בשורה לעשרות אלפי חייבים

 
ועדת החוקה אישרה עוד כי כל יחיד שיפתח בהליך חדלות פירעון יוכל לשלם רק חלק מהאגרה בסך 900 ₪ ו-500 ₪ נוספים של האגרה ישולמו בסיום ההליך מקופת הנשייה, ככל שיוותר שם סכום מספיק לכך.

 

האפוטרופסה הכללית סיגל יעקבי נענתה לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ קריב להקדים את מועד תחילת ההקלות, כך שההקלה לזכאי סיוע משפטי תינתן בעוד חודשיים במקום בעוד שנה ותשלום האגרה החלקי לכלל המבקשים לפתוח תיק, יחל בעוד חודש במקום בעוד חצי שנה כפי שהוצע בתחילה. עוד התחייבה בפני הוועדה לבחון בטווח הזמן הקרוב הקלה נוספת שתאפשר את פריסת האגרה לתשלומים
 
 
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אנחנו מוטרדים מסוגית התחולה. כמו כן, לא נעלמת מעיננו הירידה הדרמטית בגובה האגרות מ-2,600 ₪ לפני שנתיים ל-900  ₪ כיום. המקרה של חדלות פירעון הוא מקרה מיוחד וצריך להקנות לאפוטרופסה גם במקרים  מובהקים וקיצוניים, לפטור מאגרה או להקטין מאגרה מהרף של 900 ₪. המהלך הגדול של חדלות פירעון מצדיק זאת".

 

ח"כ קריב: "זה מהלך חשוב כי רוב מי שמגיע לחדלות פירעון ידו אינה משגת. גישה אחת אומרת שיש לא מעט חדלי פירעון שיכולים לגייס 1400 ולעומתם יש כאלו שגם 900 קשה להם. ברגע שאתם לא הולכים איתנו למסלול פרטני, לוחות הזמנים לא הגיוניים. ההקלה לכלל החייבים צריכה להיות מידית. בואו נצא מפה היום עם בשורה גדולה".

 

עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופסה הכללית: "יצאנו מהדיון הקודם עם בעיות שנדרש להן פתרון- מיוצגים העומדים בתנאי הזכאות לסיוע משפטי, קבוצת חסרי המעמד שלא זכאים בשל כך.

 

לגבי זכאי הסיוע שלא מעוניינים להשתמש בסיוע- אימצנו אותם לתוך התקנות והפועל היוצא של כך הוא שגם חסרי מעמד שירצו להשתמש במנגנון יוכלו לפעול על פיו. התבקשה תקופת תחולה מאוחרת של שנה והרעיון הוא שנקים אצלנו מנגנון בדיקה דומה לזה של הסיוע המשפטי, לאפיין ולפתח מערכות מחשוב שיתמכו בתהליך הזה. אני מבינה ששנה זה פרק זמן ארוך, כך שנוכל לצמצם לכמה חודשים.

 

אותה אוכלוסיה שקצת מעל זכאי הסיוע המשפטי- כולה אוכלוסיה במצוקה כזו או אחרת ולכן חשבנו להחיל באופן גורף, במקום לייצר מנגנון בדיקה פרטני. לכן יש שלב ביניים של אגרה בסך 900 ₪.

 

הבדיקה שתיעשה היא על פי קריטריונים הקבועים בתקנות ולא בדיקה פרטנית. למעשה מרחיבים את הפטור לכל הזכאי לסיוע משפטי גם אם אינו משתמש בו. נקצר משמעותית את תחולת ה-900 אך אני לא יודעת כמה בקשות כאלו יהיו, ולכן כמה זמן ייקח לבדוק את הבקשות. מדובר על כ-22,000 בקשות בשנה לפתיחת חדלות פירעון ו-50% מיוצגיי סיוע משפטי".

 

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "למה לא פותחים מסלול פטור שיינתן ע"י הממונה. אפשר להגיע להסכמות, כשאנחנו מברכים על מגמת הפחתת האגרות. נשאר רק הנושא של אפשרות להגיש בקשות לפטור. זו המחלוקת היחידה שנשארה. אם בכל זאת לא תינתן אפשרות פטור, יש לאפשר הצעה של האגודה לזכויות האזרח לפריסה לתשלומים".

 

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "עסקתי רבות בייצוג חייבים. אף פעם לא הצלחתי להבין איך אדם שאין לו כסף לקוטג' יוציא 1400 ₪ עכשיו על אגרה. כמה הכנסות המדינה מהסעיף הזה? מציע לקבל הצהרה בתום לב של אדם שאין לו כסף לשלם אגרה, ואם כתוצאה מההליך יתברר בחקירת יכולת שיש לו, יטילו עליו כפל אגרה. אדם נכנס לחדלות פירעון ללא כסף מתוך ההגדרה לכן הוא תהליך יוצא דופן. זה חסם מקדים וגם בעבר וגם היום זו פגיעה בגישה לערכאות".
 
