אנואר סעב עושה הרבה מדבר פחות

 

 

תת אלוף במיל' אנואר סעב, תושב הכפר אבו סנאן בגליל המערבי, בעל מפעל לחומרים מורכבים שמייצר חלקי תעופה, באזור הכפר הדרוזי עוספיה, המפעל מעסיק מספר גדול של צעירות וצעירים שמתמחים בענף.

 

 

אנואר בנוסף, בעלים של חברת הייטק באזור התעשייה בר לב בגליל, הכולל חממת סטארט-אפ, במיזם מועסקים כחמישים עובדים.

 

 

אנואר סעב עסק רבות והיה מיוזמי המחאה הדרוזית נגד חוק הלאום ומארגן ההפגנה שהתקיימה בככר רבין בתל אביב בשנת 2018, בהשתתפות המוני דרוזים ויהודים, אנואר מעורב גם בתכנית החינוכית במגזר הדרוזי, ובענייני חברה, כלכלה, תכנון ובניה ועוד שורה ארוכה של דברים בהם אנואר שותף.

 

 

אנואר מבין את חולשת המועצות המקומיות הדרוזיות ואיכות המועסקים ברשויות, שלא יכולים להוביל גיוס פרויקטים תקציביים ודברים נוספים.

 

אנואר פעיל מאד בחברה ונרתם לעזור בארגון כנסים גדולים לפיתוח, המצאות וחדשנות, של בני ובנות העדה הדרוזית, שנחשפים בפני החברות המובילות בהייטק בישראל.

 

 

אנואר לא שאף להיבחר לתפקיד ראש מועצה מקומית, הוא מכוון יום אחד להיבחר לחבר כנסת, ומאמין כי מהעמדה הזו הוא יכול לקדם דברים רבים למען הכפר הדרוזי בישראל.

 

 

מאיפה שאנואר מגיע, הוא בא להעצים את האישה הדרוזית, אנואר נשוי לאשת חינוך, ועל מערכת החינוך יש לו הרבה מה להוסף.

 

 

 

מה שמעניין את אנואר בחודשים האחרונים זה לא הבחירות לכנסת ה-25, אלא להעצים את העולם העסקי ובמיוחד להגדיל את מקומות העבודה לנשים בחברות שהוא מנהל ומוביל.

 

 

בשיחה לפורטל הכרמל והצפון, אנואר מספר על מקרה בו נסע עם חבר הכנסת לשעבר, שייך ג'בר מועדי ז"ל, בהיותו בחור צעיר לתל אביב, נסיעה ארוכה כדי לעזור לצעיר דרוזי להתקבל לשירות בבתי הסוהר, שייך ג'בר ז"ל אמר לאנואר "זו מצווה גדולה שעזרתי לו, כי לצעיר הזה יש ילדים שצריך לפרנס אותם בכבוד", מאז המקרה הזה נחרט בראשו וכך אנואר מתנהג מאז, עוזר איפה שצריך.

 

 

 

עם השחרור של אנואר מהשירות הצבאי, הוא קיבל לא מעט הצעות ללכת להוביל ולכהן בתפקידים בכירים במשרד הפנים ובמשרדי ממשלה נוספים, אבל אנואר העדיף ללכת להיות בעל עסקים, בגודל שהגיע אליו היום, כי עניין היזמות בכפרים חסר מאוד ולא הרבה מהקצינים שמשתחררים הולכים להקים עסק.

 

 

לאנואר סעב יש אומץ, ידע ותעוזה אזרחית, שזה אומר לסכן את הכספים והנכסים שלו, אנואר גייס עשרות משקיעים, כדי להקים את המפעלים בכרמל ובגליל.

 

 

אנואר כבן לעדה הדרוזית מעולם לא הרגיש כבן מעוטים, אנואר חיפש איך לעשות ולהביא את ענף התעופה וההייטק למגזר הדרוזי, והיום יש מפעל לחומרים מורכבים לתעופה, שיש לו נציגים בארה"ב ומשקיעים מחברות מובילות בישראל.

 

 

 

אנואר בדברים על המפעל בעוספיה, מפרגן ומעריך מאוד את התנהלות מועצת עוספיה, שתומכת ועוזרת, וגם מתייחס להתגייסות ועזרת מועצת דאלית אל כרמל, שתי המועצות מוכנות תמיד לפתוח דלתות לאנואר ולפעילות הכלכלית והיזמות שלו.

 

 

אנואר מעלה את סוגיית העדר הסיבים האופטיים בכפרים בכרמל ובגליל, זה מה שתקע את הקמת חלק מהמפעלים בתוך הכפרים הדרוזים, בקרוב אולי תונח תשתית סיבים אופטיים ואז יוכלו להקים בכפרים מיזמים להעסקת נשים שיכולות לתרום הרבה בענף.

 

 

אנואר: "נושא חוק הלאום זה לא צריך לעניין הרבה את הדרוזים, אנחנו לא באנו למאבק בחוק הלאום רק לדרוזים, מה שקרה אחרי זה ומה שהוצע לנציגים הדרוזים בכנסת, הם עשו מהם צחוק, עשו להם חוק רגיל לעדה הדרוזית, אנחנו לא צריכים חוק לדרוזים, אנחנו באנו כי חוק הלאום הופך את מדינת ישראל לסוג ב' לא אותנו לסוג ב', אנחנו חיפשנו שוויון לכל אזרחי המדינה".

