פניו של ישוע הנוצרי בציור קיר שהתגלה לראשונה בישראל

 ציור הקיר נמצא בכנסייה הצפונית בשבטה והוא מתאר ככל הנראה את סצנת הטבלתו של ישוע על ידי יוחנן המטביל, שזוהה גם הוא בציור.

"בגלל מצב השימור הגרוע של ציור הקיר, בו נותרו שרידים מעטים של צבע ובגלל שהוא נמצא גבוה, במקום שקשה לראותו, קל היה 'לפספס' את קיומו, על אף מחקרים שונים שנעשו באתר. והנה לפתע, אולי בגלל שקרני השמש בדיוק האירו את המקום, אני מביטה למעלה ורואה זוג עיניים מביטות בי חזרה", אמרה ד"ר אמה מעיין-פנר מהחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה וחברה בפרויקט החפירות המדעי בשבטה שנערך על ידי האוניברסיטה. התגלית הנדירה של פני ישוע הנוצרי התפרסמה בכתב העת היוקרתי Antiquity..

פרויקט החפירות בשבטה, בהובלתו של פרופ' גיא בר עוז מהאוניברסיטה מתקיים זה מספר שנים והוביל ללא מעט גילויים חדשים על הסיבות לקריסת החברה הביזנטיות בנגב במאה השביעית לספירה. אולם מציאת ציור הקיר של פניו של ישוע הוא יוצא דופן ומשמעותי אפילו עבור הפרויקט הנוכחי. הזיהוי של ד"ר מעיין-פנר, יחד עם ד"ר רוית לין ראש המגמה לשימור בחוג לארכיאולוגיה של האוניברסיטה, הינו הראשון שנמצא במסגרת כנסייה ביזנטית בארץ ישראל – מקום לידתה של הנצרות.

רגע התגלית, בו זיהתה ד"ר מעיין-פנר את זוג העיניים של ישוע ניבטות בה, התרחש באפסיס של מבנה הבפטיסטריום בחלקו העליון של האפסיס, בדיוק מעל אגן הטבילה שבכנסייה הצפונית בשבטה.

לדברי החוקרות, למרות שהכנסייה עצמה נחפרה ונחקרה כבר לפני שנים רבות, מיקומו של הציור והעובדה שמעט מאד שרד ממנו  גרמו לכך שהחוקרים פשוט עברו על פניו לאורך השנים, מבלי להבחין בו. כשד"ר מעיין-פנר וד"ר לין הביטו מקרוב בגומחה, הם הצליחו לזהות שרידי קווים נוספים וכתמי צבע. כבר בשלב זה היה ברור להם שהם מתבוננים בציור שבו מתוארות שתי דמויות.

לאחר שציור הקיר צולם ברזולוציה גבוהה ובתנאי תאורה שונים על ידי בן זוגה של ד"ר מעיין-פנר, הצלם דרור מעיין, הצליחו השתיים לזהות בצורה ברורה יותר את שרידי הסצנה המצוירת  שלפניהן: נער או גבר צעיר, בעל שיער קצר ומתולתל ועיניים גדולות ומשמאלו שרידי דמות נוספת, גדולת ממדים בעלת הילה.

"מיקומו של הציור, מעל אגן טבילה בצורת צלב, בנוסף למאפיינים נוספים כמו מיקום שרידי הדמויות אפשרו לנו לזהות שמדובר בסצנת הטבלתו של ישוע. אין לנו ספק שבדומה לסצנות אחרות של ההטבלה, גם בציור זה היו פרטים נוספים שנעלמו עם השנים", אמרה ד"ר לין.

הזיהוי החדש ייחודי לא רק מכיוון שהוא הראשון שנמצא בארץ מהתקופה הזו, אלא גם מפני שהוא שופך אור חדש על התפתחותה של האמנות הנוצרית לאורך השנים, ולכן גם על התפתחות הנצרות עצמה.

לדבריה של ד"ר מעיין-פנר, הדימוי המוכר של ישוע באמנות לאורך ההיסטוריה, הוא של דמות בעלת שיער ארוך, פעמים רבות עם זקן שחור. והנה, בציור הזה ישוע מתואר כבעל שיער מתולתל ותווי פנים עם מאפיינים מזרח תיכוניים.

הצוות מהאוניברסיטה,  ממשיך במחקר האינטרדיסציפלינרי הייחודי אותו יובילו ד"ר לין וד"ר מעיין-פנר יחד עם ד"ר יותם טפר ופרופ' בר-עוז כחלק מפרויקט החפירות בשבטה. במסגרת המחקר יילמדו וייחקרו פרטי ציור הקיר על מנת להבטיח את שימורו בעתיד.

בנוסף לחקר תוכניתו האיקונוגרפית, מתכוונים החוקרים לבחון את החומרים והטכניקות שהיו בשימוש ולקבוע את התנאים האופטימליים לשימור השרידים הביזנטיים העתיקים הנדירים, החשובים והרגישים כל כך, ששרדו על קירות האבן בנגב למעלה מ-1500 שנים.