מקצועות ההנדסה העיקריים שנלמדו לתואר ראשון

מקצועות ההנדסה העיקריים שנלמדו לתואר ראשון היו: הנדסת חשמל, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מחשבים (תוכנה) והנדסת מכונות, ובהם למדו כשני-שלישים מהסטודנטים בתחום.

באחוז הלומדים הנדסה בקרב מסיימי תיכון חלה עלייה של 0.6 נקודות האחוז, ממחזור תשנ"ז (1996/97) למחזור תשס"ז (2006/07) (מ-6.1% ל-6.7%, בהתאמה).

מבין מסיימי תיכון בתשס"ז (2006/07) הלומדים לתואר ראשון בהנדסה: אחוז הגברים גבוה מאחוז הנשים (10.0% לעומת 3.8%, בהתאמה) ואחוז הערבים נמוך מאחוז היהודים (2.3% לעומת 7.9%, בהתאמה).

אחוז הסטודנטים להנדסה מבין כלל הסטודנטים הוא 24.7% לגברים ו-7.2% לנשים. אחוז זה נמוך מאחוז המצטיינים והמצטיינות בחלק הכמותי של הבחינה הפסיכומטרית שלמדו הנדסה לתואר ראשון 35.7% ו-18.7%, בהתאמה.

אחוז בוגרי החינוך הממלכתי-דתי היה נמוך מאחוז בוגרי החינוך הממלכתי-עברי (7.0% לעומת 9.5%, בהתאמה).
המצטיינות בחלק הכמותי בבחינה הפסיכומטרית נוטות ללמוד מדעי הרוח והחברה (36.3%) ולא הנדסה (18.7%) או מדעים (24%).

אחוז המצטיינות הלומדות הנדסה גבוה משמעותית מחלקן של הנשים הלומדות הנדסה (פי 2.5).

בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-עברי הממלכתי-דתי, והערבי, אחוז הגברים המצטיינים בבחינה הפסיכומטרית הכמותית שלמדו לתואר ראשון בהנדסה היה דומה (36%-35%).

סטודנטים מאשכול חברתי-כלכלי נמוך וגבוה נוטים פחות ללמוד הנדסה יחסית לסטודנטים מאשכול חברתי-כלכלי בינוני.
גברים בוגרי החינוך הממלכתי הינם הקבוצה שנוטה יותר מכולם ללמוד הנדסה (13.5%). לעומת זאת, נשים ערביות הינן האוכלוסייה שממעטת מאוד להשתתף בלימודי הנדסה (1.2%).

למחצית (49.3%) ממקבלי תואר ראשון  בהנדסה מהאוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד עם תואר אקדמי, לעומת 35.1% בקרב בוגרי המכללות האקדמיות.

השתתפות בלימודי הנדסה בקרב מסיימי תיכון 6.7% ממסיימי התיכון  במחזור תשס"ז (2006/07) למדו לתואר ראשון בהנדסה.1 זאת לאחר עלייה של 0.6 נקודות האחוז ממחזור תשנ"ז (1996/97).

בקרב מסיימות תיכון במחזור תשס"ז, אחוז הלומדות הנדסה היה 3.8% אחוז לעומת 10.0% בקרב הבנים פי 2.6 לערך.

הפערים בין גברים לנשים בהשתתפות בלימודי הנדסה לא השתנו באופן ניכר ממחזור תשנ"ז לתשס"ז  פי 2.7 לעומת פי 2.6, בהתאמה. הפערים המגדריים חזקים במיוחד בקרב בוגרי החינוך הערבי ובקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (ראו תרשימים 1 ו-2).

אחוז הלומדים הנדסה בקרב כלל מסיימי תיכון יהודים במחזור תשס"ז גבוה באופן ניכר מאשר בקרב ערבים (7.9% מול 2.3% בהתאמה), פער זה קיים לגבי גברים ונשים כאחד.

בוגרי החינוך הממלכתי-עברי למדו הנדסה בשיעור הגבוה באופן ניכר מאשר בוגרי החינוך הממלכתי דתי. פער זה גדול במיוחד בהתייחס לנשים. בעוד בקרב בוגרות החינוך הממלכתי-עברי (מחזור תשס"ז) שיעור הלומדות הנדסה הוא 5.7% בקרב בוגרות החינוך ממלכתי-דתי שיעור זה עמד על 3.4%.

בין הקבוצות השונות, ההשתתפות בלימודי הנדסה בקרב גברים בוגרי החינוך הממלכתי-עברי הוא הגבוה ביותר (13.5% בתשס"ז) ובקרב נשים ערביות הוא הנמוך ביותר (1.2% בתשס"ז) וזאת למרות גידול ניכר בשיעורן מאז תשנ"ז.

השתתפות בלימודי הנדסה בקרב המצטיינים בבחינה הפסיכומטרית הכמותית 36.4% מהגברים המצטיינים בחלק הכמותי של הבחינה הפסיכומטרית  (קיבלו ציון 150-138), למדו הנדסה לתואר ראשון. אחוז זה גבוה משיעורם של הסטודנטים להנדסה מבין כלל הסטודנטים (24.7%). מצטייני החלק הכמותי לומדים יותר הנדסה מאשר מדעים 29.2%, רפואה (5.8%) או מדעי הרוח והחברה (26.3%).

לעומתם, מצטיינות החלק הכמותי של הבחינה הפסיכומטרית נוטות ללמוד הנדסה פחות מהגברים (18.7% לעומת 36.4%, בהתאמה). עם זאת, שיעור זה גבוה משיעורן של הסטודנטיות להנדסה (7.2%). הן נוטות ללמוד יותר מדעי החברה והרוח (36.3%) או מדעים (24.0%).

אחוז ההשתתפות בתואר ראשון בהנדסה בקרב מצטיינים (גברים) בבחינה הפסיכומטרית הכמותית דומה בקרב בוגרי מערכות החינוך השונות: ממלכתי-דתי (36.5%), ממלכתי-עברי (36.4%) וערבי (35.6%).

לעומתם, בקרב המצטיינות ישנם פערים ניכרים בין סוגי החינוך השונים. קרב בוגרות החינוך הממלכתי-עברי אחוז הלומדות הנדסה עמד על 20.1%, ואילו בקרב בוגרות החינוך הממ"ד אחוז זה עמד על 12.9% בלבד. 45.2% מהמצטיינות בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בחרו ללמוד מדעי החברה. מצטיינות החינוך הערבי נטו ללמוד מדעי עזר רפואיים.

שיעור הלומדים מדעים בקרב גברים מצטיינים בוגרי החינוך הממלכתי-עברי 32.1% גבוה מבוגרי החינוך הממלכתי דתי 19.2% וערבי 20.1%. המצטיינים בוגרי החינוך הערבי נוטים יותר ללמוד רפואה מאשר מצטייני החינוך העברי, ומצטייני החינוך הממלכתי-דתי נוטים יותר ללמוד מדעי הרוח והחברה.