 

 

אנואר: "מה שקורה עם ההתנהגות של ההנהגה הדתית הדרוזית, זה ביזיון, זה לא מקצועי, זה לא צריך להיות בעדה, המועצה הדתית הדרוזית צריכה להתעסק בענייני דת, אך לצערנו היא עוסקת בפוליטיקה במקום דת, חברי המועצה הדתית הם ממונים וברגע שמינו אותם ראשי המועצה הדתית יכולים לזרוק אותם, הם בקיצור ייסמנים שמחפשים את האינטרס שלהם".

 

 

אנואר: " לצערי בכל בחירות לכנסת העדה הדרוזית שוכחת ומתכנסת לעזור לבן המשפחה לבן העדה וזו סוגיה שאני חושב שהיא מרכזית בחיי העדה הדרוזית, להיות בכנסת, הנבחרים צריכים להבין שהם שליחי ציבור, שמייצגים אותו וחובתם לעבוד למען הכפר הדרוזי בישראל, לצערי יש נציגים בכנסת שקבלו מנדט מהציבור והם ערקו ממפלגה למפלגה, וחלקם הלכו למען תפקיד אישי ".

 

 

 

 

אנואר: "אני נמצא היום במקום שיכול להשפיע, אצלי עובדים לא רק דרוזים אלא מכל העדות, ואני חושב זה חשוב, כי כל נבחרי הציבור לא יכולים להביא פרויקט אחד לכפר הדרוזי ממה שאני והחברים שלי הובלנו במפעל בכרמל ובגליל, יש עמותות קטנות בעדה שגם עוסקות בהכשרת בנות למקצועות שונים בהייטק, בעדה הדרוזית יש מעל ל-300 עמותות היום".

 

 

אנואר: "המצב הקשה בעדה הדרוזית, שיש לו 3 פנים, הראשון מערכת החינוך שצריכה תכנית לבד, כדי להסביר את האמת של המערכת ומה שדרוש לשפר. שתיים זה הרשויות המקומיות, יש מדיניות לא טובה לגבי הרשויות המקומיות, למועצות שלנו נבחרים לרוב האנשים הלא נכונים, לפי חמולה, לפי כוח וקניית קולות כדי להיבחר, זה כבר קיים כבר מעל 30 שנה, ויש מדיניות שלא להתעסק בזה, זה לא סוד שהשלטון המרכזי מזמן נטש את השלטון המקומי בעדה הדרוזית, המדיניות השתנתה כבר בשנות השמונים, נתנו לכפר הדרוזי אבל לצערנו בעדה הדרוזית לא היו מספיק אנשים מלומדים שידעו למנף את מצב הכפר, הכל השתנה בשנות התשעים, האנשים התחילו ללמוד, היום אנחנו רואים נהירה גדולה, אחרי מותו של שייך אמין טריף ז"ל, שאז המועצה בראשותו התעסקה בנושאים דתיים".

 

 

"גם המנגנון דאז היה שייך אמין ושייך ג'בר, היום יש הרבה חברי כנסת ושייך אחד, יש לנו בעיות שאף אחד מהנציגים לא מתעסק במתן פתרון לסוגיות החשובות".

 

 

אנואר: "חוק קמיניץ הוא חוק רע, כי הוא חוק שלא נותן לך הזדמנות, הוא דורש שתתכנן ואחרי זה תתחיל לבנות, אני אומר אין בעיה אבל שהשלטון קודם יתן כסף לתכנון, הרשויות המקומיות לא מקבלות את מספיק הכסף ואם מקבלות אז מעבירות את הכסף לדברים אחרים וכך הכסף נגמר ולא מספיק".

 

 

"היום בפועל וזה בולט לעין שאין פיקוח על הרשויות הדרוזיות, מה שעושים במגזר היהודי, למשל ברשות יהודית על 3000 ש"ח עף ראש עיר, אצלנו יש יד מכוונת שנתנהל לא טוב, הציבור רואה את הדברים, השלטון המרכזי רואה את המצב ומעלים עין".

 

 

אנואר: "אני מאוד אופטימי לגבי הצעירים והצעירות הדרוזים, שרואים ומבינים שבמשרד הפנים ובמועצות המקומיות ומוסדות המדינה אין תקווה שם, לשם כך אחוז ההצבעה יורד בקרב צעירות וצעירים דרוזים, אני אומר חייבים לעשות סדר".

 

 

אנואר: "התנועות הערביות בישראל תנועות וואקום, הם מתעסקים בענייני כבוד, הם מתעסקים בטקסים ולא מעבר לכך, השאלה כמה כסף נשפך בביקורים ובטקסים האלה, שלא מניבים כלום ומשלם המיסים ממשיך לשלם מחיר כבד בלי תמורה".

 

 

אנואר לא עוצר בעשייה ובחדשנות, וממשיך לחשוב מחוץ לקופסה.