סוגיית הקרקעות האבודים בדאלית אל כרמל

 

 

בשלב זה לא ניתן לחשוף את זהות המעורבים בתביעה שמוצגת בבית הדין הדתי הדרוזי בפני כבוד הדיין שייך קבלאן כמאל. מדובר במחלוקת בין משפחה מדאלית אל כרמל למשפחות אחרות שרכשו קרקע ועכשיו כאשר באו לרשום את האדמות נתקלו בסירוב של אחד האחים מצד אותה משפחה שמכרה להם בזמנו.

חשוב לציין שבית הדין הדתי הדרוזי מקיים דיון בסוגיה, כי הסכם הירושה אושר בזמנו בבית הדין הדרוזי בעכו, ואם לא היה כך, בית הדין הדרוזי לא היה מקיים דיון בעניין, חשוב לדעת שבסוגיות מקרקעין בדרך כלל מתנהלים בבתי המשפט המחוזי והמשפחה, אבל הפעם זה מקרה אחר.

בדיון שהתקיים אמש בפני כבוד בית המשפט הדתי פגשנו רבים מהמשפחות העותרות והנתבעות בסוגיה, הרגשנו מתח בתחילת הדיון אחרי כמה דקות הכל הלך יפה ונגמר טוב, בעת שכבוד הדיין השייך כמאל שלח את הצדדים לגישור.

חשוב לציין שזו גישה נכונה של בית הדין הדרוזי ובמיוחד של כבוד הדיין השייך כמאל קבלאן שמבין שכן יש דבר שצריך לבדוק אותו לעומק ואסור לדון בו בצורה קלה ולא מבוקרת.

עו"ד ואפי נסר אלדין, שמייצג עשרות משפחות שקנו מאותם אחים, אומר לפורטל הכרמל והצפון :"אם בית הדין היה יודע שיש הסכם שמחלק את העזבון של המשפחה בין האחים, ושצד ג' סמכו על ההסכם בתום לב, אנו בטוחים שבית הדין הדתי הדרוזי היה דוחה את מתן הצו הזה".

העותרים ביפוי כוח של עורך דין ואפי נסר אלדין פנו לבית הדין הדתי הדרוזי בבקשה שההסכם המקורי יקבל תוקף, ושבית הדין יתקו או יבטל את כתב הירושה.

רקע על הפרשה הזו שגוררת אחריה הדים גדולים על רקע הסוגיה

לפני מספר שנים הילדים של אותה משפחה מוכרת בדאלית אל כרמל קיימו חלוקת רכוש בקרקע מעזבון של האב שנפטר, הם סיכמו וחילקו את הרכוש בצורה שווה לכל אחד מהילדים כולם תושבי דאלית אל כרמל. ההסכם של החלוקה נחתם ע"י אנשי דת מכובדים שהם כבר לא בחיים, יש את המסמך ויש אישור שאכן זה מה שהיה לטענת העותרים.

חלק מהילדים עם השנים מכרו את החלקות שקיבלו בירושה מהאבא לרוכשים, תושבים מדאלית אל כרמל, שהחזיקו בקרקע, טיפלו גידרו וחלקם בנו קירות והקימו תשתיות בניה.

בשנים האחרונות חלק מהבנים של אותם משפחות מדליה אשר רכשו את הקרקעות מאותם אחים, הלכו להעביר את בעלות הקרקע על שמם, לפי מה שיש בהסכם, אז הם נתקלו בסוגיה שהם לא יכולים לרשום את הקרקע על שמם, מהסיבה שאחד מהאחים העביר את הקרקע על שמו, עכשיו בית הדין הדתי הדרוזי בעכו יצטרך לתת על הסוגיה את דעתו.

חלק מהתובעים טוענים, שאחד האחים של המשפחה שמכרה את החלקים שלה, החתים את האחים שלו שהם מוותרים לו על חלקם באדמות, חלק מהאחים טענו שהם חתמו בטענה שלא הבינו על מה הם חותמים.

