מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, על דוח 72א

מבקר המדינה אנגלמן על יוצאי אתיופיה: "חמש שנים לתוכנית המשטרתית לחיזוק האמון עם יוצאי אתיופיה, שיעורי השיטור והאכיפה כלפי יוצאי אתיופיה נותרו גדולים בהרבה משיעורם באוכלוסייה. על גורמי האכיפה לפעול למיגור תופעות הגזענות, שיטור היתר והפרופיילינג"

על המשילות בנגב: "האוכלוסייה הבדואית בנגב - הענייה ביותר בישראל וסובלת מהעדר תשתיות וחינוך איכותי. מעורבותה רבה באירועים הקשורים לאי תשלומי מיסים, פוליגמיה, תשלומי דמי חסות ופגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות.  על ממשלת ישראל מוטלת האחריות להגברת המשילות בנגב"

על אכיפה אזרחית: "בשנים 2019-2018 לא הוגשו תביעות אזרחיות להשבת כספי הפיצויים ששילמה המדינה לנפגעי הטרור. 

מעשי האלימות שאירעו במהלך מבצע "שומר החומות" גרמו למדינה להוצאות בגין הפגיעה ברכוש הציבורי, והיא אף צפויה לשלם לנפגעי פעולות איבה פיצויים. לצד ההליכים הפליליים, חשוב  לפעול באכיפה אזרחית להשבת הכספים שישולמו מהקופה הציבורית".

משילות מוגדרת ככושר וכיכולת של הרשויות הממלכתיות לפעול בגדר סמכויותיהן . המונח מתאר את יכולתה של הממשלה להצליח למלא את תפקידיה וליישם את מדיניותה בצורה טובה ויעילה. 

משרד מבקר המדינה בדק היבטים הנוגעים למשילות המדינה בנגב במשרדי ממשלה ובגופים שונים, ובכללם משרד החינוך, אגף החשב הכללי שבמשרד האוצר, צה"ל, חברת דואר ישראל, חברת החשמל, חברת מקורות, חברת תשתיות נפט (תש"ן), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב (רשות ההסדרה), משרד הפנים, וכן בשבעת היישובים הוותיקים (רהט, חורה, לקייה, תל שבע, שגב-שלום, כסייפה, ערערה בנגב), בשתי המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר, ברשות האוכלוסין, במשרד להגנת הסביבה, במוסד לביטוח לאומי (הבט"ל), ברשות המיסים בישראל (רשות המיסים), ברשות המים, בתאגידי המים "מי רהט" ו"נווה מדבר", במרכז למיפוי ישראל (מפ"י) ובמגן דוד אדום.