מחסור חמור במורים במגזר

מורים נושרים יותר ממורות, בפריפריה נושרים יותר מבמרכז, מחסור חמור במורים בני מיעוטים ונשירה רבה יותר בחינוך המיוחד ועדיין מצבנו טוב יותר מהעולם!

21.08.2015 מאת: פורטל הכרמל והצפון
מחסור חמור במורים במגזר

אלה הם רק חלק מהממצאים המרעישים של סקירת מידע חדשה שהוזמנה על ידי משרד החינוך הבוחנת את נשירת המורים בישראל ביחס לשאר העולם.

האטה בנשירת מורים בישראל בניגוד למגמה העולמית

סקירה מדעית חדשה שנעשתה על ידי חוקרי מכון מופ"ת והוזמנה לבקשת משרד החינוך, מגלה כי למרות התופעה הגלובלית המטרידה ההולכת וגוברת בשנים האחרונות של נשירת מורים ממערכות החינוך בעולם, בישראל מסתמן האטה.

הסקירה מציגה את המחקרים העדכניים ביותר בתחום ועושה סדר על ידי הצגת כלל הנתונים אודות נשירת מורים. הלמ"ס מצביע כי נכון לשנת 2011 שיעור המורים שעוזבים לאחר שנה עומד על 10% בעוד ששיעור המורים שעוזבים לאחר שלוש שנים עומד על 20.8%.

נראה כי ביחס למדינות כמו קנדה, אוסטרליה וארה"ב, מצבה של ישראל הוא טוב באופן יחסי. בכל הקשור לנשירה בחמש השנים הראשונות למקצוע ההוראה. 

מחקר שפורסם בשנת 2013, על-ידי ארביב אלישיב וצימרמן, בחן את שיעור נשירת מורים בישראל בחמש השנים הראשונות העלה אף הוא, כי בקרב מורים שנכנסו למערכת בשנת 2000 שיעור זה עמד על 27.6%, בשנת 2003 הגיע ל- 28.9% ובשנת 2005 -ל-29.5% .

זאת בניגוד לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2006, הכוללים גם עזיבה זמנית של מורים, הנשירה גדולה במיוחד בשנה הראשונה במהלכה עוזבים כ-25% מהמורים את מערכת החינוך ועוד כ-15% מהם עוזבים במהלך ארבע השנים הבאות. הסקירה בוחנת את דו"ח ה-OECD משנת 2005 שהציג כי בישראל הנשירה השנתית עומד מעל 6% ומסתמך על מחקר ישראלי משנת 2004 שטען כי אחוז הנושרים עומד בין 20-25%.

אומנם על אף שניתן לראות כי מגמת מיתון בשיעורי הנשירה ד"ר דניאל שפרלינג, כותב הסקירה, מסביר כי: "הנתונים הסותרים הללו נובעים מתוך שינויים בשיטת המדידה ובחוסר עקביות של המערכת".

לתופעה זו השלכות על מקצוע ההוראה, איכות המורים, אי שוויון בחינוך ועל ההוצאה הציבורית הכללית. שיעור נשירת המורים יוצר מכשול משמעותי בהתפתחות התלמידים שעלול להוביל להעסקת מורים בלתי מנוסים או לא מוכשרים. הדבר יוצר חוסר יציבות בבתי הספר ומשפיע באופן דרמטי על היכולת לתכנן ולנהל את מערכת החינוך.

הסקירה שנערכה על ידי מכון מופ"ת מציגה את הסיבות לנשירת המורים, תופעה עמה מתמודדות מערכות חינוך בארצות העולם. אך באותה נשימה מציינת פתרונות כיצד ניתן להתמודד עם התופעה ואף לבלום את נשירת המורים בעתיד.

נשירת מורים היא תופעה חוצה ומאפיינת מדינות רבות. נראה כי שיעור נשירת המורים מתאפיין במנעד רחב וככל שהוא מוגדר כעזיבה של המקצוע נע בין 2-20%. השיעור השנתי של עזיבת המורים במדינות המפותחות נע בין 15-28%, ושיעור עזיבת המורים את המקצוע בארה"ב, אנגליה ואוסטרליה מוערך כנע בין 5-10%. נתונים אלה מדאיגים עוד יותר כאשר בחונים את הערכת UNESCO  הטוען כי עד שנת 2020 יידרשו עוד כ-שני מיליון מורים להשלים את הפערים שנוצרים עקב נשירת מורים. עד לשנת 2030 מספר המורים הנדרשים ינשוק לשלושה מיליון.

הסקירה דנה בסיבות לנשירת מורים ומציינת שלוש קטגוריות בכללם סיבות חיצוניות (כלכליות, מוסדיות וחברתיות), סיבות הנוגעות לתעסוקה (הכשרה מקצועית, תנאי עבודה, גמול בעבודה ומחויבות לארגון) וסיבות אישיות. כדי להתמודד עם התופעה נראה שבעולם ובמדינות כמו אנגליה וקנדה יש ניסיון בקרב מקבלי ההחלטות ברמה המדינית והציבורית להתמודד עם התופעה. מחקרים אמפיריים מעלים, כי בקרב הגורמים המסייעים למורים חדשים להתמיד במערכת יש צורך בליווי והכשרה מקצועית. בישראל פועל מכון מופ"ת, המוביל בשיתוף עם מנהל עובדי הוראה ואגפיו, מחקרים ותכניות לליווי מורים מתחילים. המנהל מוביל עוד בשיתוף עם מכון מופ"ת תכניות ומהלכים הבאים לחזק את הקשר בין האקדמיה למערכת החינוך.

מרכז המידע הבין-מכללתי, הפועל במכון מופ"ת, מנגיש לקהלים רבים במערכת ההכשרה להוראה ובמערכת החינוך שירותי מידענות בתחומי הכשרת מורים, הוראה, חינוך ובנושאים הקשורים לתחומים אלו. שירותי המרכז כוללים פורטל תוכן אקדמי, מאגרי מידע, כתיבת סקירות מידע אנליטיות ומענה על שאילתות בנושאים שונים.

תגובות

2. מדליה לפני 6 שנים
גועל נפש
1. محلل سياسي לפני 6 שנים
الله همه أغفر لنه

מומלצים