התמודדות המשטרה מול הפשע והאלימות במגזר הערבי כשלה

 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דוח ביקורת שנגע בנושאים שונים שחשובים לציבור. בדוח הועלו ממצאים שונים לגבי התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים.

בעקבות האירועים והעימותים הרבים בין ערבים ליהודים ברחבי הארץ מאז שהחל מבצע שומר החומות, הדוח של המבקר נותן את התמונה שהכתובת הייתה על הקיר.

לפי ממצאי הדוח "סוגיית הפשיעה בחברה הערבית מעסיקה את החברה הישראלית זה כ-20 שנה, ועל אף פעולות שננקטו המצב הולך ומחמיר. חובתם של הגופים המבוקרים היא לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה, כדי לקדם את השירות הציבורי בישראל, ובכך לשפר את איכות החיים והסביבה של תושבי ישראל".

באוכלוסייה הלא ערבית יש מאז שנת 2016 ירידה בשיעור המקרים שבהם בוצע רצח באמצעות נשק חם, ואילו בחברה הערבית חלה עלייה של עד 24%. בשנת 2019 הגיע השיעור ל-78% מכלל מקרי הרצח.

בשנת 2020  אירעו 10,874 אירועי ירי בכל הארץ, עלייה של כ-18% משנת 2019. מספר הנרצחים מהחברה הערבית בשנת 2020 הגיע ל-106, עלייה של כ-12% משנת 2019.

מבקר המדינה: "בנתונים אלה יש כדי ללמד על השפעת הזמינות של האמל"ח על הפשיעה בחברה הערבית ועל הצורך בצמצומה באופן משמעותי לצורך התמודדות עם הפשיעה החמורה".

בשנת 2019 יותר מ-40% מראשי הרשויות הערביות היו מאוימים (35 מתוך 85), לעומת כ-10% מראשי הרשויות הלא-ערביות (18 מתוך 170). בנוסף נרשם שיעור גבוה של עדי תביעה מאויימים בחברה הערבית, לעומת המצב בשאר האוכלוסייה ועל עיכובים בהסדרת סוגייה זו.

המבקר מציין בדו"ח כי למרות שבהחלטת ממשלה משנת 2016 נקבע שיש להקצות 1.27 מיליארד שקל לתוכנית החומש (לשנים 2016 עד 2020) לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי, בפועל ביצוע התקציב על ידי המשטרה עמד על 597 מיליון שקל שהם 47% בלבד.

התוכנית כללה בין השאר הקמת תחנות משטרה חדשות וחיזוק תחנות קיימות, חיזוק מערכים מבצעיים נוספים וחיזוק מערכי תמיכה במשטרה בהיקפים של 2,600 משרות חדשות. צמצום יישום התוכנית על ידי המשטרה נעשה בעקבות קיצוץ רוחבי שהוטל בשנת 2018 על כלל משרדי הממשלה ובשל הסטות תקציביות שביצע המשרד לביטחון פנים בתקציב המשטרה. בכך נפגעה יכולת הממשלה להשיג את יעדיה בתחום זה.

על הקמתן של שמונה תחנות משטרה חדשות ביישובי החברה הערבית,  כדי להעלות את אמון החברה הערבית במשטרה ולהביא לשיפור השירות לתושבים, המבקר כותב "ארבע מתוך שמונה התחנות החדשות שהקימה המשטרה במגזר הערבי לא הביאו לתוספת משמעותית בהיקף הכוחות, שכן הן גרעו מהמשרות של התחנות הקיימות שפעלו באותה גזרה. למעשה מדובר בארגון מחדש בלבד של הכוחות הפועלים בגזרות אלה". 

"על אף הגיוסים הרבים שנעשים בשנים האחרונות של שוטרים מוסלמים – 562 שוטרים בין 2016 ל-2020 - שיעורם עדיין לא מספק. מדובר בעלייה מדודה בלבד מ-2.6% מכלל השוטרים ל-3.4%. המשטרה לא אימצה תפיסה כוללת בנוגע למודל השיטור בחברה הערבית ולהכשרות הנדרשות לפעולות בחברה זו". 

המבקר ממליץ על שורה של צעדים אופרטיביים שעל המשטרה לבצע ביחס לממצאי הדו"ח, "מומלץ כי המשטרה תפעל להצבת יעדים מדידים להפחתת אירועי הירי בכלל התחנות ביישובי החברה הערבית, ותבחן את ההיערכות בתחנות בנושא בהיבטי כוח אדם ואמצעים טכנולוגיים".

"לקראת אישור תוכנית החומש הבאה (לשנים 2020-2024), המשטרה תבצע בדיקה מעמיקה של תוצאות התוכנית האחרונה ו"תשלים תהליך של הפקת לקחים ותכריע מה אופי התוכנית הנכון. גם משרדי האוצר וביטחון הפנים צריכים לתת דעתם על תקצוב התוכנית בכל שנותיה ולקבוע יעדים ומדדים ברורים שיאפשרו לבחון את יעילותה והשפעתה".  

מבקר המדינה "על משרד ראש הממשלה להשלים את השיח עם נציגי החברה הערבית ולהביא את המלצות צוות המנכ"לים של משרדי הממשלה שהוקם לטיפול בפשעה ובאלימות בחברה הערבית לפני הממשלה לאחר שזו תקום, כדי לאשר תוכנית ממשלתית מקיפה בנושא".  

"לצד פעילות המשטרה נדרשת פעילות בתחומי עיסוקם של משרדי ממשלה שונים, בין היתר, במישורים החברתי-כלכלי, הקהילתי והחינוכי ובתחום הרווחה, וכן יש צורך בחיזוק שיתוף הפעולה הבין-משרדי. נוסף על כך, יש הכרח בהתגייסות של גורמים משפיעים בחברה הערבית (ראשי רשויות, אנשי דת ועוד) לחיזוק שיתוף הפעולה בין בני החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה לקידום המהלכים הנדרשים לטיפול בפשיעה. היעדר שיתוף פעולה כזה הוא חסם לקידום פעולות אפקטיביות בנושא".