חוק הלאום עבר הדרוזים הפכו לאזרחים סוג ב

בני מיעוטים במדינת ישראל שהיו אתמול אזרחים ישראלים, התעוררו היום למציאות חדשה, לפיה הם אזרחים סוג ב' במדינת ישראל.

בתום דיון ממושך ולאחר דחיית כל ההסתייגויות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי של ח"כ אבי דיכטר וקבוצת חברי כנסת, ברוב 62 תומכים מול 55 מתנגדים ושני נמנעים. בתום ההצבעה, קרעו חברי הכנסת מהרשימה המשותפת את הצעת החוק לגזרים תוך שהם צועקים "אפרטהייד", ח"כים מהקואליציה מחאו כפיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "זהו רגע מכונן בתולדות הציונות ותולדות מדינת ישראל. 122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו, קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו. ישראל הא מדינת הלאום של העם יהודי, שמכבדת את זכויות הפרט של כל אזרחיה. ובמזרח התיכון רק ישראל מכבדת את הזכויות האלו. כשאני מדבר בעולם, אני חוזר ואומר שזוהי המדינה שלנו, מדינת היהודים. בשנים האחרונות יש מי שמנסה לערער על כך. ובכך לערער את יסודות קיומנו. לכן חוקקנו היום בחוק שזהו ההמנון שלנו, זוהי השפה שלנו, וזוהו הדגל שלנו. תחי מדינת ישראל".

יוזם החוק, ח"כ אבי דיכטר: "לפני 121 שנה הציג בבאזל חוזה המדינה את ההצעה שעולה היום בכנסת – בית לאומי מדינת הלאום היהודי. שתי מילים שחוזה המדינה לא יכול היה אז לומר: "חוק יסוד" כי לא הייתה אז מדינה. ארבע שנים לאחר מכן – לפני 117 שנה כתב הרצל ביומנו 'כשתקום המדינה ביום מן הימים יראה הכל קטן ומובן מאליו'. מאז שהתחלתי לקדם את החוק, נאמר לי שהוא מובן מאליו אבל אי אפשר היה להחמיץ את הדברים של הרשימה המשותפת 'אנחנו ננצח – היינו לפניכם ונהיה כאן אחריכם'. החוק הזה הוא התשובה החדה למי שחושב כך. כל שתוכלו לעשות זה להיות כשוויון מיעוטים ולא כשוויון לאומי. שום מיעוט לא יוכל להכריז ולשנות את סמלי המדינה. חוק היסוד הזה לא פוגע בשפה הערבית ולא פוגע בשום מיעוט – זה פייק ניוז. ישראל איננה מדינה דו לשונית ולא הייתה כן. ישראל מדינת הלאום של העם היודי ומבטיח את הרוב בלי לפגוע במיעוט - נוספה היום בחוק מחויבות לעשות למען האזרחות גם אם אינם יהודים".

 שר התיירות והשר המקשר בין הכנסת לממשלה, ח"כ יריב לוין: "אנחנו ברגע היסטורי ומכונן בתולדות ישראל – חוק היסטורי ומשמעותי. אינני בא בטענות לרשימה המשותפת אבל אינני יכול לקבל את ליקוי המאורות הנורא שיש למפלגות שמאמינות באתוס הציוני ויש לחלקם זכויות היסטוריות בתקומת ישראל שלא תומכות בחוק הזה. המחנה הציוני יושבת תחת דגלה של תנועה של מייסדי המדינה ובראשם ראש הממשלה הראשון דוד בן גורין. אמרו כאן בצורה כנה, חברי העבודה: האם אתם חולקים על מימוש הזכות של ארץ ישראל לעם היהודי? היא לא מדינת הלאום שלנו? הדגל שלנו לא מקובל עליכם? לא הייתה עוד כזו הפנית גב של תנועת העבודה לערכי היסוד של התנועה הציונית. זה חוק שמחזק את זהותה היהודית של המדינה – את העלייה ואת כל הערכים שבזכותם מדינת ישראל קמה לתפארת".

השר לוין הודיע מעל בימת הכנסת כי הגיע להבנות עם חלק מסיעות הקואליציה שיפעלו לתקן את סעיף 10 בחוק בתחילת המושב הבא בחקיקה.

