הנהגת העם היהודי קבעה מחויבים לעקרונות היסוד של מגילת העצמאות

הרצוג: "עקרונות היסוד של מגילת העצמאות הם הבסיס המוסרי, המשפטי וההיסטורי לקיומה של מדינת ישראל"

במלאת 70 שנה למדינת ישראל, חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית התכנס בתל אביב ואשרר הצעת החלטה שמהותה מחויבות מחודשת של העם היהודי לעקרונות היסוד הבסיסיים של מגילת העצמאות, שהוכרזה על ידי דוד בן גוריון ב-12 למאי 1948. 

חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית הוא הגוף המרכזי לקביעת מדיניותה של הסוכנות היהודית והוא מורכב מ-120 נציגים בעלי זכות הצבעה, ביניהם: נציגי הפדרציות בארה"ב וצפון אמריקה, מנהיגות הזרמים הדתיים וראשי הארגונים היהודיים העולמיים בארה"ב, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן היסוד, נציגי ארגונים ציוניים ויהודיים עולמיים, נציגי החברה הישראלית, נציגי המערכת הפוליטית בישראל ומנהיגי קרן היסוד ברחבי העולם. הרצוג יזם את ההחלטה שהיא דקלרטיבית ביסודה בעקבות פנייתם של חברי חבר הנאמנים ובהם פרופסור אוריאל רייכמן, חבר בחבר הנאמנים ונשיא המרכז הבינתחומי.

"במלאת 70 שנה למדינה אנו, חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית המייצגת את השותפות ההיסטורית והבלתי ניתנת לערעור בין מדינת ישראל לתפוצות העם היהודי מבקשים לשוב ולאשרר את מחויבותנו למגילת העצמאות ועקרונותיה כמפורט בהצעת ההחלטה, וזאת כהבעת סולידריות עם מדינת ישראל וכהכרה במאפייניה הייחודיים, הדמוקרטיים והשוויוניים של מדינת ישראל." נכתב בהצעת ההחלטה.

חבר הנאמנים הדגיש בהצעת ההחלטה את הסעיף במגילת העצמאות שהבטיח כי המדינה תקיים יסודות חירות, צדק ושלום ותקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני מוחלט לכלל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין. בנוסף לכך הדגיש חבר הנאמנים כי הכרזת העצמאות היא המסמך המכונן של מדינת ישראל וכי בית המשפט העליון ציין לא אחת כי הקביעות שבתוכה הן שמאפיינות וקובעות את דמותה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, שכאמור יזם את ההחלטה אמר בפני חבר הנאמנים בעת הצעת ההחלטה: "לפני 70 שנה דוד בן גוריון הכריז על הקמתה של מדינת ישראל על בסיס של מסמך מכונן שקבע את עקרונות היסוד של מדינת העם היהודי כמדינה יהודית ודמוקרטית לאור חזונם של נביאי ישראל. עקרונות היסוד של מגילת העצמאות הם הבסיס המוסרי, המשפטי וההיסטורי לקיומה של מדינת ישראל."

הצעת ההחלטה מגיעה כשברקע עדיין נשמעים קולות מחאה כנגד חוק הלאום שעבר בכנסת במושב הקודם ושעלה לכותרות בשל מחאת העדה הדרוזית וקבוצות רחבות בעם היהודי ומדינת ישראל במיוחד בשל היעדר מחויבות לעקרון השוויון המלא והמפורש למיעוטים במדינת ישראל, כפי שנכתב במגילת העצמאות ושמבטיחה שוויון זכויות חברתי ומדיני מוחלט לכלל אזרחי מדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין.

לשם כך, ולפני ההצבעה שקיבלה את ההחלטה, כיבדו חברי חבר הנאמנים את השיח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, שזכה לתשואות ארוכות וכבוד רב בעקבות נאום מרגש שנשא על מדינת ישראל. הרצוג אמר בדברים שנשא כי, "אין עוד קבוצה או עם שהתגייס בכל מאודו למען עצמאות ישראל כמו העדה המופלאה הזו." הרצוג הזכיר כי ההמנון הלאומי 'התקווה' נכתב על ידי נפתלי הרץ אימבר בכפר הדרוזי דלית אל כרמל ולא בכדי.

השיח' מואפק טריף, ראש העדה הדרוזית בישראל: "במהלך השנים הדרוזים בישראל השתלבו בחיי המדינה, ואנחנו מהווים נדבך חשוב, בחברה, בכלכלה ובביטחון ישראל, ומובילים בתחום החינוך בארץ.

יחד עם זאת, שבעים שנה מקום המדינה, ואנחנו עדיין סובלים מאפליה מוכחת בתקציבי המדינה, בהקצאת קרקעות לבנייה לזוגות הצעירים, בפיתוח היישובים ובתחומים נוספים. בעוד בצה"ל, כשאנחנו במדים  אנחנו שווים – הרי שמחוצה לו ובאזרחות אנחנו מופלים.

בימים האלה, בני העדה מרגישים כאב עצום כתוצאה מחוק הלאום אשר עוסק בהגדרת המדינה שאנחנו נאמנים לה, אבל לא מזכיר במילה את הדרוזים ואת תרומתם. החוק הפך את בני העדה שלנו בין לילה לאזרחים  סוג ב'. אני קורא לראש הממשלה, לשרים ולחברי הכנסת לתקן את החוק, על מנת לשמור על האיחוד בין המדינה לבין אזרחיה הדרוזים וגם האחרים.