ועדת הפנים אישרה אכיפת חוקי התכנון והבניה

ועדת הפנים אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצ"ח תכנון ובניה, תיקון 109 הגברת האכיפה.

החוק ייכנס לתוקפו בעוד חצי שנה. עבירת השימוש בבניין לא חוקי תיאכף על פי הדין החדש רק על בניינים שנבנו בשנתיים האחרונות ועל בניינים שייבנו בעתיד

ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התכנון והבניה, תיקון 109, שעניינו הגברת האכיפה על עבירות בניה. על פי הצעת החוק אפשר יהיה להוציא צו מינהלי על מנת לעצור עבירות בניה בראשית היווצרותן.

הממשלה מציעה בהצעת החוק לאפשר לקבוע עבירות בנייה כעבירות מנהליות, מה שיאפשר הטלת קנסות כספיים מנהליים, במקום הליך משפטי (האפשרות להישפט במקום לשלם את הקנס עומדת בפני הנקנס). כלי אכיפתי נוסף זה ניתן לרשויות האכיפה, לאחר שעברייני בניה מנעו הריסת בתים בלתי חוקיים במשך עשרות שנים, תוך שהם מגישים ערעורים רבים וגם לאחר מתן פסקי דין חלוטים ביקשו שוב ושוב עיכוב ביצוע.

על פי סיכום בין הוועדה לנציגי הממשלה, התקבלו רוב בקשות הוועדה לשינויים בחוק: תחולת החוק תהיה 6 חודשים מיום פרסומו. עבירת שימוש בבניין שנבנה שלא כדין ומשמש למגורים תטופל על פי הדין החדש רק בבתים שנבנו בשנתיים האחרונות. בתים שנבנו לפני כן יטופלו בהתאם לחוק הישן.

יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם גם עמד על כך שפקח לא יורשה לעשות שימוש בכוח כלפי אדם: "המפקח יכול להיכנס לחצר ולהפעיל במידת הצורך כוח על רכוש, אם מונעים ממנו כניסה לחצר, אבל אני לא מוכן שהוא ילך מכות עם אדם. שיזמין שוטר אם צריך".

ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "גם הדין הישן מאפשר העמדה לדין על שימוש בבניה לא חוקית. ההבדל היחיד הוא שהגדלנו את הקנסות. על כל יום שעובר המקסימום יהיה 700 ₪ ליום. זו פשרה לאחר שבמקור ההצעה הייתה שהקנס יעמוד על 1400 ₪ ליום. השאלה של העמדה לדין על בניה ישנה שכבר הרבה זמן בשטח היא שאלה של מדיניות אכיפה".

הצעת החוק עוסקת גם בבקשות לעיכוב ביצוע של פסק דין חלוט, או צו חלוט. היועץ המשפטי של הוועדה, תומר רוזנר: "בתחום התכנון והבניה זה הפך לשגרה שמבקשים בקשות לעיכוב ביצוע של פסק דין חלוט. בכל תחום אחר זה נעשה במקרים נדירים מאד. הצעת החוק מבקשת להתאים את הנורמות חזרה לדין הכללי ולכן ההצעה אומרת שאפשר יהיה לבקש בקשה כזו פעם אחת, והעיכוב יהיה עד 6 חודשים, ובמקרים חריגים אפשר יהיה לבקש חצי שנה נוספת. עד היום המצב היה שבית המשפט יכול היה לתת עיכוב ביצוע גם ל-10 שנים".

ח"כ איתן ברושי ביקש להחיל את ההקלה לפיה עבירת שימוש בבניין לא חוקי תיאכף רק על בניינים שנבנו בשנתיים האחרונות, גם על חקלאים. יו"ר הוועדה דודי אמסלם לא הסכים: "יש הבדל בין מי שבונה בית לגור בו למי שבונה אולם חתונות". ח"כ ברושי: "ואם הוא בונה צימר, רוצים לחסל אותו?" יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "נשבר לי הלב. איך אתה לא מאשר להפוך לול לצימר? אתה מקבל את זה שאדם שקיבל לול משכיר אותו למחסן, ומתחרה במי שבנה מחסנים בעיר ושילם ממיטב כספו?" ארז קמיניץ: "אנו יותר טולרנטיים למגורים מאשר למי שמייצר רווח".

ח"כ תמר זנדברג: "אני רוצה להפריד בין העבודה המקצועית שנעשתה כאן בכל הדרגים, אין לי ספק שהכוונות היו טובות ובמידה מסוימת לא אשמתכם הגלימה הפוליטית שנקשרה לחקיקה הזאת. ניכר שהיה רצון להגיע לעמק השווה ושלא תהיה תחושה לעומתית. אני רוצה להפריד בין המהלך הזה לבין המהלך הפוליטי שנעשה פה בימים האחרונים. היה סיכום לדחות את החוק. שמענו על לחצים מכיוון לשכת רוה"מ. אלה הדברים שמביאים לתחושה שהדברים האלה נדחפים מכוונה פוליטית שהיא לא כוונה טובה".

יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם: "חשיבות החוק בתודעה שהוא יוצר, שגם האוכלוסייה הערבית מבינה שהמדינה מתכוונת לפעול כמדינת חוק, ובמקביל צריך לסייע להוביל תוכניות מתאר ביישובים הערביים. סיכמנו שגם אם יהיה חסר כסף, נביא כדי להסדיר תוכניות. רוצים אחת ולתמיד להביא את כל המערכות למצב שנעבוד כמו מדינת חוק. אין לאף אחד אינטרס להרוס. רוצים להסדיר, תוך הגמשה מקסימלית, אבל אם מישהו בנה על תשתיות לאומיות, זה אינטרס של הכלל שלא יאפשרו את זה".

ארז קמיניץ: "אנו בעיצומו של רצון לשנות מציאות. התחלנו בעבודה תכנונית. ברור שהייתה בעיית תכנון במגזר הערבי. המדינה שינתה ומשנה, משקיעה כספים בתכנון מפורט. יש כבר כמה יישובים שאושרה להם תוכנית מפורטת. לצד זה אין מנוס מההיבט האכיפתי. זה חשוב לתכנון. אם לא נעמוד על שלטון החוק, ונאפשר בניה על כבישים ועל בתי ספר, זה הורס את התכנון. אנו לא ששים להרוס".