בין דאחיה לטהראן הקרב על המזרח התיכון החדש
התקיפה בלבנון, תגובת איראן והמאבק על עיצוב המציאות האזורית, האירועים האחרונים סביב התקיפה בדאחיה, תנועות הטילים באיראן והמאמצים האמריקניים לבלום הסלמה אינם אירועים מבודדים. מדובר בחלק ממאבק רחב הרבה יותר על עיצוב פני המזרח התיכון בשנים הקרובות.
על פי הדיווחים שהתפרסמו בעיתון "אל־אח'באר", המזוהה עם חיזבאללה, התקיפה הישראלית בדאחיה נתפסה בטהראן לא כאירוע טקטי מקומי אלא כאיתות אסטרטגי רחב. מבחינת ההנהגה האיראנית, מדובר היה בניסיון ישראלי־אמריקני לקבוע עובדות חדשות בשטח לקראת כל הסדר עתידי מול איראן.
החשש בטהראן היה שהפגיעה בחיזבאללה, הלחץ על מוסדותיו הכלכליים והפעילות הצבאית בלבנון אינם מטרה בפני עצמם, אלא שלב ראשון במהלך גדול יותר שנועד להחליש את ציר ההתנגדות כולו.
מדוע איראן נכנסה לכוננות?
לפי הדיווחים, איראן הניעה יחידות טילים בליסטיים מבסיסים אסטרטגיים באזורים שונים במדינה, ובהם איספהאן, קום וחורמזגאן.
עצם הוצאת המשגרים מהבונקרים אינה בהכרח הכנה למתקפה מיידית. איראן יודעת היטב שכל תנועה כזו נצפית על ידי מערכות המודיעין האמריקניות והישראליות.
לכן מטרת המהלך הייתה בראש ובראשונה להעביר מסר: "אנחנו מזהים את המתרחש, מוכנים להגיב ולא נאפשר הפתעה אסטרטגית."
אולם עצם העובדה שבטהראן שקלו, לפי הדיווחים, אפשרות של מתקפת מנע מלמדת על רמת דריכות גבוהה במיוחד ועל חשש אמיתי מפני עימות רחב.
טראמפ: למנוע מלחמה אך לשמר לחץ
הנשיא דונלד טראמפ אינו נתפס בהכרח כמי שחושש מאיראן, אלא כמי שמעוניין להימנע ממלחמה אזורית שעלולה לגרור את ארצות הברית לעימות יקר וממושך.
לאורך השנים טראמפ הדגיש כי הוא מעדיף לחץ כלכלי, סנקציות והסדרים מדיניים על פני מלחמות גדולות במזרח התיכון.
מבחינתו, מלחמה ישירה מול איראן עלולה לגרום לזינוק במחירי האנרגיה, לערער את הכלכלה העולמית ולפגוע באינטרסים האמריקניים.
לכן, בעוד וושינגטון מפעילה לחץ כבד על איראן, היא גם מנסה למנוע הידרדרות בלתי מבוקרת.
נתניהו: חלון הזדמנויות נדיר
מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה במשך שנים באיראן את האיום האסטרטגי המרכזי על ישראל.
מנקודת המבט הישראלית, המציאות שנוצרה לאחר הפגיעות שספגו חיזבאללה וגורמים נוספים בציר האיראני יצרה חלון הזדמנויות נדיר.
בישראל מעריכים כי:
* חיזבאללה מצוי תחת לחץ צבאי וכלכלי.
* איראן מתמודדת עם קשיים פנימיים וסנקציות.
* חלק ממנגנוני ההשפעה האזוריים שלה נפגעו.
* לבנון מתחילה לנסות לצמצם את כוחו הפוליטי והכלכלי של חיזבאללה.
לכן קיימת תפיסה שלפיה אסור לאפשר לאיראן ולשלוחותיה זמן התאוששות.
