דיון בדו"ח מבקר המדינה על הזיהום הסביבתי במפרץ חיפה

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "הוועדה דנה בדו"ח מבקר המדינה על הזיהום הסביבתי במפרץ חיפה. פצצת הזמן הזאת לא מחכה לאף אחד. התחלואה עולה על הממוצע הארצי, הסכנה הביטחונית גוברת, התשתיות מתיישנות, לחלק מהמפעלים אין עתיד של ממש.  אבל למרות שעבור מאות אלפי בני אדם זהו הנושא החשוב ביותר, הממשלה לא מחליטה ולא מבצעת כלום - כבר יותר מעשור.

לא היה בדיון פקיד ממשלתי אחד שלא חשב שחייבים פעולה עכשיו. לא היה מי שחלק על הנתונים, על המשמעות, על הסכנה. כולם אמרו ש"חייבים להחליט". כבר יותר מעשור שהפקידים והשרים מתחלפים, ויש קבוע אחד - ראש הממשלה. אבל נחשו מה? אותו זה לא מעניין". 

יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, הציג את הדברים העיקרים שפורסמו מהדו"ח, ואמר: " יש חשיבות רבה לפיקוח בגלל ריכוז האוכלוסייה הרב באזור המזוהם. מדובר במפגע משמעותי, ולפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כ-13.6 מיליארד ₪ אלו התוצאות הישירות של הנזקים הבריאותיים מזיהום אויר בישראל, מתוכם כ-4 מיליארד הם במפרץ חיפה בלבד. מדובר במקבץ דו"חות כמיכל האמוניה, היקף התחלואה והתכנונים. ללא ראיה כוללת של תכנון, פיתוח, מחקרים רפואיים, תעסוקה – לא ניתן להגיע לתוצאה מיטבית. ניכרת חולשה ממשלתית מול בעלי המפעלים ושימוש חלקי בחוק הקיים".

אהרן הלינגר, משרד מבקר המדינה, הצביע על מחסור יעדים ברורים להפחת זיהום במשרד להגנת הסביבה: "יש נתונים חסרים, תכנון לקוי ולעיתים אף מידע מוטעה. בנוסף התגלה מחסור במדידת זיהום מהאניות העוגנות בנמל, מחסור ביעדים לצמצום זיהומים אלו, עליה משמעותית בתחלואת סרטן, מחלות לב ונשימה בקרב אוכלוסיית מפרץ חיפה, מחסור באישור תכניות הבניה של מפרץ חיפה למרות שכבר עברו 29 שנים, ומחסור בהיערכות לאסון כתוצאה מדליפת חומרים מסוכנים ממפעלי המפרץ".

ראשת העיר חיפה, עינת קליש-רותם, הצביעה בדיון על ניהול מספר הליכים משפטיים ופיקוח בהליכי בניה ורישוי עסק למפעלים במפרץ חיפה, מול בתי הזיקוק ומפעלים מזהמים. ראה"ע חיפה אישרה את היעדרה של החלטת ממשלה כוללת בעניין עתיד המפרץ.

האדריכלית שירה גורלי-הוכרברג, נציגת עיריית חיפה, הכחישה עליה בנתוני תחלואה וסיפרה על פעולות העירייה לקדם תכניות במפרץ. שרית גולן-שטיינברג, יו"ר איגוד הערים להגנת הסביבה חיפה, הצביעה על חולשת הפיקוח הממשלתי על מפעלים מזהמים, והצורך לחזק פיקוח זה, הן בתחום הסמכויות והן בפיתוח טכנולוגיות חילופיות.

לדברי ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, "דו"ח תקופתי שנערך בעניין זיהומים ותחלואה, והמקיף נתונים עד שנת 2016, אישר בצורה ברורה שיעור גבוה במפרץ חיפה של תחלואת סרטן מאשר באזורים אחרים בארץ".

אורי דביר, רכז מינהל התכנון והגנת הסביבה באגף התקציבים: "מתגבשת בימים אלו התייחסות ממשלתית לתכנון מחודש של המפרץ".

נציג התאחדות התעשיינים הד"ר אלי אברמוב, הדגיש כי הסטנדרטים של המפעלים במפרץ חיפה זהים לכל אלו הנתונים בערים הגדולות ביותר באירופה. "התעשייה הורידה בעשרות רבות של אחוזים את פליטת המזהמים, ואילו מזהמים רבים ומשמעותיים הם התחבורה הימית והיבשתית. הוא הביא כדוגמה את תקופת הקורונה, בה הושבתה תחבורה זו – ואילו המפעלים המשיכו לעבוד – וכמות הזיהום באזור ירדה ביותר מ-50%.

עוז כ"ץ, מנהל מינהל התעשיות במשרד הכלכלה, הדגיש בדיון את חובת התעשייה בתחושת ודאות, ומחסור ביציבות שכזאת - גורם נזק משמעותי למגזר העיסקי. "מדובר במפעלים המעסיקים באופן ישיר 10,000 איש ובצורה עקיפה 20,000 איש".

שולמית נזר, סמנכ"לית התעשיות במשרד להגנת הסביבה, סיפרה על פיקוח הדוק של המשרד על המפעלים ב-11 השנים האחרונות, כולל תכנית מפורטת עם יעדים כמותיים של 48% הפחתת המזהמים העיקריים. לדבריה, מערכות הניטור של המשרד, הם המתקדמות ביותר במערב, ומהם עולה ירידה של 80% מהזיהומים העיקריים, והנתונים שקופים לציבור בישומון ידידותי ובאתר המשרד. בשנים אלו הופחתו מזהמים במשקל כולל של 1100 טון.