אפליה נגד נשים עם מוגבלויות

בדיון טעון בוועדה לקידום מעמד האישה נחשפו עדויות קשות על חסמים, היעדר נגישות ואלימות כלפי נשים עם מוגבלויות. במשרד הבריאות הודו כי תקנות נגישות השירות עדיין תקועות בחתימת שר האוצר, למרות שנים של עיכובים.

 

ממלאת מקום היו"ר בדיון ח"כ עדי עזוז: "נכון לפברואר 2025 היו מוכרים למנהל מוגבלויות כ-165,000 אנשים עם צרכים מיוחדים, מתוכן 42% נשים. נשים עם צרכים מיוחדים מתמודדות עם אפליה כפולה, אפליה מגדרית וגם אפליה על רקע מוגבלות. פעמים רבות הדבר משפיע באופן ישיר על מצבן הסוציו אקונומי, כמו על תחומי חיים רבים נוספים. במהלך הדיון נעלה על סדר יומה של הוועדה את הצורך בהעלאת מודעות למאפיינים הייחודיים של נשים עם צרכים מיוחדים שצריכים לבוא לידי ביטוי באיסוף נתונים, מתן מענים ייחודיים בתחומים השונים".

 

עו"ד רותם אייזיק, מנהלת האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל בעלות אמרה כי המציאות שבה נשים רבות מוותרות מראש על קבלת שירותים בקהילה, ובמיוחד במערכת הבריאות, רק מעמיקה את הפגיעה בזכויותיהן. היא הדגישה: "המערכת לא בנויה לראות אותן, ולמרות שנשים עם מוגבלות חשופות בשיעורים גבוהים יותר לאלימות מינית ולניצול, המערכות שצריכות לתת להן מענה לרוב אינן מונגשות מספיק."

 

דנה שרוב מנהלת פרויקט נשים ואוטיזם בעלות תיארה את המציאות הקשה: "עבור אישה אוטיסטית, העולם הוא מקום רועש ותובעני הרבה יותר. הן נמצאות בסיכון גבוה פי 4 לחוות פגיעה וניצול מיני, לעומת כלל האוכלוסייה."

 

שרוב סיפרה בדיון אץ סיפורה שך שירה בת ה-24, אישה אינטליגנטית, רגישה ואוטיסטית: "היא לא נבדקה אצל רופאי נשים כבר 7 שנים. לא בגלל הזנחה, אלא בגלל שהמערכת לא מדברת את השפה שלה. בפעם האחרונה ששירה ניסתה להיבדק, הרופא ביקש ממנה פשוט להרפות. בזמן שהיא חוותה קריסה חושית מוחלטת. עבור אישה עם רגישות תחושית, תאורת הפלורסנט מהבהבת, הריח החריף של חומרי החיטוי והמגע הפיזי הבלתי צפוי הם לא רק חוסר נוחות, הם חוויה של כאב פיזי והצפה בלתי נסבלת".

 

לדברי שרוב כשהרופא תייג אותה "כקשה או כלא משתפת פעולה, הוא למעשה החמיץ את העובדה שהגוף שלה הגיף בסטרס קיצוני למרפאה שהפכה עבורה לזירת עינויים. הסיפור של שירה הוא אינו מקרה בודד, הוא המציאות של אלפי נשים שקופות שמוותרות על בדיקות מצילות חיים, לא כי הן לא רוצות להיבדק, אלא כי המערכת פשוט לא נגישה עבורן. החסם הראשון מתחיל כבר בשלב האבחון. הנתונים מראים פער מדאיג. על כל ארבעה בנים מאובחנים ישנה רק בת אחת. זה לא בגלל שיש פחות נשים אוטיסטיות, אלא בגלל המאפיינים הייחודיים לילדות, נערות ונשים אוטיסטיות".

 

בדיון עלו עדויות קשות על חוסר רגישות במערכת הבריאות. אישה אוטיסטית שהיא אם ל-7 ילדים תיארה: "ילדתי פגית ואני רציתי ללכת לראות אותה ואמרו לי לא, אפשר ללכת לראות אותה רק בליווי עובדת סוציאלית. כשנכנסתי לפגיה וראיתי שיש על הבת שלי הרבה צינורות, התחלתי לשאול, אמרו לי הכל בסדר. אמרתי להם לא, תסבירו לי מה הצינורות כי אני אוטיסטית, אני צריכה שיסבירו לי דברים."

 

אורלי בוני מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק במשרד הבריאות וממונת שוויון ונגישות: "אנחנו כותבים את התקנות של נגישות לשירותי הבריאות שלנו. זה תהליך מאוד ארוך ומאוד מקיף כי זה תקנות שצריכות להכיל את כל סוגי המוגבלויות". בוני הודתה כי הנושא פוגש את מערכת הבריאות ברוחב גדול, אך הסבירה כי תקנות נגישות השירות עדיין ממתינות לחתימת שרים. 