 
עו"ד נעם הרצוג ממשרד המשפטים: "כאן מלכתחילה מדובר על אנשים חדלי פירעון. עד לאחרונה הייתה קבוצה שלא עומדת ברף הסיוע ונאמר שקשה לשלם 1400. הורדנו ל-900. אם נאפשר פטור, כולם יגישו. המחוקק הסמיך לקבוע את גובה האגרה. בסוף אנחנו לא רוצים שכניסה להליך חדלות פירעון תהיה תהליך שלא משלמים עליו כלל. אנחנו לא מכירים אמפירית חייבים שלא עומדים ברף הסיוע ולא יכולים לשלם את ה-900. אנחנו ערב שינוי גדול שאנחנו מקווים שתאשרו והמערכת מתחילה להתאים עצמה ונראה אחרי שהדברים יעבדו".

 

עו"ד תומר רבינוביץ': מנכ"ל דף חדש: "מדובר על 10,000 שיהיו זכאים לפטור לכל היותר ולכן רק העלות של פיתוח המחשוב תעלה יותר מאותם 900 מיליון שקל של אגרה מאותם זכאים אפשריים. בהנחה שכן מוקם מנגנון זכאות למה עושים קופי פייסט? אני מתקשה לראות משפחה עם חצאי משרות שמרוויחה 8,000 ₪ עם שלושה ילדים שתוציא את ה-900 ₪. הזכאות היום היא רק למי שמתקיים מקצבאות".

 

היו"ר ח"כ קריב הציע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו מבחן אחר בעתיד, "דבר שיאפשר לקיים דין ודברים פרלמנטרי וציבורי בהמשך, כך ששר המשפטים יוכל לקבוע זאת בתקנות".

 

בסיום הדיון אמר: "ככל שנקדים להוציא אנשים מחדלות פירעון כן ייטב, אני שמח על כך שהצלחנו לשנות את מועדי התחולה בצורה משמעותית, כדי להקל במשהו על החייבים".

 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, נכנס לתוקף לפני שנתיים וערך רפורמה כוללת בתחום חדלות הפירעון. לאישור ועדת החוקה הועברו ארבעה סטים של תיקונים לתקנות, המסדירים את גביית האגרות עבור הליכים שונים מכוח החוק החדש.

 

תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (תיקון), התשפ"ב 2021, הותקנו לראשונה באוגוסט 2019 כהוראת שעה בלבד, לבקשת הוועדה המיוחדת שאישרה אותן בכנסת בראשות ועדת החוקה, על מנת לאפשר לממשלה לפעול לטיוב גובה אגרת הכניסה להליך שעמד על 1600 ₪ ובאפשרות לבקש פטור או הקלה בתשלום האגרה לא רק לחייבים המיוצגים בפועל על ידי עו"ד מטעם הסיוע המשפטי. לפני כשלושה חודשים, בדיון הוועדה בבקשת הממשלה לקבוע את התקנות בהוראת קבע, הוצע להפחית את גובה האגרה ל-1,400₪ ובהסכמה מול הממשלה הוחלט להותיר את גובה האגרה ואת התקנה העוסקת בפטור או הקלה בתשלום האגרה כהוראת שעה לפרק זמן קצר עד ל-15.10.21, כדי לאפשר לממשלה להוסיף ולבחון את האפשרות לקבוע מנגנון מרחיב יותר להקלה בתשלום אגרת הכניסה להליך חדלות פירעון.

 

לפי התקנות שאושרו, סכום האגרה לפתיחת הליך חדלות פירעון אצל הממונה או אצל רשם ההוצאה לפועל יישאר בסך 1,400 ₪ (הפחתה מהסכום המקורי שעמד על כ-1,600 ₪). כמו כן, ההקלה המלאה הקיימת היום לגבי יחיד שמיוצג בפועל על ידי עו"ד מטעם הסיוע המשפטי (שזכאי לדחייה של תשלום מלוא אגרת הכניסה להליך, שתשולם רק בסיומו, מקופת הנשייה), תינתן גם למי שעומד בתנאים לקבלת סיוע משפטי אך אינו נעזר בפועל בשירותים אלה.

 

עוד לפי התקנות- כל חייב יוכל לשלם בעת פתיחת ההליך סכום של 900 ₪ בלבד )מתוך האגרה של 1,400 ₪) והיתרה תיגבה מקופת הנשייה רק בסיום ההליך. לפי התקנות המקוריות, ההקלה המלאה למי שזכאי לסיוע משפטי אך אינו מיוצג בפועל – נקבעה לעוד שנה, וההקלה החלקית בתשלום לכלל החייבים – לעוד  חצי שנה., אך האפוטרופסה הכללית, עו"ד יעקבי הסכימה לקצר את מועדי התחילה.
 
תמך בתקנות: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה)
נמנע: ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
לא היו מתנגדים.
נכח ולא השתתף בהצבעה: ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית).