כשהמערב ישן הכסף הקטארי השתיקה הישראלית והשעה שלא תחזור
ישראל נרדמה. בזמן שאנחנו עסוקים במלחמות הפנימיות שלנו, מתנהלת נגדנו מלחמה שקטה שאין בה טנקים ואין בה טילים יש בה כסף. הרבה כסף. קטאר, אמירות זעירה עם קופה אינסופית, בונה בסבלנות של שנים אימפריה של השפעה
עו"ד אמיר זאכי עאמר
קרנות לאוניברסיטאות היוקרתיות במערב, רכישת כלי תקשורת, מימון מכוני מחקר, שתדלנות בוושינגטון, ובעיקר חדירה שקטה אל חדרי מקבלי ההחלטות. וזה עובד. הרעיונות שנרכשו בכסף קטארי הופכים לעמדות "לגיטימיות", העמדות הופכות למדיניות, והמדיניות חוסמת אותנו, בולמת אותנו, ומכרסמת בכוחנו הצבאי והמדיני.
החמור מכול: הכסף הזה כבר קנה גם קולות מובילים בקהילות היהודיות עצמן. עסקים תמורת עמדות, שותפויות תמורת שתיקה, השקעות תמורת "מתינות". כך משתנה השיח מבפנים לא בכפייה אלא בפיתוי. המערב אוכל את החוצץ, פני העולם משתנים לנגד עינינו, והרע סבלני, ממומן ומתוחכם משתלט צעד אחר צעד על הטוב. מי שחושב שמדובר בתאוריית קונספירציה מוזמן פשוט לעקוב אחרי הכסף.
מה עלינו לעשות? קודם כול עצמאות. עצמאות צבאית ועצמאות כלכלית אינן סיסמאות, הן תנאי קיום. מדינה שתלויה באספקת חימוש של אחרים תלויה גם ברצונם הטוב, ורצון טוב הוא סחורה שקטאר כבר יודעת לקנות. ישראל חייבת ייצור עצמי, פיתוח עצמי, ותעוזה מדינית שאינה מבקשת רשות. מול אויבינו יד ברזל, בלי רחמים מזויפים שמחירם דם. ואת המוסד יש לחזק ולהעצים, כי במלחמת ההשפעה והצללים הוא החומה הראשונה זה שחושף את צינורות הכסף, קוטע אותם, ומגיע לכל מקום שבו נרקמת המזימה.
שנית לנצל את שעת הכושר, כי שעות כאלה אינן חוזרות. המזרח התיכון נמצא ברגע של שבירה והתהוות מחדש, ודווקא עכשיו יש לגבש את ברית המיעוטים: דרוזים, כורדים, נוצרים, עלווים כל מי שהציר הסוני הרדיקלי מאיים למחוק. ברית כזו אינה רק אינטרס מוסרי, היא נכס אסטרטגי מסדר ראשון: חגורת בעלי ברית אמיתיים במרחב שבו בריתות עם משטרים מתחלפות כרוח. הקמת ישות דרוזית עצמאית בדרום סוריה תהיה אבן הפינה עוגן יציב, נאמן ולוחם, שקוטע פיזית את הרצף הטריטוריאלי של הציר הרדיקלי מטהרן ועד הים התיכון. ובאיראן עצמה להמשיך, בעקביות ובלי מורא, לתמוך בכל מהלך שיוביל להחלפת המשטר, כי שורש הרעה נמצא שם.
הרצף הסוני הרדיקלי הממומן בכסף קטארי, המתוחזק באידיאולוגיית האחים המוסלמים והמתפשט מהמסגדים של אירופה עד הקמפוסים של אמריקה חייב להיקטע. לא מחר, היום. כי אם לא נקטע אותו אנחנו, הוא יקיף אותנו: מבחוץ בטבעת של עוינות, ומבפנים ברקבון של תודעה קנויה. הסכנה הקיומית איננה תרחיש רחוק היא כאן, ממש כאן.
ישראל ניצחה בשדות הקרב כשהעזה. היא תנוצח בחדרי הישיבות אם תמשיך לישון. הגיעה השעה להתעורר לפקוח עיניים, לעקוב אחרי הכסף, ולהכות בו לפני שהוא מכה בנו.
עו"ד אמיר זאכי עאמר גמלאי מערכת הביטחון, בעל שלושה תארים אקדמאים. היום עו"ד בתחום הנזיקין ומומחה בנזקי גוף משרד הביטחון ותאונות דרכים ונזקי בניין.
