זואי דגן עונת מעבר

 

"עונת מעבר", כשהיא אמונה בעצמה על הכתיבה, הלחן וההפקה ומסמן אותה כאחת ההבטחות המסקרנות של התקופה.

 

בחמישה שירים, דגן מזקקת תקופה של התבגרות וחיפוש עצמי, הנעה על הציר שבין סוף להתחלה, ובין מזג האוויר שבחוץ לסערות שבפנים. כשמו כן הוא, "עונת מעבר" הינו
פרויקט שחי בתפר שבין מה שהיה למה שעתיד להיות.

 

היצירה שלה בוגרת וחשופה, ומשלבת אינדי-פופ-רוק ישראלי מוקפד עם טקסטים שלא מפחדים להישיר מבט אל הכאב, טעויות העבר ותחושת הבדידות. אך יותר מכל, זוהי יצירה על השלמה.

 

הסינגל הראשון ושיר הנושא מתוך הEP, שיצא השבוע, הוא "משמעות אחרת". השיר נכתב על חרטה, טעויות וההבנה הכואבת שעל מעשים מסוימים אין דרך לכפר. הוא עוסק בתקווה ליום שונה, מול ההכרה המפוכחת שהצד השני לא ישתף פעולה והתקדם. השיר נוצר בשיתוף פעולה עם המפיקים נועם בר ודור לוי במסגרת לימודיה של דגן באולפני פלוטו.

 

הסינגל השני, "גשרים" ייצא ב-14/5 הוא פסקול של המתנה אך גם השלמה עם אמת כואבת. דגן מתארת עמידה ב״פנייה הקבועה״, תחת ״אור בודד בקצה הרחוב״. זהו שיר על התהום שנפערה בין אנשים לאחר שכל הגשרים נשרפו, והדילמה המייסרת בין הרצון לצעוד אחד אל השני ולדבר כמו פעם, לבין ההכרח לפנות לדרך אחרת וללכת למקום אחר.

 

בשירים הנוספים בפרויקט, הטבע משמש כמראה למצבי נפש. ב"שקיעה", דגן מדמה את הסוף לגל שמתקרב אל החוף ויודע שזהו סופו, גל שנשכח ולא יחזור.

 

ב"אביב", היא עוסקת בדיסוננס שבין התפיסה החיצונית לתחושות הפנימיות, כשהאביב מסתיים וזה לא ידוע בפנים, אך בחוץ כבר מזג אוויר אחד והסביבה מתקשה להבין את המצב הפנימי. 

 

את המסע חותמת רצועת הבונוס האופטימית והחשופה, בית אחרון" במילים על עץ בסמטה קטנה שבוקע מהאדמה, השיר מביא איתו קרני אור והבטחה שאולי הסבל נגמר ויש מקום למשהו חדש.

 

זואי חתומה על המילים, הלחנים, העיבודים וההפקות של כל שירי הEP. באלבום משתתפים הנגנים זיו גונן ונועם בר (גיטרות), ליאור דור (גיטרה בס ואקוסטית), אורי ויצמן (תופים), בהפקת משמעות אחרת משתתפים נועם בר ודור לוי וכשעל המיקס והמאסטר אמון תומר יהודה.