אושר בכנסת בעניין ספקי אינטרנט, הלבנת הון והוצאה לפועל

לאחר שנדחו כל ההסתייגויות שהוגשו לחוק, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-, 2017 נספח מס' מ-839/א'. הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 63 חברי כנסת לעומת 10 מתנגדים.

הצעת החוק קובעת לראשונה בחקיקה הסדר המחייב ספקי אינטרנט (הגוף עמו מתקשר הלקוח כדי לקבל שירותי אינטרנט) לחסום גישה לאתרי אינטרנט שבהם מתבצעות העבירות שהוזכרו, או להורות לשירות איתור אינטרנטי (מנועי חיפוש) להוריד את תוצאות החיפוש של אותם אתרים. כמו כן, החוק מאפשר במצבים מסוימים אף לתת צו המורה על הסרת האתר משרת האינטרנט.

החוק קובע כי תחסם הגישה לאתרי אינטרנט שמתבצעות בהם עבירות מסוימות: ארגון הימורים בלתי חוקיים; פרסום תועבה המציג קטינים פדופיליה; פרסום מודעות זנות; מכירת סמים מסוכנים; מכירת סמי "פיצוציה"; אתרי אינטרנט של ארגוני טרור ואף יורדו תוצאות החיפוש של אותם אתרים.

בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשימוש ברשת האינטרנט. במקביל להתרחבות השימוש באינטרנט ככלי יעיל ומרכזי  בהתנהלות היומיומית, התרחב גם השימוש בו לשם ביצוע פעולות שליליות ובלתי חוקיות. אתרים רבים,  שפעמים רבות ממוקמים מחוץ לישראל, מציעים גישה זמינה וקלה ביותר, בין השאר, להימורים בלתי חוקיים, לחומרים פדופיליים ולרכישת סמים מסוכנים. זמינות גבוהה זו חושפת לסכנה את הציבור, ובכלל זה ציבור הזקוק להגנה כגון קטינים, מהמרים, מכורים או מי שנקלעו לקשיים כלכליים.

העובדה שפעמים רבות השרתים של אתרי האינטרנט, אתרים והבעלים שלהם נמצאים מחוץ לישראל ומחוץ ליכולות האכיפה הפליליות של משטרת ישראל, מביאה לכך שניתוק היכולת לצרוך את תוצרי העבירה ולעשות בהם שימוש, היא הדרך היחידה כמעט להביא לצמצום תופעות עברייניות אלה. הצעת החוק כוללת הסדר חדשני שמטרתו להיאבק בפשיעה חמורה באינטרנט באמצעות חסימת גישה לאתרי אינטרנט שמתבצעות בהם עבירות מסוימות או אתרי אינטרנט של ארגוני טרור.
 
בשל האופי החדשני של החקיקה ומשום שחלק משיטות החסימה של אתרי אינטרנט עלולות לפגוע באתרים "תמימים" שאינם קשורים לביצוע עבירות, נוספו במהלך הדיון בוועדת החוקה מנגנונים שנועדו להבטיח כי בטרם תיעשה חסימה, תיערך בחינה מאוזנת של כלל השיקולים הנוגעים לעניין. בין היתר, נקבע כי מתן צו חסימה ייעשה רק בידי שופט בימ"ש מחוזי ייעודי לעניין זה; ניתנה הנחייה באשר לשיקולים שעליו לשקול בעת קבלת ההחלטה; ונקבע כי גורמים ציבוריים יוכלו להתייצב בבית המשפט כדי להגן על האינטרסים של כלל המשתמשים באינטרנט שעלולים להיפגע כ"תוצאת לוואי" מהחסימה.
 
 
ח"כ רויטל סוויד: אין ספק שההצעה מהווה צעד ראשוני בכל הנושא של הסדרת חקיקה בהתנהלות ברשת החברתית. יש לנו חשש מפני הרחבה מעבר לעבירות שמוגדרות בחוק. מלכאת החקיקה היא מורכבת אבל מה שלא מורכב זה העלאת המודעות וחינוך. נושא השיימניג ברשת מתחיל כבר בבית ספדיין משרד החינוך לא מצא לנכון להערך עם תכנית לאומית
 
השר לביטחון פנים גלעד ארדן:  "אנחנו סוגרים פער אכיפתי של שנים רבות שבהן החוק הקיים היה מנותק ממגמת המעבר של הפשיעה לרשת. החוק החדש ייתן למשטרה את הכלים הנדרשים כדאי להיאבק בעבריינים בפושעים ובמסיתים שהעבירו את פעילותם אל המרחב המקוון."

אושר סופית:  כל חברת כרטיסי אשראי תהיה כפופה לצו איסור הלבנת הון
 
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 22), התשע"ז-2017 נספח מס' מ-1098/א'
הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 43 חברי כנסת ללא מתנגדים.
שלוש חברות כרטיסי האשראי שפעלו עד לאחרונה בשוק הסליקה, נחשבות כ"תאגיד בנקאי" לצורך תחולת צו איסור הלבנת הון עליהן. בשל שינוי בחוק שאיפשר הענקת רישיון סליקה גם לגוף שאינו "תאגיד בנקאי" מוצע לקבוע כי מי שקיבל רישיון סליקה כאמור ייחשב אף הוא כ"תאגיד בנקאי" לעניין זה שיחולו עליו הוראות צו איסור הלבנת הון החלות על תאגידים בנקאיים.

אושר סופית:  לכל אזרח קיימת זכות ערעור על החלטות ההוצאה לפועל תוקנה הלקונה בחוק שאפשרה לערער רק על סוג מצומצם של החלטות
 
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 53), תשע"ז-2017 , נספח מס' מ-1121/א'
הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 50 חברי כנסת ללא מתנגדים.
מוצע לקבוע כי תהיה זכות להגיש ערר על כל פעולה או החלטה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל או עובד מערכת ההוצאה לפועל, בין אם אלה התקבלו על פי סמכותם לדון בבקשות הקבועה בסעיף 4א, ובין אם על פי סמכותם לקבלת החלטות בנושאים מנהליים מכוח סעיפי חוק אחרי