החברה הערבית נכנסת לגיל השלישי עם פערים בתעסוקה ובהכנסה

מחקר חדש של מוסד שורש, החברה הערבית בישראל נכנסת לגיל השלישי עם פערים עמוקים בתעסוקה ובהכנסה

הממצאים מראים כי גברים ונשים ערבים נותרים הרחק מאחור עם השתלבות נמוכה בשוק העבודה והכנסות נמוכות משמעותית לעומת יהודים. המחקר נערך בידי פרופ' איל קמחי ותומר זידנר, ומתבסס על ניתוח נתוני הלמ"ס וה־OECD.

חיים יותר - לא בהכרח טוב יותר, לפי המחקר, תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות במדינות ה־OECD  - 85.7 שנים לנשים ו־81.7 שנים לגברים. אבל דווקא משום שהחיים מתארכים, הולך ומתחדד האתגר הכלכלי: ישראלים חיים יותר שנים לאחר גיל הפרישה, אך רבים מהם – ובהם רבים מהחברה הערבית – אינם מצליחים להבטיח רמת חיים מספקת לאורך זמן.

שיעורי התעסוקה עולים אך לא אצל כולם, המחקר של קמחי וזידנר מוצא ששיעורי התעסוקה של בני 65+ בישראל עלו בעשור האחרון באופן מרשים (בקרב גברים מכ־15% לכ־30% ובקרב נשים מכ־5% לכ־15%), ואף יותר מהגידול המקביל במדינות ה־OECD. אולם העלייה הזו אינה מעידה על שיפור כולל אלא מסתירה פערים מתרחבים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ובעיקר בין יהודים לערבים.

שיעור התעסוקה גדל בקרב גברים יהודים בעוד ערבים ונשים נותרים מאחור, לפי המחקר, מי שממשיכים לעבוד בגיל השלישי בשיעורים הגבוהים ביותר הם גברים יהודים, שכ־35% מהם מועסקים. לעומתם, גברים ערבים משתלבים הרבה פחות בשוק העבודה בגיל 65+, ושיעור התעסוקה שלהם אינו עולה על 20%.

אצל הנשים, הפערים חריפים אף יותר: נשים ערביות בגילי 65+ כמעט אינן משתלבות בשוק העבודה - כבר שני עשורים - עם שיעורים נמוכים של 1%–3% בלבד. זאת לעומת נשים יהודיות המגיעות לכ־20%.

פרופסור איל קמחי

מי שעובד לא בהכרח משתלב במשרה מלאה, היקף העבודה משפיע ישירות על מצבו הכלכלי של המבוגר. בישראל נרשמה עלייה משמעותית בשיעור בני 65+ העובדים במשרה מלאה, בניגוד למגמת ירידה במדינות ה־OECD. כ־70% מהגברים העובדים בגיל זה מועסקים במשרה מלאה, אך בקרב נשים הנתון נמוך בהרבה – כ־40%. פער זה מכביד במיוחד על נשים בחברה הערבית, המועסקות לרוב בהיקפים חלקיים אם בכלל, ולכן סובלות מהכנסה ופנסיה נמוכות במיוחד.

פערי השכלה בחברה הערבית הופכים למנוע מרכזי של אי־שוויון בגיל השלישי, המחקר חושף פער גדול בין בעלי השכלה גבוהה לנמוכה: גברים בעלי 13 שנות לימוד ומעלה מגיעים לשיעורי תעסוקה של למעלה מ־40% בגיל 65+, בעוד מי שסיימו השכלה יסודית אינם עוברים את רף ה־20%. פערים דומים קיימים בקרב נשים – ובולטים במיוחד בחברה הערבית, שבה שיעורי ההשכלה הגבוהים נמוכים יחסית.

ההכנסה: הנשים היחידניות נשארות מאחור ובחברה הערבית הפגיעה קשה יותר, פערי התעסוקה וההשכלה מתבטאים ישירות בפערי הכנסות.

הכנסת זוגות בני 65+ עלתה ליותר מ־9,000 שקלים לנפש סטנדרטית, אך יחידים ובעיקר נשים יחידניות נותרים הרחק מאחור: גברים יחידים סביב 8,000 שקלים ונשים יחידניות לא יותר מ־7,000 שקלים.

בחברה הערבית, שבה שיעורי התעסוקה וההכנסות נמוכים מלכתחילה, הפגיעה הכלכלית בגיל השלישי משמעותית אף יותר.

פרופ' קמחי, סגן נשיא מוסד שורש:"הממצאים מצביעים בבירור על כך שהחברה הערבית – ובפרט נשים ערביות – נכנסות לגיל השלישי בעמדת נחיתות משמעותית. הפערים אינם נוצרים בגיל הזקנה, אלא מצטברים לאורך החיים בעקבות פערים בחינוך, בתעסוקה ובהכנסה. כדי לצמצם אותם, יש לחזק את מערכות ההשכלה, התעסוקה והחיסכון הפנסיוני כבר בשלבים מוקדמים הרבה יותר. אם לא נפעל היום, הפערים רק ילכו ויגדלו בדור הבא".