כך תסייעו לילדים בהתמודדות עם משבר הקורונה

המלצות מטח למורים המלמדים מרחוק:

משבר הקורונה משפיע על חיי אזרחי ישראל ועל כל מערכות החיים בארץ – ממערכת הבריאות, דרך העסקים הקטנים והגדולים ועד מוסדות התרבות. מערכת נוספת שבימים אלה מתחולל בה שינוי משמעותי היא מערכת החינוך, העוברת להוראה מרחוק.

שינוי זה מאתגר ומעמיד את המורים בפני משימה מורכבת: הן ברמה הלוגיסטית והן ברמה האישית מכיוון שלרבים מהמורים יש ילדים שגם נמצאים בבית, ובעיקר מפני שעליהם להמשיך בתפקידם בלי לפגוש את התלמידים שלהם פנים אל פנים.

צוות חינוך חברתי וכישורי חיים במטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) בשיתוף הפסיכולוגית חלי ברק שטיין,  מפרסם שורה של המלצות למנהלים ולמורים שאמורים לתווך את משבר הקורונה לתלמידיהם. בבסיס ההמלצות עומדות שקיפות והנגשת הידע ובה בעת הרגעה ומסר ברור שמדובר בתקופה לא פשוטה שתחלוף במוקדם או במאוחר.

במטח מסבירים ש"המורים והמחנכים הם המבוגר המשמעותי המרכזי שליווה את התלמידים שעות רבות ביום בתקופות של שגרה. לכן חיוני מאוד שהם ימשיכו את הליווי הזה גם בזמן המשבר וגם מרחוק. שמירת הקשר בין המורים לתלמידים היא קריטית בתקופה שבה הכול מתערער, והיא יכולה לשמש עוגן שיסייע לתלמידים לעבור את המשבר בשלום ולהסתגל ביתר קלות לחזרה לשגרה, כאשר תתרחש".

המלצות המרכז לטכנולוגיה חינוכית למורים:

החשיבות של רצף הקשר עם התלמידים

ודאי תקבלו הנחיות (או שכבר קיבלתם) ממשרד החינוך כיצד לקיים את הקשר עם התלמידים בתקופה הקרובה.

אך מעבר להנחיות יש תמיד מקום ליוזמה וליצירתיות. להלן חלק מהפעולות שאפשר ליזום:

• ליצור קשר עם התלמידים בשילוב כלי גוגל (Google docs, Google forms) למשל, לוח פאדלט, ובגילים מתאימים גם בוואטסאפ או במייל, באופן קבוצתי או פרטני לפי הצורך.
• לקיים מפגש מקוון עם התלמידים שיוקדש כולו לשיח על ההתמודדות עם המצב החדש והתחושות שעולות בעקבותיו.

• להעביר מסרים על חשיבות התמיכה ההדדית בתקופה הנוכחית.
• להציע לתלמידים לצלם את עצמם ולשלוח למורה או לכיתה וכך לשתף מה עשו בבית.
• לפתוח קבוצת וואטסאפ עבור צוות המורים כדי שיוכלו להחליף רעיונות והצעות רלוונטיות.

מידע

מידע בסיסי ומונגש לרמה ההתפתחותית של התלמידים הוא צורך חיוני במצבי משבר. מידע נותן תחושה של כוח ושליטה במצב.

• התחילו מהמידע שכבר יש לתלמידים. שאלו אותם מה הם יודעים. הרחיבו והוסיפו לפי הצורך, אך בלי שירגישו שאתם מתקנים אותם או מתווכחים איתם.
• ספרו להם על תופעת ה"פייק ניוז" והשמועות שרצות ברשת. הביאו דוגמאות (תמצאו כאלה בתוכניות האקטואליה בטלוויזיה).
• כדאי לתת מידע ברור וקצר באופן רגוע ובלי להעמיס פרטים. נסחו את המידע בצורה חיובית: "מצב זמני, עד שימצאו חיסון או תרופה", "ביכולתנו לעשות הרבה כדי למנוע את התפשטות המחלה", וכו'.

סגנונות התמודדות שונים

מילת המפתח כאן היא תיקוף או לגיטימציה. חשוב לתת לגיטימציה לתחושות של חרדה, דאגה וחוסר ביטחון ולעודד את התלמידים לבטא את תחושותיהם במילים. כדאי לזכור שלתלמידים יש דרכי התמודדות שונות עם המצב. כל עוד סגנון ההתמודדות אינו פוגע באחרים ואינו מדליק נורות אדומות, נסו להכיל אותו ולתת לו לגיטימציה.