 

לדבריה התקנות של עצמאים נמצאות עכשיו כבר בדיון בכנסת: "ביקשו מאיתנו לצאת עוד פעם לשולחנות עגולים ולדיון נוספים לבדוק, אנחנו כל הזמן בתהליך, גם מול הכנסת בנושא שהתקנות האלה ישמרו על האיזון והסבירות בין מתן שירות לאנשים עם מוגבלות לבין מתן שירות לכלל הציבור. כי אם אנחנו ניצור תקנות מחמירות מדי שיסגרו, שיגרמו לסגירה של שירותי בריאות, נפגע בכלל הציבור. אם אתה דורש מכל רופא שעובד בקהילה, שהוא יהיה נגיש במקסימום לנגישות פיזית, אז אנשים יסגרו מרפאות ויסגרו מרפאות וגם ככה חסר לנו מרפאות וחסר לנו והתורים הולכים ומתארכים. אז אנחנו באמת עובדים על איזונים כל הזמן, אנחנו מוצאים פתרונות. אני יכולה להגיד למשל שמכבי למשל, פתחו למעלה מ-30-40 בתי רופאים, מאפשרים לרופאים העצמאיים שלהם לעבוד בבתי הרופאים הנגישים כדי לקבל את כלל האוכלוסייה שהם לא יכולים לקבל אצלם".

 

נציגת נציבות שוויון זכויות לאנשים מוגבלות הודתה: "התקנות האלה מעוכבות כבר שנים רבות מאוד, זה עם כל הערכה לעבודה הקשה מאוד שאורלי ושותפים נוספים במשרד הבריאות עושים, זה לא מספיק. יש פה הרבה דברים מאוד פשוטים שעלו ושיכלו כבר להיות מוסדרים. אני אתן דוגמה מעולם אחר. כבר לפני כמה שנים במסגרת חוק ההסדרים, הכנסנו דברים מתוך תקנות נגישות השירות הכלליות לתוך מערכת הבריאות, כמו הדבר המאוד פשוט של לאפשר כניסה של חיית שירות למסגרות בריאות, כמו העניין המאוד פשוט של תרגום לשפת סימנים, ויש עוד דברים דברים שעלו פה, נגישות, הנגשה של האינטרנט שעדיין שמחויבת היום בכל שירות פרטי או ציבורי ורק במערכת הבריאות עדיין לא מחויבת, כי עוד לא עברה תקנות נגישות".

 

לדבריה אין מילה עדינה להגיד על הדבר הזה: "אני חושבת פה שהוועדה צריכה להיות קצת יותר אסרטיבית בדרישה... לא הבנתי, מחכה לחתימת שרים, איזה שר, אורלי, אם תוכלי להסביר. שר הבריאות כבר פנה לשר האוצר, זה יושב בדיון, שר המשפטים לא צריך לחתום, יש עבודה של נוסח עם שר המשפטים, אורלי, אם תוכלי לחדד איפה בדיוק זה עומד ומה עוד אפשר יהיה לעשות במושב הכנסת הקצר שעוד יש לפנינו".

 

בוני השיבה: "זה יושב בחתימה של שר האוצר, זה נמצא בפרקליטות כי יש על זה בגץ ואני לא יכולה לפרט יותר כי אני באמת לא, חתימת שר הבריאות, כבר יש לנו חתימה שלישית של שר בריאות שלישי שהתחלף לנו בשנה האחרונה. אנחנו כן דואגים שתהיה חתימה של שר הבריאות ואנחנו מחכים לחתימה של שר האוצר. בכל מקרה אנחנו רוצים לסיים את הסט התקנות שכן הצלחנו כבר להביא לכנסת. אנחנו מקווים שנצליח להתקדם לפחות יותר במושב הקרוב. לגבי התקנות שכן שמנו על השולחן, הן מיושמות במערכת הבריאות, יש כניסה של חיית שירות, יש מערכות שמתארגנות לשפת סימנים, יש את כל הדברים שמיושמים, אתרי האינטרנט הולכים ומונגשים יותר ויותר, אנחנו עובדים מאוד על הנושא של הנגשת אפליקציות והמקום האישי".

 

בנושא האלימות כלפי נשים עם מוגבלויות, נמסר כי ב-2025 נרשמו 377 עבירות כנגד נשים עם מוגבלויות: 148 עבירות אלימות, 129 עבירות מין, 79 עבירות מין פלוס אלימות ו-11 עבירות מין ברשת. נציגת פורום נשים עם מוגבלות תיארה דוגמאות קשות של שימוש לרעה במוגבלות כדרך לשליטה ואלימות.

 

ח"כ עזוז סיכמה את הדיון ואמרה: הוועדה סבורה שיש צורך במתן מענה הוליסטי לנשים בצרכים מיוחדים, ועל המערכת הציבורית בכלל יש צורך בשיתוף פעולה בדגש על משרד הרווחה והבריאות. בשאלה מחסור בנתונים לגבי נגישות, לגבי נשים עם צרכים מיוחדים, הוועדה תפנה דרך מרכז המידע והמחקר של הכנסת למשרדי הממשלה בבקשה, לערוך פילוח של נתונים בנושא, כולל פילוח לנשים ערביות ועוד הוועדה, הממ"מ יעבירו בקשה מסודרת. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות אחד עדכון לגבי לוז צפוי לסיום תקנות נגישות השירות וקוראת לשר האוצר להתכנס בהקדם לחתימה".