ועדת הכספים דורשת תוספת תקצוב מיידית למשפחתונים

תמימות דעים בקרב חברי ועדת הכספים לגבי הצורך להגביר את התמיכה במערך המשפחתונים המוכרים והמוסדרים, לצורך תמיכה באימהות עובדות ובכלל, על-מנת לסייע למשפחות בהן שני בני הזוג עובדים. המשפחתונים, כך אמרו חברי הכנסת, בישיבת מעקב בנושא בוועדה, היום (ג'), נועדו לסייע במקומות בהם אין די מעונות יום או שאין מספיק מקומות במעונות הקיימים. את הדיון יזמו חברי הכנסת יעקב אשר (יהדות התורה), אורי מקלב (יהדות התורה) ועאידה תומא-סולימאן (הרשימה המשותפת). יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) פתח את הדיון בקביעה, כי "הממשלה פועלת בנושא הזה נגד עצמה. מחד, רוצה לעודד יציאת נשים לעבודה ומאידך, לא מאפשרת להם את זה, כי לא מממנת משפחתונים ומעונות יום".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "אכן מצד אחד הממשלה רוצה לעודד עבודה אך לא נותנת את הכלים שאדם יוכל לצאת לעבודה בראש שקט. במקום זאת, היא מעודדת אנשים לשלוח את התינוקות שלהם למקומות לא מוסדרים כתחליף למעונות יום, פתרונות פרטיים שלא תמיד עומדים בכל התקנים ולא תמיד פועלים בצורה הנכונה. המשפחתונים הם כוח משלים לחוסר במעונות. אם היינו במצב שיש מספיק מקום ופריסה נהדרת במעונות ואין בעיה בצפיפות דיינו, אלא שאין זה כך ואז באים המשפחתונים ומשלימים את החסר במעונות. המשפחתונים עדיין בחסר גדול ובכלל, 23% בלבד מהילדים בגילאים הרלוונטיים יש להם מקום במעונות. המדינה לא משקיעה די הצורך, יש חוסר. המשפחתונים הם כלי מוסדר ומפוקח בידיה שגם עולה פחות. אך חמש שנים לא מעדכנים את הגידול הטבעי. הזעקה מהשטח אדירה וחייבים לשים לזה סוף, האוצר ומשרד הרווחה לא שמים כסף לקדם את הנושא. אז איך רוצים שאנשים ילכו לעבוד כשאין להם איפה לשים את ילדיהם. מדובר בכסף קטן יחסית, לכל היותר 50 מיליון ₪ ואפילו פחות מזה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אין ויכוח על העובדות. יש מחסור משווע במעונות וגם של משפחתונים. בחמש שנים האחרונות לא נפתחה ולו מסגרת חדשה אחת של משפחתונים, אולי הוקם עוד מעון אחד או שניים. לא ניתנה תוספת סבסוד או תקצוב ישיר למרות זמינות הפתרון הזה של המשפחתונים, שכן מדובר בפתרון שלא מצריך בינוי וגם ככה מדובר בנשים שרואות בזה יעד לתעסוקה ללא צורך בהכשרה ואין יותר מדי צורך להכשיר המקום שקיים ממילא, אלא רק תקצוב יחסית נמוך. כיום אנשים נדרשים לנסוע רחוק וזמן רב למשפחתונים וזה פוגע ביכולת של נשים לצאת לעבודה והאלטרנטיבה היא פנייה למסגרות פרטיות. זה פוגע בכדאיות לצאת לעבודה. מסגרת משפחתון פרטי עולה בממוצע במקומות של מעמד בינוני ומטה כ- 3,000 ₪. במקומות של אוכלוסיות חזקות זב כבר מתקרב ל- 3,800 ₪".   מקלב הוסיף: "מדיניות הממשלה בתחום הזה היא מדיניות חלם, משקיעים הרבה כסף בהסברה על חשיבות היציאה לעבודה, מאמצים רבים ולתת האפשרות של כדאיות לצאת לעבודה ומשקיעים גם בהכשרות אך לא ניתן ליישם את המדיניות באופן נרחב עקב הפער הזה בין הרצון לצאת לעבודה והמחסור במסגרות ראויות לילדים. בנוסף, יש לשפר את מעמדן של מנהלות המשפחתונים בהיבט של תנאי עבודתן. פתיחת עוד מסגרות זה לא סכומים גדולים, בסה"כ כ- 40 – 50 מיליון ₪ ל- 500 משפחתונים, כ- 60,000 ₪ סבסוד לשנה. התנאים שלהן הם כאלו, שהן לא עצמאיות ולא שכירות. דורשים מהן כל הדרישות משכיר אך מחויבות כמו עצמאיות. זה גורם למרמור ופוגע בהן".

