בית המשפט העליון דחה את בקשתו של קבלן למנוע את פרסום שמו

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של מנהל חברה קבלנית, החשוד בקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות שהמס בגינן כ-8 מיליון ₪, למתן רשות ערר לאיסור פרסום החקירה נגדו.

06.07.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון

כב' שופט העליון, חנן מלצר, דחה את בקשתו של מאיר בנימין דוידי, מנהל חברה קבלנית, החשוד כי ניכה חשבוניות מס פיקטיביות, למתן רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שדחה את בקשתו להטיל צו איסור פרסום על פרטי החקירה שמנהלת מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים בעניינו.
 
ב-8 ביוני,חוקרי מכס ומע"מ ירושלים הגישו לבית משפט השלום בעיר בקשה למעצר ושחרור בערובה של דוידי. כמצוין בבקשה, במחלקת החקירות מתנהלת פרשייה רבת היקף בחשד להפצה ולקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף ענק באמצעות שלוש חברות המנוהלות ע"י עבד אל רחים אמיר. עוד לפי הבקשה, החשוד, שהוא בעלים בפועל של חברת ניצנים בנין והשקעות בע"מ, ניכה בשנים 2012 – 2017 חשבוניות מס פיקטיביות של אותן שלוש חברות, שסכום המס שנדרש בגינן הוא 8 מיליון ₪.
 
כב' השופטת מיקה בנקי מבית משפט השלום בירושלים הורתה, לאור הסכמת הצדדים, על שחרורו של דוידי בתנאים מגבילים אך דחתה את בקשתו להורות על איסור פרסום החקירה. בשל כך, ערר דוידי לבית המשפט המחוזי בירושלים וכב' השופטת עירית כהן דחתה ב-14.6.17  את עררו וציינה כי הכלל הוא פומביות הדיון והחריג הוא איסור הפרסום, לדבריה דוידי "לא הוכיח קיומו של נזק החורג מן הנזק שהוא תוצאתה הטבעית של החקירה הפלילית", משכך לא עמד בתנאי הראשון כדי שבית משפט יורה על איסור פרסום. 
 
לפיכך, פנה דוידי לבית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי ובקשתו נדחתה. בהחלטתו כותב כב' השופט מלצר כי רשות ערעור ניתנת במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות כללית, מה שלא מתקיים במקרה זה.
 
כב' השופט מוסיף ואומר כי גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות וזאת משום שלא נפל פגם בהחלטת המחוזי, הוא מזכיר כי בפסיקה נקבע כי כדי שבימ"ש יורה על איסור פרסום של שם חשוד נדרש מהחשוד להוכיח כי עלול להיגרם לו נזק חמור בשל הפרסום וכן לשכנע כי יש להעדיף את מניעת הנזק החמור שלו על פני עניין הציבור בפרסום, וכך קבע בית
המשפט המחוזי כי דוידי לא הצביע על קיומו של נזק חמור החורג מן הנזק הכרוך באופן טבעי בקיומה של חקירה פלילית נגדו ולכן הוא לא מוצא לנכון להתערב במסקנה זו. יתרה מזאת, כנכתב בהחלטת העליון "אף איזון האינטרסים איננו נוטה לטובתו של המבקש, בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי על פני הדברים אי פרסום החקירה עלול לגרום לאחרים נזק, גם בקביעה זו לא מצאתי מקום להתערב".
 
כאמור, בעקבות החלטת בית המשפט העליון ניתן לפרסם את פרטי החקירה והחשוד.

תגובות

מומלצים