הלך לעולמו יצחק נועם

 

   בצער עמוק וביגון רב אנו מודיעים על פטירתו של יצחק נועם, ממייסדי העיר אילת, מחלוצי העיתונות המקומית בישראל, עיתונאי, עורך ומו"ל, שהקדיש יותר מ־6 עשורים מחייו לעיתונות, לקהילה ולעיר אילת.

   יצחק נועם נולד ב־18 בפברואר 1931. הקשר שלו לאילת החל כבר בשנת 1949, חודשים ספורים לאחר שחרורה במבצע עובדה, כאשר שימש אלחוטאי וקשר ביחידת הסיור של אריק שרון והגיע עם יחידתו לאום רשרש. בשנת 1957 שב לעיר עם רעייתו המנוחה, פועה נועם ז"ל. השניים הקימו בה את ביתם ונמנו עם בני הדור שהניחו את היסודות לחיי הקהילה והתרבות בעיר הצעירה.

 

 ביתם הראשון של בני הזוג שכן במבנה ששימש את המוזיאון הימי הראשון. בשנת 1970 היו השניים שותפים גם להקמת גלריית האמנות הראשונה באילת, שפעלה במשך כעשור במלון "לרום".

 

העיתונאי שחיבר את אילת למדינה, יצחק נועם החל את דרכו העיתונאית ב־28  בינואר 1959. מוטקה ארציאלי, כתב עיתון "הארץ" בבאר שבע, הגיע לאילת וחיפש אדם שיוכל להעביר למערכת ידיעות מהעיר. במועצה המקומית הפנו אותו אל נועם, שהחל לדווח על האירועים שהתרחשו באילת. בתחילה הועברו הידיעות באמצעות ארציאלי, אך לאחר חודשים אחדים פנה נועם ישירות למערכת "הארץ", ומאותו שלב פורסמו דיווחיו תחת הכיתוב "סופר הארץ באילת, ובהמשך תחת שמו.

 

 

במשך כ־10 שנים שימש נועם סופר עיתון "הארץ" באילת. בהמשך קיבל הצעה מחנה זמר, עורכת עיתון "דבר", ועבר לכתוב בעיתונה. בשנת 1968  הציע לו ירון לונדון להצטרף למערך כתבי השדה של "קול ישראל", והוא שימש כתב הרדיו באילת ובערבה במשך יותר מ־20 שנה, עד ראשית שנות ה־90.

 

באמצעות עבודתו ב"הארץ", ב"דבר" וב"קול ישראל" היה נועם במשך עשרות שנים אחד הצינורות המרכזיים שבאמצעותם נשמע קולה של אילת מחוץ לעיר. הוא דיווח לתקשורת הארצית על הנמל, שדה התעופה, התיירות, הביטחון, תוכניות הפיתוח וחיי היום יום בעיר הדרומית, בתקופה שבה אילת הייתה רחוקה מהמרכז וכמעט שלא נהנתה מנוכחות קבועה בכלי התקשורת הארציים.

 

כתיבתו התאפיינה ביושרה, ביסודיות ובהקפדה על דיוק. במשך שנים היה אחת הכתובות הראשונות שאליהן פנו מערכות החדשות הארציות בכל אירוע שהתרחש באילת ובערבה. עבודתו העניקה לעיר נראות קבועה בסדר היום הישראלי ותיעדה בזמן אמת פרקים מרכזיים בהתפתחותה.

 

לידתו של המקומון הראשון בישראל, בשנת 1962 הקימו יצחק ופועה נועם את "ערב ערב באילת", בתקופה שבה לא פעל בישראל עיתון מקומי אחר. הרעיון נולד מתוך צורך פשוט אך חלוצי: להעניק לתושבי אילת במה מקומית שתספר להם מה מתרחש בעירם, בתקופה שבה עיתוני הבוקר הארציים הגיעו לאילת רק בשעות אחר הצהריים. הגיליון הראשון היה דף צנוע שקופל לשלושה והופץ בידי בני הזוג עצמם.

 

עם השנים צמח "ערב ערב באילת" ממידעון קטן למפעל תקשורתי של ממש, שהעסיק עשרות עובדים, שימש מוקד של תעסוקה ויצירה והפך לכלי תקשורת מרכזי באזור הערבה הדרומית. בהיותו המקומון הראשון בישראל, הפך העיתון למודל שעל פיו הוקמו בהמשך מקומונים ורשתות עיתונות מקומית ברחבי הארץ.