• הסגנון: עיסוק בלתי פוסק בנושא ושאלות רבות
  הסיוע שלכם: ענו על השאלות בפעם הראשונה שהן מוצגות אך אם השאלות חוזרות שוב ושוב, נתבו את העיסוק בנושא לזמנים מוגדרים, והסבירו לתלמידים שמענה מסודר יינתן רק בזמנים אלה.
• הסגנון: הומור והתבדחות על הנושא
  הסיוע שלכם: הצטרפו ושלבו גם אתם הומור בשיח המקוון, הומור הוא מנגנון טוב. רק שימו לב שהוא לא פוגעני ושהוא לא הופך לדרך ההתייחסות היחידה למצב.
• הסגנון: הדחקה והתעלמות מהנושא
  הסיוע שלכם: נסו לשתף תלמידים כאלה בשיח הכיתתי המקוון רק כפי יכולתם. היעזרו בדיבור עקיף על חרדה של תלמידים באופן כללי, בלי להתייחס לתלמיד זה או אחר. אל תלחצו על תלמידים כאלה "להודות" בחרדה.
• הסגנון: כעס וביקורת על הרשויות והממסד
  הסיוע שלכם: חשוב לזכור שאינכם מייצגים את הממסד. התפקיד שלכם הוא להכיל את רגשותיהם של התלמידים וליצור דיון פתוח שיאפשר להם לתמוך זה בזה, לשאוב כוחות זה מזה ולאוורר את רגשותיהם. אין תועלת בוויכוח עם התלמידים אם הם מבטאים כעסים כלפי הרשויות, אין צורך לא להסכים עם הדברים ואף לא לדחות אותם. אפשר לשקף את המצב לתלמידים באמצעות אמירות כלליות, כמו "זה מתסכל להיות במצב של חוסר אונים", "במצבים של חרדה יש המגיבים בכעס" וכו', כמובן בניסוחים המתאימים לרמת התלמידים.

נורות אדומות
מתי תגובות של תלמידים צריכות לעורר דאגה?

אתם מכירים היטב את התלמידים שלכם בשגרת היומיום, לכן אתם יכולים לראות אם יש שינוי בולט בהתנהגות שלהם ביחס להתנהגות הקודמת שלהם. במערך של הוראה מרחוק קשה יותר להעריך בצורה מדויקת את מצב רוחו והתנהגותו הכללית של התלמיד, אך עדיין ההיכרות שלכם איתם תאפשר לכם להבחין בשינויים בדפוסי ההתנהגות הרגילים. מומלץ גם ליזום קשר עם ההורים ולהיעזר בדיווחיהם.

שינויים כאלה יכולים לבוא לידי ביטוי ב:

• התפרצויות זעם.
• הסתגרות והתכנסות בתוך עצמם.
• דכדוך ועצב.
• הצקות ותוקפנות כלפי תלמידים אחרים.
• קשיי תפקוד ניכרים.
• עדויות לקשיים מיוחדים בבית.
• כל שינוי לעומת ה"בייסליין", שנראה לכם חריג בעוצמתו.

במקרים כאלה, התלמיד זקוק להתייחסות פרטנית יותר. כדאי ליזום איתו שיחה אישית, להתייעץ עם היועצת או הפסיכולוגית של בית הספר ולערב אותן או את ההורים לפי הצורך.

מחזירים את תחושת השליטה

הקושי הגדול במשבר כמו הקורונה הוא תחושת העמימות ואי-השליטה במצב. תחושה זו קשה לכולם, בכל הגילאים. חשוב לתת לתלמידים לבטא את הקושי שלהם ולתת לו לגיטימציה.

כמו כן, חשוב לעזור להם לחוות שליטה בתחומים שבהם זה אפשרי. ניתן לדון איתם בדוגמאות הבאות:

שמירה על כללי ההיגיינה: להזכיר לתלמידים את הכללים הבסיסיים שבעזרתם אנחנו יכולים לשמור על עצמנו: להימנע מלחיצת ידיים, להגיד שלום עם המרפק, לשמור על מרחק אישי וכו' (בהתאם להנחיות העדכניות של משרד הבריאות).

פרשנות של המצב: למשל תלמיד בבידוד יכול להרגיש ממורמר ולחשוב מחשבות מייאשות כמו: "איך זה קרה לי?"  "למה מגבילים אותי?" וכו'.

ומנגד הוא גם יכול להגיד לעצמו: "אני אחראי, אני שומר על הבריאות שלי ושל הסביבה שלי."

מי עושה לי טוב: אני יכול לבחור עם מי אני מעדיף לדבר יותר בתקופה זו, עם אנשים שעושים לי טוב ומעודדים אותי או אנשים חרדים שמלחיצים אותי.

מה עושה לי טוב: למשל, למצוא פעילויות ובילויים שמרגיעים אותי ולעסוק בהם: שמיעת מוזיקה / צפייה בסדרות אהובות / קריאה / משחק וכו'.

טכניקות להרגעה עצמית: יש טכניקות מוכרות להרגעה עצמית שאתם יכולים להיעזר בהן בעצמכם וגם להמליץ עליהן לתלמידים שלכם. ניתן לתרגל יחד בכיתה את הטכניקות האלה או חלק מהן.

מומלץ להיעזר בהנחיות ובסרטון באתר "מקום בטוח" של נט"ל ומטח.

 

קישורים נוספים מהאתר "מקום בטוח" של נט"ל ומטח:

שיחה רגשית מארגנת

מתמודדים עם מצבי לחץ בדרך חשיבה חיובית

מה קורה לנו בשעת לחץ?  גם בערבית

הרפיית ג'ייקובסון  גם בערבית

סגנונות התמודדות שונים  

איך להפוך את הבידוד לביחד – טיפים לשוהים בבידוד (טיפים להורים שיכולים לסייע גם למורים)