מי שמילא את מקומה של ח"כ עאידה תומא-סולימאן, שהיתה אף היא מבין יוזמי הדיון, היה ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) שאמר: "המדינה מתייחסת למשפחתונים כאל ילד חורג ולא מבינים שחלק מרכזי מפתרון מרכזי מהיכולת של נשים לצאת לעבודה, מתקיים בשולי המערכת בצורה בעייתית ומייצר בעיות איומות. נשים משתכרות פחות משכר מינימום ללא חיסכון פנסיוני במשפחתונים והרי זה לא חוקי ומסובסדות ממשרד הרווחה, כי המעמד שלהן כעצמאיות, כגון עובדות קבלן. לא כפופות לחוק שכר מינימום, אין להם חיסכון פנסיוני אך לכל הדברים האחרים יש עליהן פיקוח חייבות לעמוד בדרישות משרד הרווחה, ובנהלים לפתיחת משפחתון, לכן הגיע הזמן לצעד המתבקש לקבוע העובדות במשפחתונים עובדות שכירות ומגיעות להן זכויות בסיסיות שכר הוגן, זכויות פנסיוניות ותנאי עבודה נאותים".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "אנחנו מכניסים ההורים למצב בלתי אפשרי ששני ההורים עובדים ולילדים אין מענה לא למרכים שלהם ולא לצרכים של ההורים, הנשים כיום רוצות לצאת לעבוד אך המדינה לא נותנת מענה. אין גורם ממלכתי שלוקח אחריות על הגיל הרך במדינת ישראל. הנושא מפוזר בין רשויות מקומיות, גורמים פרטיים, גורמים מפוקחים, אך רק בשם, כי כמה פיקוח באמת מתקיים??!   אנחנו מפקירים את הדור הבא של ילדי ישראל במו ידינו. יש לנו שיעור הגבוה ביותר ילודה ב- OECD – 3.09% אך אנחנו הכי גרועים במדרג במספר תחנות טיפת חלב, מרפאות התפתחות הילד ושיעור השולחים למעונות ודרך הגנים, כמה ילדים מול אנשי צוות. אז צריך לעשות מעשה שלטוני אחר בשני היבטים: הקמת מועצה לגיל הרך שתאגד את כל הפונקציות האלה בשטח ולהקים מערך אחד לילד עד גיל 6".

רכזת ענף הגיל הרך בכוח לעובדים, נועה נוצני: "אנחנו מאוד בעד הרחבת השירות, לצד מעונות היום, כי יש מקומות שאין אפשרות להקים כי צפיפות והמון ביורוקרטיה אך לא ניתן להרחיב ללא התייחסות למצב המטפלות כיום, כי אחרת זה להכניס עוד אנשים לעבודה בעוני. אנחנו מבקשים שהמעמד של המטפלות יהיה מוכר ולא כפיקציה והעסקה תקנית עם זכויות סוציאליות. בנוסף, יש להעלות את התגמול שהן מקבלות כיום ובעיקר, שבמינמום יוכלו להפקיד לחיסכון פנסיוני. המשפחתונים עונים על שתי מטרות כלכליות-חברתיות: מסגרות טובות ומפוקחות לילדים וכן עידוד יציאת נשים לתעסוקה בעיקר מהפריפריה. 42% מהחברה הערבית, 34% חרדית ונותנות מענה מדהים למדינה ולמרות שממלאות תפקיד כה חשוב המדינה לא מסתכלת עליהן בצורה כזאת ותנאי שכרן נמוכים".

נציג מאגף מעונות יום במשרד הרווחה, חגי פורגס: "השר מביא תקציב 8 מיליון ₪, תקציב חדש שמספיק ללא מעט משפחתונים חדשים". חברי הכנסת אשר ומקלב: "זה טיפה בים, לעג לרש".

נציגת אגף התקציבים באוצר, יעל לינדנברג: "אנחנו רואים את נושא המשפחתונים לא פחות חשוב מאיך שהוועדה רואה זאת. הגענו להסכמות עם משרד הרווחה שהוא מקצה לשנה הקרובה 8 מיליון ₪".

ח"כ אורי מקלב: "היה סיכום שהאוצר מתחייב לתקצב 30 מיליון ₪ שזה גם לא מלא אך היום מדברים רק על 8 מיליון ₪. זה לעג לרש".

רפרנטית לגיל הרך במרכז השלטון המקומי, רות דיין: "ביקשנו ממשרד הכלכלה לתת תעריף זהה לשתי המסגרות מעונות יום ומשפחתונים. כיום למעון התקצוב הוא 2,500 ₪ לילד ובמשפחתון 1,900 ₪".    לינדנברג הוסיפה: "יש ועדת מחירים שבוחנת התעריפים ונקבעו התעריפים ב- 2012. בוצעה בחינה מעמיקה עלויות קבועות ועלויות משתנות".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם את הדיון בהדגשה, כי "ועדת הכספים לא תעבור בנושא הזה לסדר היום ותדרוש מהמדינה לקדם צעדים ממשיים בפועל. אני דורש לעמוד בסיכום שהיה להקצות כבר ב- 2017 את ה- 300 מיליון ₪ שלגביהם היתה התחייבות לצורך בינוי של עוד מעונות יום ולהוסיף תקצוב גבוה יותר למשפחתונים. סה"כ היתה תכנית לבינוי מעונות בסך כולל של 700 מיליון ₪ ונדרש שעתה יקצו לפחות את מחצית הסכום, 350 מיליון ₪. גם ראש אגף התקציבים התחייב בפניי בנושא וכבר עבר חודש מאז".

גפני דרש כמו-כן, לבחון את "השוואת התעריפים בין המעונות למשפחתונים. לא נראה שיש סיבה להבדלים. המשפחתונים יכולים בתוך זמן קצר לשנות את המפה לחלוטין ולאפשר להרבה אימהות לצאת לעבודה, יש להגדיל את התעריף ואת הסבסוד. מעבר לכך, נדרש לשנות את מעמדן של מנהלות המשפחתונים ושהמדינה תתנהג כמו מדינה נורמלית שדואגת לעובדים ולא כמו מדינת עולם שלישי. כיום הן מקבלות פחות משכר מינימום ואין להן מעמד. אני רוצה לדעת האם יש דיון בעניין והאם הולכים לפתרון בנושא הזה. אני דורש תשובות מכל המשרדים הרלוונטיים בתוך שבועיים.
ועדת הכספים רואה בכך נושא חושב ומרכזי מבחינה חברתית ובעיקר בהיבט של עידוד נשים לצאת לעבודה ובמעמד עובדים. אם לא אקבל תשובות יכול להיות שיגיע לכאן תקציב ואני אסיט אותו לעניין הזה. לא נעבור על זה יותר לסדר היום".