, ישראל נמצאת במקום השמיני במתמטיקה ובמקום התשיעי במדעים. מאידך-גיסא, שיעורי התלמידים המתקשים גבוהים אף הם, ודומים בגודלם לערכי החציון הבינלאומי (מקום עשרים במדרג המדינות על-פי שיעור המתקשים).

הרקע הכלכלי-חברתי מהווה משקל מכריע, ונמצא כי ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. קיימים פערים גדולים מאוד של כ-110 נקודות (בקרב דוברי עברית) ושל כ-130 נקודות (בקרב דוברי ערבית) בממוצעי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לאלו מרקע חברתי-כלכלי נמוך. כשמשווים תלמידים מאותה קבוצת רקע חברתי-כלכלי הפערים בממוצעי ההישגים בין דוברי עברית ודוברי ערבית מצטמצמים במידה ניכרת.

הישגיהם של תלמידים דוברי עברית גבוהים בהשוואה לתלמידים דוברי ערבית. במחקר הנוכחי נמצאו פערים גדולים של כ-70 נקודות בממוצעי ההישגים במתמטיקה ובמדעים לטובת תלמידים דוברי עברית. ואילו בקרב תלמידים דוברי עברית לא נמצאו פערים מובהקים בין בנים ובנות, בעוד שבקרב תלמידים דוברי ערבית נמצא שהישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים, בעיקר במדעים.

ממשרד החינוך נמסר כי "מחקר טימס 2015 מצביע על כך שתלמידי ישראל שימרו את ההישגים שלהם משנת 2011. כמו כן, הנתונים מצביעים על כך שישראל מצויה מעל הממוצע הבינלאומי של המדינות המשתתפות. לאורך השנים מאז 1999 הישגי תלמידי מערכת החינוך מצויים במגמת עליה. הנתונים אף מצביעים על עליה בשיעור התלמידים המצטיינים, אך לצד זאת גם על עליה בשיעור התלמידים המתקשים. בעניין זה מציינים במשרד, כי לנוכח הפערים אשר קיימים, הופעל מודל התקצוב הדיפרנציאלי, אשר מוטמע במערכת זו השנה השלישית. לצד מודל זה פועלת תכנית מרום אשר מתעלת את התקציב באופן אופטימלי לטובת קידום התלמידים החלשים. הודות להטמעת התקצוב הדיפרנציאלי, חל צמצום בפערים, כפי שבא לידי ביטוי במבחני המיצ"ב של שנת הלימודים תשע"ו".

שר החינוך נפתלי בנט מסר בתגובה לתוצאות: "לכל מצקצקי הלשון ולמי שהיה עוד צריך הוכחה לצורך הדחוף במהפכה בלימודי המתמטיקה, תוצאות מבחנים אלה, שנערכו בתקופת הממשלה הקודמת מוכיחים שאכן הגענו למצב חרום לאומי בתחום המדעים והמתמטיקה. למען עתיד המדינה ולמען חתני פרס הנובל ומפתחי הווייז הבאים, אנחנו נמשיך לפעול להכפלת מספר תלמידי חמש יחידות במתמטיקה, גם אם תהיה ביקורת כזאת או אחרת".