הותמ"ל אישרה שכונה חדשה בפוריידיס הכוללת 2,350 יח"ד

 

הרחבה של אזור התעסוקה וכן שטח לבית קברות.

התכנית נערכה בהתאם לתכנית המתאר הכוללנית המאושרת של היישוב וכוללת את עתודת הפיתוח העיקרית שלו.

הבינוי בתכנית מהווה המשך למרקם הבנוי של היישוב תוך העצמת מרכז הישוב, על ידי חיזוק צירים וחזיתות מסחריות לאורך הרחובות הראשיים. שטחי הציבור והשטחים הפתוחים מוקמו קרוב למגורים וניתן דגש לגישה נוחה אליהם ברגל ובאופניים.

התכנית הוכנה על ידי אדריכלית דורית שפינט ממשרד גורדון אדריכלים, ביוזמת ובניהול האגף לתכנון מקומי במנהל התכנון וקודמה במסגרת הותמ"ל.

התכנית הינה תכנית פורצת דרך במספר תחומים:

במסגרת התכנית נדרש מהלך מורכב בו הועתקו תשתיות ארציות רבות  (גז, חשמל ודלק, מים וביוב) באופן חסכוני ביותר בקרקע ובתיאום רב מערכתי יוצא דופן. מהלך זה מצטרף להחלטה שהתקבלה בשנת 2018 לעניין הסטת כביש 4 מערבה ובכך יצר את האפשרות להקמת שכונה חדשה בפוריידיס.

תכנון השכונה מאפשר מעבר מבניה מסורתית לבניה רוויה תוך הדגשת איכויות עירוניות. התכנית מבטיחה מענה למצוקת הדיור ביישוב, בהתאמה למדיניות הממשלה למתן פתרונות דיור למגזר מיעוטים במרכז הארץ, תוך שמירה על שטחים נדרשים לצורכי ציבור שיאפשרו מתן כלל השירותים הנדרשים.

התכנית מאפשרת דיור מגוון עבור האוכלוסיה הערבית ומתן מענה לצרכי האוכלוסייה המשתנים לטווח ארוך. על ידי שילוב של מספר סגנונות בניה, וביניהם הקמת "דיוריות"- דירות הניתנות לפיצול לדירות אם ודירות דירות קטנות של 25-50 מ"ר.

התכנית הוכנה בשיתוף עם המועצה המקומית ומבוססת על שיתוף ציבור נרחב שכלל את בעלי הקרקע בפועל ולא נסמך רק על הבעלויות הרשומות. לראיה מספר ההתנגדויות המועט של הבעלים הפרטיים בתכנית לכל אורך קידומה.

אדית בר, מנהלת מינהל הפיתוח במשרד הפנים ויו"ר הותמ"ל בירכה על אישור התכנית והדגישה כי "מדובר בתכנית איכותית ופורצת דרך במענה הניתן לאתגרי התכנון בחברה הערבית. תהליך התכנון כלל שיתוף ציבור עם בעלי הקרקע בשיתוף ומעורבות הרשות המקומית בתהליך. התכנית תאפשר את פיתוח היישוב תוך מתן מענה לצרכי דיור התושבים תוך חיזוק איתנות היישוב. אישור התכנית מהווה חלק ממהלך רחב של קידום תוכניות רבות ביישובי החברה הערבית בותמ"ל על בסיס החלטות הממשלה בנושא."

הרחבות: בתכנית הזו, השטח בבעלות מעורבת פרטית (45%) ומדינה (55%).

נושא שיתוף הציבור כמחצית מהתכנית על קרקע פרטית. בכדי להביא לתכנית ישימה, עליה לשקף את מצב הבעלויות בשטח, גם כאשר המצב בפועל איננו בהלימה מלאה למצב הבעלויות הרשומות. בכדי למפות את מצב הבעלויות בשטח נעשה הליך שיתוף בעלי הקרקע בשלבי התכנון המוקדמים ביותר, בסיוע הרשות המקומית, במהלכו נאספו נתונים רבים ככל האפשר על הבעלויות והחזקות בשטח, על הסכמים רשומים וכאלה שאינם רשומים ועוד, כדי לקבל תמונה אמיתית ככל האפשר של המצב בפועל. מיפוי הבעלויות בשטח מחייב התגייסות הרשות המקומית כמתווכת, הנגשת המידע ויצירת יחסי אמון שיאפשרו קבלת המידע מהבעלים הפרטיים בשלב מוקדם של הליך התכנון.

התכנית מאפשרת פירוק חלקות בבעלות משותפת, עיגון הסכמות בין בעלים ורישום מסודר של הבעלויות בקרקע. כל זאת תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של איכות התכנון.

נושא מתן מענה למחוסרי קרקע במסגרת התכנית בשל ההיקף הגדול של הקרקע הפרטית בישובי החברה הערבית, החשיבות הרבה הניתנת לשיוך משפחתי והיעדרו של שוק נדל"ן, ישנה מצוקת דיור בקרב צעירים ומחוסרי קרקע ביישובים אלה. בזכות העובדה שכמחצית מהקרקעות בתחום התכנית הן קרקעות מדינה, התכנית מאפשרת מגוון פתרונות דיור, כולל דיור בהישג יד למחוסרי קרקע. זאת לצד מענה מיטבי לבעלי קרקע. קרקע המדינה מאפשרת הפרשת חטיבות קרקע להקמת מוסדות ציבור גדולים ופתרונות דיור בצפיפות גבוהה למחוסרי דיור. פתרונות אלו מהווים דוגמא להגברת הצפיפות ביישובי המיעוטים.