 יו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח"כ אמיר אוחנה: "זהו רגע שייזכר בתולדות העם היהודי – אנו מניחים את אחת מאבני היסוד של קיומנו שהיה אמור להיות מקום המדינה אך עבר כהחלטה מאחת לשנייה. אנו מנסחים בחקיקת יסוד את העקרונות הציונים המרכיבים את המדינה ואת ערכי ההתיישבות היהודית.  אחרי 200 שנות גלות, יש לנו בית. צאו כבר מהגלות – יש לנו בית לאומי והוא שלנו ומותר גם לנו שנגיד 'שלנו היא' לא בלחש אלא בגאון. זו איננה מדינה דו לאומות ולא דו לשונית ולא דו בירתית – זו מדינת הלאום האחת של העם היהודי ושפתה היא עברית ובירתה היא ירושלים.  המתנגדים של החוק מהסיעות הערביות הגונים שמודים כי הם היו גם נגד מגילת העצמאות ואפשר להבין לליבם. זבוטינקי הבין גם לליבם ואמר 'אייני מכחיש שממילא יעשו ערבי ישראל למיעוט בארץ ישראל אבל אני מכחיש שיש בכך משום צרה מבחינתם ואין זו צרה לאומה שיש לה מדינות רבות".

כל מיעוט מעדיף להיות רוב אבל אתם מבקשים להיות המדינה הערבית ה22. אנחנו באים למדינה אחת שמוקפת ב21 מדינות לאום של העם הערבי שלהם אותה שפה, אותה לאום, אותה דת ואותה תרבות – לנו יש רק מדינה אחת קטנה. זו תביעתו של הגווע ברעב מול תביעתו של המדושן בעל התיאבון.

כל מי שחושב שהחוק הוא גזען כמוהו כמי שחושב שהציונות היא גזענות. נושא השפה הערבית אינו אצבע בעין לאוכלוסייה הערבית והיא אינה מוצאת מהחוק. – יש לה מעמד מיוחד והיא לא תיפגע".

 במשך שעות ארוכות נימקו חברי הכנסת מהאופוזיציה את ההסתייגויות הרבות לחוק.

חה"כ תמר זנדברג: "התחושה שבתוך שעות מדינת ישראל רוצה לשנות את אופייה ולא לטובתה. בכל ההחלטות של מדינת ישראל עומד איש אחד בצלאל סמוטריץ. יצביעו כאן על חוק יסוד שאין אחד ששלם אתו בבניין הזה וזה יקרה כי ראש הממשלה חייב הישג לפני שיוצא לבחירות. זה רגע מביך ומביש שמה ששולט כאן זו הקומבינה הפוליטית. אבל יש תקווה, רק היום אנו עדים למחאה האזרחית והציבורית שהחוק הפנדקאות הצית והיא מקור לגאווה מאוד גדולה וגם חוק לאום זה שאנו מצביעים נמצא את הדרך לבטל".

 ח"כ שלי יחימובייץ': "אין מי שמאמין שהלאום ומדינת ישראל מעניינת אתכם. בעולם שדוהרת קידמה ונאורות – כאן הולכים אחורה ומבחינתכם מי שקורא את מגילת העצמאות הוא בוגד. שווין זכויות הוא קללה. החזון של מגילת העצמאות שכולו גדלות הנפש ואהבה באה כשהיינו הכי שברירים ומדינות ערב קמו לכלותינו ולא היה מספיק כסף להקים מדינה – ומתוך חולשה זו יצא מסמך עם חזון. היום אנו עשירים ויש שגשוג ופריחה וצבא חזק ודווקא מתוך החוזק והעוצמה הכלכלית והצבאית נולדת נאמנות בזויה ופחדנית השונאת את האחר".

 ח"כ סאלח סעד: "מצפוני לא מאפשר לי להיות בבית החולים שהחוק הגזעני עולה. חוקי נירנברג שללו את היהודים וקבעה שרק אנשים ממוצא יהודי להם זכויות. האם לא למדתם שום דבר מההיסטוריה? אתם שנרדפתם על רקע אתני ראוי שלא ישכח זאת. המיעוט בישראל סובל מאפליה בכל תחום, תכנון בניה, תרבות, ספורט , חינוך ועוד, חוק זה הוא חבית חומר נפץ שעומדת להתפוצץ בפני מדינת ישראל. די לשסעים . די עם הגזענות".

 ח"כ יואל חסון: "איזה ניר אנחנו צריכים כדי שנדע או נרגיש או נבין שזאת מדינת היהודים. האם אנחנו צריכים חוק לאום רק כדי להגיד שהעברתם משהו. זה עושה את מדינת העם היהודי? מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי בזכות ההיסטוריה ולא בגלל הנייר. זה מסמך של חולה... של חוסר ביטחון . מה היה יותר פשוט מלקחת את מגילת העצמאות ולאשר אותה בחוק".

