תקווה ושמחה בדיוק הזמן להחזיר לחיינו

לעיתים דווקא הרע שבנו יוצא החוצה כמו עליה באלימות משפחתית חברתית, יותר מעשי פשיעה חטאים, ועוד, ועל כן איך? זו השאלה הנכונה.

בלה אשור כותבת על הדרך למצוא מתוך הרע ,מתוך הגזירות הקשות שנפלו לחיינו שגבו חיי אדם, למצוא שם בחושך ההוא,את האור את התקווה והשמחה ויותר מכל,את השליטה בחיינו ברגשות, במעשים שלנו, שליטה בעצמינו לא באחר, שליטה זה כמו בחירה , לבחור לשלוט בכעס, זה כמו לבחור לא לכעוס, אלא לנשום עמוק לעצור.

ואז לעשות החלטה ובעצם זה לשלוט בעצמך בבחירות שלך, שם בדיוק שם ברגעים הקשים ביותר למצוא את האור, את הדרך לפעול בשליטה שלך, ולא של הגורם לכעס , למצוא את השמחה למרות הקשיים שלנו, שם למצוא האושר מה משמח אותנו באמת משמח אותנו? ולהאחז בו, למשל חיוך של עולל בבוקר מראה הים , האור שבקע מתוך החושך הזריחה השקיעה כל מה שמשח ומצית חיוך ותקווה בחיינו נאחז ונשאיר כתמונה בזכרון , לא לאבד תקווה, לעולם ויהי מה.

אכן עברה עלינו שנה לא פשוטה, עצרו את מהלך החיים, סגרו לנו את הפה עם מסכות, הפרידו הורים מילדים וילדים מחבריהם, עצרו את הלימודים, ויותר מזה מתערבים לנו בבחירה שלנו, בחופש שלנו לבחור מה נכניס לגופנו ולמה.

אז איך חוזרים לחיים של שמחה ותקווה, איך משמרים את השמחה והתקווה? ומה בין שמחה לאופטימיות, או לניסיון לחשוב מחשבות טובות גם אם זה לא תמיד מצליח, בשמחה ובתקווה תמיד נדע שיש תכלית וכיוון ומטרה וזהו כוח מחזק, נשים לב למספר צעדים או אפשרויות בחירה.

אז נחזיר לעצמנו את הבחירה, על ידי הומור, וכאן אין הכוונה להומור שחור, על אף שלפעמים כיף קצת הומור שחור, אלה באמת נחפש ונמצא עד כמה שאפשר את הטוב והמשעשע בכל מצב וגם לפעמים טוב לצחוק קצת על עצמנו, זה אומר פחות להישאב רגשית למצבים לא נעימים, זה אומר שנזכיר לעצמנו שתמיד יש עוד אפשרות להסתכלות והבנה שונה של מה שקורה.

תקוה ומה עם התקווה, איך נחזיר אותה לחיינו לזה יש כמה הצעות, האחת תמיד לזכור שמה שקורה או קרה, הוא רק מקרה אחד ולא המציאות כולה ולא המציאות באמת אלה רק מה שראינו או חשבנו שקורה, ולכן ומנקודה זו פשוט נמשיך את המחשבה הבונה, נמשיך לחייך לעצמנו ולעולם, משום שאם מקרה אחד קרה אז ודאי שיהיו עוד מקרים כאלה ואחרים ותמיד יש עוד יום, ועוד רגע חדש, והכוונה לממש את החדש למשש את החדש ולחיות אותו במלואו, העבר היה ואפילו שהוא מוכר ורגיל הוא ישן, ותמיד יש מקום לחד

שליטה ועוד דבר חשוב, הרצון והצורך בשליטה, נראה שזה לא מעשי כל כך בימינו אלה, נראה שהצורך בשליטה יקבל יותר ביטוי בגבולות עצמיים של כל אחד מאיתנו, כאשר נכיר את הגבולות העצמיים שלנו ולא ניסחף למחוזות שאינם תורמים דבר מלבד הדרמה, יהיה קל לסמן את גבולות חיינו בבית, בעבודה או בכל מקום בו נמצא

נלמד את עצמנו להקשיב רק לחדשות טובות, וזה גם מה שנספר לעצמנו וליקירינו, חדשות טובות, ומהם חדשות טובות, הם כאלה שיש מה ללמוד מהאזנה להם אלה חדשות שלא עסוקים בזריעת פחד אלה בסיפורים ומידע שנוטע תקווה ומלמד חוסן ואמונה

תודה וחשוב מכל, להכיר תודה, על מה? על הכל ולכולם להכיר תודה לבורא עולם, לקדוש ברוך הוא שברא את העולם ואותנו בתוך העולם, וברא את הטבע ואת המזון ואת כל ההפכים שהם קור וחום, למעלה ולמטה, ואור וחושך וחזק וחלש ולכולם אנו זקוקים ומכולם יש הרבה מה ללמוד, נכיר תודה על כל מקרה שכמעט קרה ולא התרחש, נכיר תודה על ההזדמנויות, אל האנשים הטובים והנפלאים בחיינו, נכיר תודה על כל מה שמשמח אותנו, על כל הדברים הטובים וגם על אלה שאינם טובים משום שמכל דבר ניתן ללמוד, להבין ולהתחזק, משום שכל דבר יוביל לחיזוק השמחה והאופטימיות, וזה האור שמאיר גם בימים שאינם מוארים.

בלה אשור מטפלת רב תחומית וסופרת הספרים: התעוררות, מודעות ריפוי וגישור שמנים ארומתיים מצמחי הארץ אכילה מודעת על פי רפואת הרמב"ם השתקפויות וסוד האותיות לרכישה ומענה על שאלות ניתן ליצור קשר בטלפון 050-7201752 ובאתר קישור