אדישות הציבור הדרוזי אין אימון במנהיגות

כל עוד והציבור לא מאמין בנציגי הציבור, ברשויות המקומיות הדרוזיות ובכנסת והדברים מתנהלים ללא שקיפות ובכל רגע מגלים עוד דברים שהציבור לא ידע, המצב ימשיך להידרדר ובינתיים המתח רק עולה.

הציבור הדרוזי נקרא לכנסת לוועדה המשותפת לכלכלה ופנים, ללחוץ לקבל החלטה לביטול תאגידים, כשבפועל הדיון היה על צמצום מספר התאגידים ולא על ביטולם.

נקודות חשובות מהדיון בכנסת על הצעת החוק לצמצום תאגידי המים, ח"כ איציק שמולי אמר בפתח הדברים כך:  "המודל שנמצא נגד עינינו וגם עיני יו"ר הקואליציה דוד ביטן הוא מודל שבו תאגידי המים מבוטלים, אנו קובעים קריטריונים שצריך לעמוד בהם והיה ורשות מקומית עומדת בהם היא יכולה לנהל משק מים בעצמה וכמובן הרגולציה ומדיניות ההשקעה יישארו בידיים של רשות המים והיא תמשיך להנחות ולא רואים מקום להמשך הקטסטרופה של 60 התאגידים בארץ".

היועץ המשפטי של הועדה העיר לכולם שכאן מדברים על הסדרה חדשה בניהול משק המים, אבל המצב המשפטי היום קובע מועדים מאוד קפדניים למעבר לתאגיד ואחר כל לתאגיד אזורי, כך שלמעשה אם החוק לא ישתנה החל מ 30.12.17  מועצת רשות המים מחויבת להורות לרשות מקומית שעדיין לא התאגדה  להקים תאגיד מים או להצטרף לתאגיד קיים ובשלב יותר מאוחר לעבור לתאגיד אזורי.

ח"כ  דוד ביטן אמר : עכשיו אנחנו מכינים הצעת החוק, עד 10.12 נסיים קריאה ראשונה ועד 17.12 קריאה שניה ושלישית 

ביטן: "הצעת החוק שחתמו עליה יותר מ 80 ח"כים היא על צמצום מספר התאגידים. החוק שעבר טרומית הוא מצמצם את התאגידים ולא מבטל את התאגידים, אני אמרתי בדיון הראשון שאנחנו פתוחים לכל דבר והנוסח של הטרומית לא מחייב אותי".

ח"כ ביטן מציין שעמדת הרשויות המקומיות לפני 3 חודשים הייתה אחרת ולא מתנגדת טוטאלית לתאגידים והוא חייב להתחשב בזה. 

ח"כ שמולי: "התאגידים יבוטלו, רשות המים תקבע קריטריונים ורשות מקומית שתעמוד בהן תוכל לנהל את משק המים בעצמה".

ראש רשות המים: "ביטול התאגידים לא יוזיל אפילו באגורה את מחיר המים".

הצעות החוק של ח"כ איציק שמולי, עליה חתומים גם ח"כ יואב קיש, ח"כ ענת ברקו, ח"כ אמיר אוחנה וח"כ אברהם נגוסה, ושל ח"כ אורן חזן מבקשת לצמצם את מספר תאגידי המים ל-11 תאגידים אזוריים. עם זאת, ח"כ שמולי פתח את הישיבה ואמר כי הכוונה היא לקדם את הצעת החוק ולעבור מדיבורים למעשים, והוסיף כי המודל שהוא, וגם היו"ר ביטן, מסכימים עליו הוא כזה שתאגידי המים מבוטלים ורשות המים תקבע קריטריונים שהרשויות המקומיות יצטרכו לעמוד בהן. "אנחנו לא רואים מקום להמשך הקטסטרופה של כמעט 60 תאגידים", אמר.

היו"ר ביטן ציין כי מדובר בישיבה אחרונה של שמיעת הערות הציבור בוועדה, והעריך כי עד ה-20 בדצמבר תאושר ההצעה סופית. הוא אף הבהיר כי אמנם הצעת החוק כיום מדברת על צמצום התאגידים, אך הנוסח לא מחייב והוא פתוח לשינויים. "ראשי הרשויות שינוי כיוון וכרגע הם נגד התאגידים, גם רוב חברי הכנסת תומכים בביטול התאגידים ואני אומר גם לרשות המים וגם לאוצר שאני רוצה לדעת מה הסוכריות שהם נותנים לציבור", אמר היו"ר ביטן.

לדיון התייצבו ראשי רשויות רבים שמתחו ביקורת קשה על פעילות התאגידים ועל החובה להצטרף לתאגיד, והביעו תמיכה בהצעה כפי שהציג ח"כ שמולי. בנוסף לכך השתתפו בישיבה גם חברי כנסת רבים, בהם ג'ומעה אזברגה, דב חנין, לאה פדידה ויעקב אשר, שהביעו עמדה דומה.

