מעמד הדרוזים בישראל נחות וקשה
כל עוד המושחתים הדרוזים ימשיכו להוביל את העם הפשוט שדואג רק לכלכלת ביתו בקושי מעמד הדרוזים בישראל ילך וייחלש עד לאובדן והידרדרות לדברים הקשים ביותר שלא הכרנו.
בכל הישובים הדרוזים, התמונה שנראית לציבור הישראלי שמגיע מבחוץ שונה מהתמונה בפועל, לא לחשוב שבתים גדולים וגינות מטופחות הם הפנים האמתיות של החברה בפועל.
כספי משלם המיסים הישראלי שהועברו לרשות המקומית למטרות תכנון פיתוח וחינוך הלכו לדברים שלא היו צריכים ללכת אליהם כלל, ולאף אחד במשרדים הממשלתיים זה לא הפריע, או יצא לבדוק לאן הלך הכסף.
כספים שנעלמו בדרך בכל מני שיטות וטענות שנבנו כבישים או קירות נעלמו לאור יום ולאף אחד לא אכפת.
כספים למטרה חינוכית ותרבות ופנאי הלכו למשכורות ולמקורבים והעיין הישראלית לא רואה דווקא את הדברים האלה.
כספים שהיו אמורים לשמש לספורט ומרחבים לנוער בסיכון ומלחמה בסמים, נעלמים למטרות לא קשורות ולאף אחד לא מזיז.
שטחים ואדמות השייכות לציבור עוברות לידיהם של פוליטקאיים ומקורביהם, הממסד והאחראים רואים ולא חוקרים.
הבעיה הגדולה בעדה הדרוזית זה מצב החינוך שהולך ומתדרדר מטה, רוב הנשים שלומדות ומשלימות תואר ראשון ושני לא מוצאות את מקומן בתפקידים במקצועות בהן למדו, כי מקורבים של פוליטקאיים כבר תפסו את המקומות הללו במקומם למרות שהם לא למדו כמוהן.
העדה הדרוזית נמצאת בשנים האחרונות בצומת דרכים קריטית ביותר, בין ההתפתחות הכלכלית, חוסר התכנון והעדר חלקות לבניה, ובין ההתפתחות של האוכלוסיות האחרות שהולכות ומובילות יותר טוב מהדרוזים, למרות התרומה הגדולה של הדרוזים בזמן שהמדינה הייתה עוד בחיתוליה, מעשים שאף עדה אחרת לא עשתה.
הדרוזים זועקים "אנחנו רוצים כי אנחנו משרתים" זו קריאה פסולה ואין לה שייכות כלל, הבעיה נמצאת במנהיגי העדה הרוחנית והפוליטית, שלא השכילו לראות את טובת העדה לטווח הרחוק ואם המצב ישאר כך הצעירים והצעירות לא ישארו עוד בכפרים, מה שקורה היום בפועל.
עדה שזרקה את טובי בניה לעיר הגדולה ובמקום להילחם להחזירם, נלחמים מי יקבל תפקיד מוביל יותר.
הדרוזים מצפים שהמדינה תנהג בכפר כמו במגזר היהודי, אם אדם בן 80 יהודי מורשע על מעילה והולך לכלא, אז למה אצל הדרוזים הסלחנות הזו שאנשים רמאים גנבים ומושחתים לא נחקרים ולא נענשים.