כּאמל אמין ת'אבת كامل امين ثابت

מנפלאות הרשת... פעם תוך כדי גלישה ברשת הערבית הגעתי לאתר ההיסטוריה של האומה הסורית. המדובר באתר רשמי המנוהל בידי הממשל הסורי ולמען האמת זהו אוצר של ממש לחובבי ההיסטוריה בכלל ושל העם הערבי בפרט.

אפשר לראות שם שמות וגלריות של תמונות כל הנשיאים ששלטו בסוריה מלפני כמאה שנה ועד עכשיו, והגלריה כוללת גם תמונות לא רשמיות מהאלבום המשפחתי, הרבה מאוד מסמכים היסטוריים של כל הממשלות וכמובן כולל תמונותיהם. שמתי לב להצגתן של מספר תמונות של שר החוץ הסורי פארוק אלשרע עם אהוד ברק בבית הלבן בתקופת קלינטון ושיחות השלום, ספרתי 14 תמונות בהן מופיע אלשרע עם ברק בכל הפוזות האפשריות, ואין מנוס מהמסקנה כי הסורים רואים בעצם קיום השיחות עם ישראל כהישג מבורך שיש לתעדו באתר ההיסטוריה הרשמי של סוריה.

אולם את ההפתעה האמיתית מצאתי בפינה הנוסטלגית של האתר, היכן אחסנו את כל ההקלטות החשובות של אנשי מפתח בהיסטוריה הסורית, כמו הנאומים של נשיאי סוריה מלפני מאה שנה ועד עכשיו, כמו שירי לאום כולל כמובן ההמנון הסורי שכיכב ליד הרבה שירים לאומיים שאני מכיר אגב את רובם, וגם מספר נאומים של מנהיגים ערביים ממדינות שונות שנאמו בסוריה, כנאומו של עבד אל נאצר בדמשק בתקופת האיחוד המשולש בין מצרים, סוריה ועירק באפריל 63. ובפינה הנוסטלגית הזאת נפלו עיני על הקלטה נדירה של ראיון שהוקלט ברדיו דמשק עם יקיר השלטון כּאמל אמין ת'אבת- הוא אלי כהן בתקופת הזוהר שלו בסוריה, לפני תפיסתו. את הראיון קידם שיר לאומי סורי המהלל את רוח המהפכה שאנשים ככּאמל אמין נושאים על כתפם לתפארתו ותהילתו של העם הסורי האציל.

לציין כי פס הקול של ההקלטה אינו ברור דיו, אבל ניתן במעט מאמץ להתבודד עם ההקלטה ולפענח כל משפט ומילה. אודה כי לא השקעתי את המאמץ הדרוש זאת כי נפלה עלי ההקלטה במשרד והקשבתי תוך כדי עבודה... אבל את פתיח הראיון לא יכולתי להפסיד. המראיין ובטון מרגש הציג את מרואיינו במילים האלה: "עימנו נמצא על אדמת דמשק האח כּאמל אמין ת'אבת, הגולה הצעיר שיצא מסוריה כפרי בוסר (ילד לא בשל), וחזר אליה כגבר, כאיש חיל וגיבור. הוא האיש כּאמל אמין שנפגש עם אהבת נעוריו היא אדמת המולדת, התמסר לאהבה הזו וביקש להתחבר עם האדמה בצל האצילות והחופש. הוא חזר אלינו- אל דמשק, עיר העוז ולב האומה הערבית". במילים הלאומניים האלה קידם המראיין את אורחו החשוב שהתראיין בשפה ערבית קולחת במשך כעשר דקות, ובסוף הראיון ביקש לשמוע שיר מסוים שאהוב עליו, ביקש וקיבל.

בראיון שערכו לאלי ברדיו דמשק, דבר אחד משך מאוד את תשומת ליבי. התרגשות של ממש אחזה בי כאשר שמעתי את הערבית הסורית שלו. אני יודע כי אימו של אלי כהן הייתה חלבּית ממשפחת טוויל אך אלי כהן לא נולד בחלב, לו לא היה שום קשר אישי לסוריה ולחלב, הוא לא ידע למשל את סוד המבטא הסורי, לימדו אותו את המבטא הסורי, בסדר גמור אני מבין את זאת, אבל דבר אחד לקרוא ולשמוע על זה, ודבר אחר לשמוע את זה באוזן שלי.

שמעתי רבותי איש האליטה של הסלתה ושמנה של החברה הסורית שהערבית שיצאה מפיו חשפה את סוד קרבתו לשלטון. אני בתור אזרח סורי לשעבר ידעתי גם ידעתי לעמוד על קוד השפה הזה שגם אני נתקלתי בו בסוריה כשהזדמן לי במספר מקרים לפגוש את המקורבים לשלטון, ויש בסוריה הבדל גדול בין 'מקורבים לשלטון' לבין 'אנשי שלטון'. איש שלטון יכול להיות קצין בכיר בצבא או במשטרה שרגליו ירעדו כאשר יזדמן לעמוד מול 'מקורב' שאינו נושא בשום תפקיד רשמי מלבד שפתו המיוחדת שחושפת, כאמור, את קרבתו לשלטון. אלה היו אנשי מפלגת הבעת' שלשורותיה לא היה מתקבל כל אחד.

אלי כהן לא דיבר כאיש המקורב לשלטון כי אם כאיש בעת'י שנולד (أباً عن جد) אל תוך משפחת אל-בעת'. אלי דיבר בטון בטוח של איש אל-בעת' אל-ערבי אל-אִשתירכּי שמילה שלו יכולה לחרוץ גורלות.

האיש שלנו בסוריה עשה עבודה טובה, אני כיהודי גאה בו ובוכה עליו. יהי זכרו ברוך.