ומה שקרה בפרשה הזו שאחד האחים מהמשפחה שמכרה לכל מני משפחות, הוא לא מכיר באנשים ולא מכיר בזכויות של אחיו בקרקע ולא מכיר בהסכם חלוקת העזבון של הרכוש שנערך לפני עשרות שנים בין הבנים החתומים, והוא בצורה זו ואחרת טען שזה מזויף.

עוד נטען בכתב הגנה שהאחים שלו ויתרו על החלק שלהם בירושת האבא ז"ל בעזבון, כך טען.

היום בפועל יש לאח הזה את רוב החלקים ברכוש העזבון של משפחתו, מה שנשאר זה חצי מהרכוש של אימא שלו ז"ל שכנראה לא הייתה בחיים שהוויתור לטנתו התבצע, בנוסף יש עוד אח אחד שלא וויתרועל חלקו ברכוש.

עורך דין ואפי נסר אלדין:"אני בשם העותרים מבקש מבית הדין הדתי הדרוזי לעשות צדק בעניינם ולאמת את ההסכם בין האחים, יש אימות שלאחר מות האבא, ישבו כל האחים במשפחה המכובדת הזו, הם ערכו הסכם וחתמו עליו, בהסכם הם חילקו ביניהם את העזבון של האב המנוח שווה בשווה ביניהם, כל אחד לקח קרקע ונהג בה כמנהג בעלים לאורך שנים".

"חלקם עם השנים החליט למכור מתוך הבנה והסכמה שהוא הבעלים ושהוא רשאי למכור, נעשו מספר עסקאות בינם לבין כל מני אנשים תושבי דאלית אל כרמל, בשנת 2000 הוגשה בקשה למתן צו ירושה ע"י אחד האחים והוא טען שעבר בין כל האחים והאחיות שחתמו לו על ויתור בעזבון ומה שמתברר מהעניין שכל האחים חתמו לאח על ויתור חוץ מאחד האחים.

לא ברור אם האחים חתמו בתום לב בגלל שלא הבינו על מה הם חותמים. לא ברור מה קרה כאן, כי כולם ישבו חתמו וכולם ידעו מה יש לאבא ז"ל, והחתימה הזו של האחים לא יכולה להיות מנותקת מהמציאות. בנוסף חתימתם על הרכוש נמצאת בכל מני גושים ושכונות, מה שנותן תחושה שכאן יש דבר שאסור שיעשה".

"חשוב לציין שעל אותו הסכם בין האחים, חתמו שני מכובדים מהמעמד הדתי בכפר, שניהם זכרונם לברכה, ויש גם אימות של אחד האימאמים שאישר את חתימתו על ההסכם של אחד השייכים המכובדים שכבר נפטר".

העתירה מתבססת על כך, שאדם שייצר התחייבות כי הסתמך על הסכם שנערך ונחתם ע"י אחים וצדי ג' הסתמכו על אותה הסכמה בתום לב, הוא מנוע להשתחרר, יש תקדימים משפטיים שתומכים בעניין, המחוקק היה ער למקרים כאלה וקבע בפסיקות בחוק היסוד שלא ניתן להסתלק מסוגיות כאלה.

כאן מדובר במיליוני ש"ח, יש עשרות של תושבים אחרים שגם לא מיוצגים ע"י עורך דין וחשוב שיבדקו את הרכוש שקנו, אם גם הם נכללים בתוך הסוגיה הנ"ל.

ממה שעולה מהמסמכים שהקרקעות רשומות על שם האבא ז"ל, שלא חולקו לפני מותו, ולא נרשמו במנהל הטאבו במקרקעי ישראל, יש כאן שאלה משפטית אם אדם יכול לרשום בעלות על רכוש שרשום על שם אחר?.

מי צודק ומי באמת אומר אמת ומה עם אותם משפחות אשר שילמו כספים עבור רכישת קרקע מאותה משפחה ועכשיו נדרשים לפנות אותה?.

נמשיך לעקוב אחרי פרשת הקרקעות האבודים בדאלית אל כרמל.