מחקר חדש: המוח של דוברי הערבית
ד"ר רפיק אברהים: "ממצאי המחקר שופכים אור על ההישגים הנמוכים של דוברי הערבית במקצועות מילוליים מבוססי קריאה" מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, אודות הערבית הספרותית ואיך מתבטאת במוח של דובר הערבית המדוברת.
השפה הערבית הספרותית מתבטאת במוחו של דובר הערבית המדוברת כשפה שנייה ולא כשפת אם, כך עולה ממחקר חדש של ד"ר רפיק אברהים מהחוג ללקויות למידה וממרכז ספרא לחקר המוח באוניברסיטת חיפה.
"הפער הקוגניטיבי בין שתי השפות דומה לפער בין שפת אם לשפה שנייה. הדבר עשוי להסביר בהחלט חלק מהקשיים האובייקטיביים בהם נתקל תלמיד הדובר ערבית בבואו ללמוד לקרוא בשפה שהוא לא מדבר בה ביום יום", ציין החוקר. המחקר החדש פורסם בכתב העת Psychology Research and Behavior Management.
בשפה הערבית קיימת הבחנה בין השפה המדוברת ביום-יום (עאמייה), השונה מאיזור לאיזור וממדינה למדינה, והשפה הכתובה (פוסחא) המשותפת לכל דוברי הערבית ונלמדת בבתי הספר יחד עם קריאה וכתיבה.
לדבריו של ד"ר אברהים, נתוני האוריינות ורמת הקריאה בקרב דוברי הערבית שנאספו בשנים האחרונות בארץ ובעולם מראים על רמה נמוכה בקרב דוברי הערבית בהשוואה לדוברי העברית ואחת ההשערות הייתה כי הפער בין השפות משפיע על הרמה של הילדים.
במחקר הנוכחי בדק החוקר את המעמד הקוגניטיבי של הערבית המדוברת והספרותית במוח באמצעות טכניקה שנקראת טכניקת העירור: השפעה של הופעת מילה משפה אחת על העיבוד הקוגניטיבי של אותה מילה בשפה אחרת.
לשם כך הוא השווה את דפוסי העירור בין ערבית ספרותית, ערבית מדוברת ועברית בקרב דוברי ערבית כשפת אם.
מהממצאים התברר כי המערכת הקוגניטיבית של דו לשוני דובר ערבית כשפת אם, השולט גם בעברית, מתייחסת לערבית הספרותית בצורה שונה מאשר לשפה המדוברת ובדומה לשפה העברית שמהווה שפה שנייה.
מבחינה זו כל דוברי הערבית השולטים בשפה הספרותית נחשבים כדו-לשוניים דה-פאקטו.
לדבריו של ד"ר אברהים, "ממצאי המחקר מרמזים על כך שאצל הילד הערבי, מבנים שפתיים שהינם הבסיס לרכישת הקריאה, עשויים שלא להיות מוכרים לילדים בזמן התחלת הקריאה בכיתה א'.
הדבר הופך את לימוד הקריאה בערבית למשימה כפולה שבה ילדים נדרשים לרכוש מערכת לשונית שמיעתית ומערכת אורתוגרפית חזותית הידועה במורכבותה, במקביל".
ד"ר אברהים: "כי לעובדה זו עלולה להיות השפעה שלילית על התפתחות מיומנות הקריאה והאטה בהישגי הילדים גם בשלבים מתקדמים, במיוחד בקרב אלו בעלי יכולת לשונית נמוכה מלכתחילה, כמו כן, לממצאי המחקר משמעויות יישומיות לחיי היום-יום, כשהמרכזית בהן היא, שישנו הכרח ללמד את הערבית הספרותית על פי הטכניקות הנהוגות בלימוד שפה שנייה".
לדוגמא, אחת הדרכים הידועות כיעילות לרכישת שפה שנייה היא הקדמת החשיפה השמיעתית אצל הילדים בשפה הספרותית לשלבים של גילאי הגן וטרום הגן.