הקרב האמיתי: "אל־קרד אל־חסן"
במקביל לעימות הצבאי מתנהל עימות נוסף, שקט יותר אך אולי חשוב לא פחות.
ממשלת לבנון מנסה להכניס את מוסד "אל־קרד אל־חסן" לפיקוח מדינתי.
לכאורה מדובר בסוגיה פיננסית, אך בפועל זהו אחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר של חיזבאללה.
במשך שנים שימש המוסד כמערכת פיננסית חלופית שסיפקה הלוואות, פיצויים, סיוע ושירותים כלכליים למאות אלפי אזרחים. באמצעותו הצליח חיזבאללה לבנות תלות עמוקה של העדה השיעית במוסדותיו.
הכפפת המוסד לפיקוח ממשלתי עלולה לחשוף מנגנוני מימון, קשרים פיננסיים ונתיבי כספים שעליהם נשען הארגון במשך עשרות שנים. זו הסיבה שחיזבאללה מגדיר כל פגיעה במוסד כקו אדום.
החשש האיראני הגדול
מבחינת איראן, הבעיה אינה רק התקיפות הצבאיות.
החשש העמוק יותר הוא מפני תהליך מצטבר שבו:
* חיזבאללה נחלש צבאית.
* מוסדותיו הכלכליים נפגעים.
* המדינה הלבנונית מחזירה לעצמה סמכויות.
* ההשפעה האיראנית בלבנון נשחקת בהדרגה.
אם תהליך כזה יימשך, איראן עלולה לאבד את אחד ממוקדי ההשפעה החשובים ביותר שלה במזרח התיכון.
לבנון כזירת מבחן
העימות הנוכחי אינו רק בין ישראל לחיזבאללה ואינו רק בין ארצות הברית לאיראן.
לבנון הפכה לזירת מבחן לשאלה רחבה הרבה יותר: האם המזרח התיכון שלאחר המלחמות האחרונות ימשיך להיות מעוצב על ידי צירים חמושים הנתמכים בידי איראן, או שמדינות האזור יצליחו להשיב לעצמן בהדרגה את השליטה על מוסדותיהן?
הסכנה הגדולה: טעות בחישוב
הסיכון המרכזי כיום אינו בהכרח החלטה מודעת של אחד הצדדים לפתוח במלחמה כוללת.
הסכנה הגדולה יותר היא שכל צד מפרש את פעולות הצד השני כהכנה למתקפה רחבה.
ישראל רואה את התעצמות איראן וחיזבאללה כאיום מתמשך.
איראן רואה את התקיפות בלבנון ואת הלחץ על חיזבאללה כניסיון לפגוע בציר ההתנגדות לקראת מהלך גדול יותר.
ארצות הברית מנסה למנוע מלחמה אך גם לשמור על הלחץ על טהראן.
במצב כזה, טעות בהערכת כוונות היריב עלולה להוביל להסלמה שאיש מהצדדים לא תכנן מראש.
השורה התחתונה
מאחורי התקיפה בדאחיה, תנועות הטילים באיראן, הלחץ האמריקני והמאבק סביב "אל־קרד אל־חסן" מסתתר מאבק אסטרטגי אחד: המאבק על דמותו של המזרח התיכון בעשור הקרוב.
* איראן מנסה לשמר את מערכת ההשפעה שבנתה במשך עשרות שנים באמצעות חיזבאללה ושלוחות נוספות.
* ישראל מבקשת לנצל את היחלשות הציר האיראני כדי לשנות את מאזן הכוחות האזורי.
* ארצות הברית מנסה למנוע מלחמה אזורית כוללת, אך במקביל להמשיך להפעיל לחץ על איראן.
ובתוך כל זה, לבנון ניצבת בלב הסערה – כאשר עתידה עשוי לקבוע האם חיזבאללה ימשיך לתפקד כמדינה בתוך מדינה, או שמוסדות המדינה הלבנונית יצליחו להשיב לעצמם בהדרגה את השליטה שאבדה להם במשך שנים רבות.