 

העיתון ליווה את אילת במשך יותר מ־6 עשורים, תיעד את התפתחותה מעיירת ספר צעירה לעיר תיירות בינלאומית, סיקר את מוסדותיה, מאבקיה, הישגיה ומשבריה, והעניק במה לדורות של תושבים. עבור רבים מתושבי העיר, "ערב ערב באילת" לא היה רק עיתון, אלא חלק בלתי נפרד מהזהות האילתית ומסדר השבוע המקומי.

 

בית ספר לעיתונות, בהנהגתם של יצחק ופועה הפכה מערכת "ערב ערב באילת" לבית מקצועי שבו החלו את דרכם, או רכשו ניסיון משמעותי בראשית דרכם, עיתונאים ואנשי תקשורת רבים, שחלקם שימשו במקביל גם ככתבים וכאנשי תקשורת בכלי התקשורת הארציים, ובהמשך הגיעו לתפקידים בכירים. בין השמות הבולטים היו אמנון נדב; יעקב ארז, שלימים היה לעורך "מעריב" וזכה בפרס סוקולוב; יאיר שטרן, שלימים ניהל את רשות השידור; יהודית זילברשטיין, ששימשה במקביל גם ב"מעריב" וב"קול ישראל"; רויטל לוי שטיין, ששימשה גם ככתבת עיתון "הארץ"; בצלאל רובין; וכן אמיר איבגי, שהחל את דרכו העיתונאית כבר בגיל 12 במערכת "ערב ערב באילת". לצדם עברו במערכת לאורך השנים כתבים, עורכים, צלמים ואנשי תקשורת נוספים, שעבורם היה "ערב ערב" המקום שבו למדו את יסודות המקצוע, את חשיבותה של עבודת השטח ואת האחריות הכרוכה בפרסום המילה הכתובה.

 

יצחק נועם הקפיד להנחיל לעובדי המערכת תפיסה שלפיה עיתונות מקומית אינה עיתונות קטנה. מבחינתו, עליה להיות מקצועית, עצמאית, ביקורתית ומחויבת בראש ובראשונה לציבור. הוא האמין כי תפקידו של עיתון מקומי אינו רק לדווח על אירועים, אלא גם לפקח על מוסדות השלטון, להציף עוולות, להציג שאלות קשות ולתת במה למי שקולם אינו נשמע.

 

עיתון שהוא גם מוסד קהילתי, בהנהגתו הפך "ערב ערב באילת" לא רק לכלי תקשורת, אלא גם למוסד קהילתי בעל השפעה חברתית וציבורית. העיתון הוביל לאורך השנים אירועי התרמה, מפעלי ספורט, יוזמות לנוער, סיוע לעמותות רווחה ותמיכה במוסדות חברתיים ובריאותיים בעיר.

 

בין היוזמות הבולטות שקידם העיתון הייתה ליגת "ערב ערב" בכדורסל, שפעלה במשך 11 שנים ובה השתתפו אלפים מתלמידי בתי הספר היסודיים בעיר. העיתון תמך גם בליגות ספורט שכונתיות, בכיתות שיצאו לגדנ"ע, באירועי נוער, במתמודדי נפש, בעיוורים, בילדים ובמשפחות שנזקקו לסיוע.

 

"ערב ערב באילת" היה גם שותף מרכזי למאבקים ציבוריים וסביבתיים, ובהם המאבק להצלת דקלי הדום, המאבק להוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת והמאבק לשמירת חולות סמר.

 

יצחק נועם הותיר אחריו מורשת עיתונאית וציבורית יוצאת דופן, משפחה שהמשיכה את דרכו, דורות של אנשי תקשורת שלמדו ממנו, ועיתון שהפך לחלק בלתי נפרד מסיפורה של אילת ומזהותה.

 

ילדיו, זיוית אמיתי ועו"ד רותם נועם, ממשיכים את דרכו ואת מורשתו במסגרת העיתון ובית ההוצאה לאור שהקים. המפעל המשפחתי ממשיך לפעול ולצאת לאור עד היום, באמצעות העיתון המודפס, אתר החדשות והעשייה העיתונאית והקהילתית בעיר. כך מוסיף "ערב ערב באילת" לספר את סיפורה של אילת, לתעד את חייה, לבקר, להשפיע ולהעניק קול לתושביה, ברוח הערכים שעליהם הקים יצחק נועם את העיתון.

 

יהי זכרו ברוך.