ראש עיריית רעננה, זאב ביילסקי, אף סיפר כי "במשך 8 שנות פעילות התאגיד בעיר הוא העיף 30 מיליון שקל על שכירות ודברים שלא ממן העניין".

יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, אמר כי משרד האוצר התכוון לעבור מתאגידים לתאגיד אחד ואז להפריט אותו, כך שאת המים נצטרך לקנות מגורם פרטי. הוא הוסיף כי סוכם לבטל את התאגידים ולהעביר את ניהול משק המים הסגור לרשויות. לדבריו, צמצום מספר התאגידים לא יביא לחיסכון משמעותי במחיר המים וקרא להחזיר את הפיקוח על המחיר לכנסת. הוא אף מתח ביקורת על רשות המים, ואמר כי ברשות עובדים 240 איש בעוד שבכל התאגידים עובדים 168 בכירים.

ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל, רפיק חלבי, אמר כי משרד הפנים לא מאפשר גיוס רכזת גנים חדשה למועצה עד שלא תצטרף לתאגיד. "התאגיד הפך לתנ"ך של משרד הפנים שסוחט אותנו עד זוב דם. הגענו למצב שאנחנו לא יכולים לנהל יישוב", אמר. דברים דומים סיפרו ראשי רשויות נוספים מהמגזר הערבי, שמתקשים להצטרף לתאגידים בשל המצב הקשה של משק המים ברשויות שלהם. ח"כ יעקב פרי הזכיר כי מדובר בדיון רביעי בהצעות החוק, ואמר כי הוא כולם טוענים שצריך לבטל את התאגידים, אך השאלה היא האם השלטון המקומי מסוגל לנהל את משק המים.

ראש רשות המים, גיורא שחם, אמר כי במגזר הערבי מצב משק המים הוא "מעבר לעברי פי פחת, עם 60% פחת מים ו-30% פחת גבייה". הוא הוסיף כי הרשות הקימה ועדה, בראשות כלכלן בכיר מחוץ למערכת, שימסור מסקנות בעוד כמה חודשים. לדבריו, "ביטול התאגידים לא יוזיל אפילו באגורה את מחיר המים. אין ספק שיש בעיות אחרות ובעתיד נחייב התקנת מונים לקריאה מרחוק ולאחר מכן התאגיד לא יוכל לחייב לקוחות על נזילות.

יו"ר איגוד תאגידי המים והביוב בישראל, רזיאל אחרק, אמר כי תאגידי המים אלה גופים מקצועיים ולא משנה אם הם פועלים תחת עירייה או תחת רשות המים. הוא הוסיף כי ההצעה רוצה להפוך את זה מ-56 תאגידים ל256 מחלקות מים ברשויות המקומיות.

יו"ר פורום מנכ"לי התאגידים, יהודה סיסו, אמר כי הוא מציע לוועדה לבחון מה היו ההשקעות במשק המים לפני הקמת התאגידים ואחרי, ורק אז לקבל החלטות. בדיון נשמעו סיפורים קשים על חובות של קשישים וניצולי שואה שהגיעו גם לעשרות אלפי שקלים, וסיסו אמר בתגובה כי חלק מהתדמית הגרועה של התאגידים נובעת מאמירות בתוכנית "הכל כלול" בערוץ 10. ח"כ שמולי הגיב בציניות ואמר: "רק חסר שנסגור את ערוץ 10 במקום את התאגידים". ח"כ שמולי אמר כי סיסו "עושה לעצמו הנחות. בסוף בתוכנית מראית חשבונות של 50 אלף שקל והקלטות של שיחות עם התאגידים שבהן אי אפשר לבצע בירור".

יו"ר רשות המים שחם הגיב לטענות שנשמעו בדיון ואמר כי הוא "מסכים שמים זה מוצר מוניציפלי, כמו פינוי אשפה וניקוי רחובות, אבל הטיפול במים ובביוב זה עסק מסוכן שצריך להתנהל באופן מקצועי, אחרת אנחנו יורקים לבאר שאנחנו שותים ממנה. הייתה הזנחה רבת שנים והמדינה, אחרי שנים של התלבטות, החליטה לקחת אחריות ושפכה הרבה מאוד כסף. תאגידי המים לא נועדו לייצר הכנסות, יש להם פוטנציאל לייצר רווח, אבל הרשות המקומית יכולה להחזיר את הרווח לטובת הציבור. ביטול התאגידים וחזרה לקביעת תעריפים במגרש הפוליטי יהוו רגרסיה משמעותית בטיפול במשאבי המים בישראל". עם זאת הוא הבהיר כי יתנגד בתוקף לכל כוונה להפריט מערכות חשובות כמו המים והביוב.

ח"כ שמולי סיכם את הדיון ושב והזכיר את דברי היו"ר ביטן, לפיהם לקראת סוף חודש דצמבר תסיים הוועדה לאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ולקראת סוף החודש הבא תאושר ההצעה סופית.