 ח"כ בני בגין מהליכוד אמר: "זו איננה החלטה שציפיתי מהנהגת הליכוד. לפני 7 שנים הצעתי המקורית זכתה דווקא לתמיכה אבל חלפו 7 שנים, באו שנים אחרות, השתנו העיתים ושלילתה של הצהרה גלויה המחייבת שוויון זכויות לאזרחים, נחשבת היום כאילו איננה נוגדת את מה שכתוב במפורש בסמליל הליכוד – מפלגה לאומית ליברלית, ולמדנו שאין להפריד בין שני המושגים האלה, להפך, הם מהווים מיזוג ואת שניהם צריך להביא לידי ביטוי. לאומיות שאיננה מקפידה על איחודה עם זכויות האדם על זכויות האדם, מתדרדרת ללאומנות. היזהרו חברים מהניתוק הזה.

אם איננו מצליחים בפעם הזאת לעשות טוב, לפחות נסור מרע. מה ששנוי עליך לא תעשה לזולתך, זה כל כך פשוט. בהצעה הזו נעשה ניסיון לנגוס נגיסה גסה מעבר ליכולת הבליעה של חברי הכנסת, ובנוסח הראשון היה קשה לבליעה גם על חברי הקואליציה ולכן חלו בו שינויים שכשלעצמם הם חיוביים. שני סעיפים פוגעניים הוסרו, נותר הסעיף של השפה הערבית ועליו הגשתי הסתייגות. בתנאים שנוצרו לא אתנגד לחוק אך גם לא אוכל לתמוך בו."

 ח"כ ציפי לבני: "כששאלתי חברי כנסת מהקואליציה למה הם לא מביאים את אותו חוק שאנחנו יכולים להתאחד סביבו מאה חברי כנסת, הם הסתכלו עלי בחיוך ציני ואמרו שנתניהו רוצה את החוק בשביל לריב, אחרת איך ידעו שהוא יותר לאומי מיכם? מה יצא לנו מיזה שתתמכו? זו השיטה."

ח"כ יעל גרמן: התנועה שבאה בשמו של ז'בוטינסקי מציבה בפנינו חוק שאין בו שוויון, אין אזכור בכלל לכך שאנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית. לא פלא שהיום העברנו את חוק הפונדקאות ועכשיו את חוק הלאום, שני חוקים שהאחד הוא יוצא הפועל של השני.

ח"כ דב חנין: "החוק הזה מקדם אידיאולוגיה של ארץ-ישראל השלמה. הוא מערבב בין ארץ ישראל ומדינת ישראל, ושולל את זכות ההגדרה העצמית מהעם הפלסטיני, ובכך הוא פוגע בעם ישראל. כי לא יהיה עתיד, לא יהיה שלום ולא יהיה ביטחון לעם ישראל - אם לא יהיה עתיד, שלום וביטחון לעם הפלסטיני במדינתו העצמאית."

ח"כ איימן עודה: "כמו שבכפר קאסם נאמר שזו פקודה לא חוקית בעליל ודגל שחור מתנוסס מעליה, גם בחוק הרשע הזה דגל שחור מתנוסס דגל שחור." תוך כדי דבריו הוציא ח"כ עודה גדל שחור מיכו ונופף בו מעל דפי החוק.

ח"כ אילן גילאון: המשותף לכל החוקים האלה זה או אצבע בעין או להתריס או שחיתות לרפד את השלטון המושחת. אני מאמין שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי ושל כל אזרחיה שחיים בה, כך צריך להגדיר אותה ולא בשום אופן אחר. ואני מבין שעד שחווית השחרור הלאומי של העם השכן העם הפלשתיני לא תתממש שום דבר לא יתממש.

ח"כ סעיד אלחרומי: "אנחנו , תושבי הארץ הערבים , נמשיך להילחם בכל החוקים הגזענים מבית היוצר של נתניהו ועושי דברו . ונמשיך לגור ולהתפתח במולדת שלנו על אפו וחמתו של נתניהו וכל חבורת הגזעים הרוקדת סביבו. באישור  החוק הגזעני הזה , נכנסה ישראל רשמית למועדון הלא מכובד של מדינות גזעניות ואומללות בודדות בעולם ״

ח"כ אלעזר שטרן: "חוק הלאום הוא דחיפת אצבע לעין של אחינו הדרוזים והבדואים שמשרתים לצדנו בצה"ל ובזרועות הביטחון. לאומיות יסודה באהבה, לאומנות שורשיה בשנאה. כך גם חיילי צה"ל שנלחמים ונופלים למען המדינה הזאת, הופכים לאויבים."

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובעת כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. הצעת החוק מקבעת את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.

מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף ההתיישבות הנפרדת שקבע כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". במקומו הובא נוסח חדש הקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". במהלך הדיונים לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.

בנוסף, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה הוסר סעיף העליונות הפרשנית שקבע שהאמור בסעיף 1 לחוק היסוד (היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) יגבר על כל דבר חקיקה אחר (לרבות חוקי יסוד אחרים). כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.