בכפר הילדים חורפיש ילדים יכולים לחלום ולהרגיש שווים

פארס פארס מתאר את כניסתו לתפקיד כמפגש עם "ירושה קשה", פרויקט שעדיין נמצא בתהליך ולא הושלם, אך לדבריו, בכפר קיימת תשתית רחבה שמאפשרת להעניק לחניכים מעטפת מלאה.

"בכפר יש הכול, יש אולם ספורט, מטבח שמכין ארוחות, צוות עובדים, אנשי משק ומכבסה, זה כמו קיבוץ קטן, עם כל הצרכים של הילדים".

 

פארס: "אחד האתגרים המרכזיים הוא דווקא העלאת המודעות לקיומו של המקום, אני נתקל באנשים שאני אומר להם כפר הילדים, והם שואלים אותי איפה זה ומה זה".

 

עבור פארס, התפקיד אינו מסתכם בניהול המערכת, הוא מבקש להיות נוכח גם ברגעים המורכבים בחיי החניכים, פארס מספר על מקרה שבו אחד החניכים הסתכסך עם תלמיד אחר בבית הספר, וכדי להעניק לו תחושת ביטחון, הגיע פארס לבית הספר, חיבק אותו וביקש מהמנהלת להתלוות אליו לכיתה ולשוחח עם התלמידים על אלימות." המסר שלי היה פשוט, אתה לא לבד, אתה לא שונה, אתה אחד מהם".

 

גם במקרים שבהם חניכים מגיעים לבית החולים, פארס מבקש להיות לצדם, "אני לא יכול לתת לעצמי הנחה ולא להיות שם, אני רוצה להיות שם בשבילם בכל הצרות ובכל הבעיות, איפה שיהיו אני בשבילם".

 

בכפר פועלים משפחתונים שבהם החניכים חיים במסגרת המדמה חיי משפחה, פארס מדגיש כי גם הורי הבית נדרשים להיות דמויות משמעותיות עבור הילדים, ולכן יש חשיבות גדולה ליציבות המשפחתית והאישית שלהם.

 

"מודל העבודה כולל חלוקת אחריות בין בני הזוג, האישה עובדת במהלך היום, והבעל מגיע בשעות אחר הצהריים ומקבל את האחריות על החניכים".

 

שגרת היום של הילדים מתחילה כבר בשעות הבוקר המוקדמות, ההשכמה מתקיימת בסביבות 6:00 - 6:15, לאחר מכן ארוחת בוקר, הכנת כריכים ויציאה למוסדות החינוך, הילדים לומדים בשני בתי ספר יסודיים ובבית ספר תיכון. גם בשעות אחר הצהריים והערב נשמרת שגרת חיים מסודרת, הילדים משתתפים במטלות שונות, מקבלים אחריות על כלים וכביסה, ואוכלים ארוחות מסודרות.

 

אחד הרגעים החשובים ביותר עבור פארס הוא ארוחת הערב, "כולם יושבים סביב השולחן עם הורי הבית, כאחים וכאחיות, מספרים סיפורים, לא מדברים על מטלות ולא על קשיים, פשוט יושבים כמשפחה".

 

 

אחד הסיפורים שמרגשים את פארס הוא סיפורם של בוגרי הכפר, אחת הבוגרות משמשת כיום כאם בית בכפר, בעלת תואר שני, בחרה לחזור למקום שבו גדלה ולסייע לילדים.

 

פארס: "כ-50 בוגרים עדיין נמצאים בקשר עם הכפר". פארס מעוניין לקיים "יום בוגר" ולהפוך את הבוגרים לשגרירים של המקום בקהילה.

 

בכפר קיימים שני מבנים דו קומתיים ובהם ארבעה משפחתונים, לצד ארבע דירות קרקע נוספות. בכל משפחתון ניתן לקלוט עד 12 חניכים, והמבנה מחולק לאזורי מגורים לילדים ולבנות, לצד אזור מגורים להורי הבית.

 

עבור פארס, המטרה אינה רק לספק לילדים קורת גג, הוא מבקש להעניק להם את התחושה שהם מסוגלים לחלום ולהצליח. "כל חניך יוצא מכאן עם ערכים, קודם כל שהוא לא שונה, השמיים הם הגבול, זה לא רק מקום לישון בו, זה מקום לחלום בו, להצליח בו ולהגשים את החלומות שלך".

 

בכפר מבקשים לאפשר לכל ילד למצוא את התחום שמעניין אותו, באמצעות חוגים ופעילויות מגוונות, מרכיבת סוסים ועד מחשבים, "השאיפה שלי היא לראות את המקום הזה מלא בילדים, ילדים שאין להם הזדמנות ואין להם איפה לחלום, זה המקום שבו הם יכולים להגיע, לחלום ולהיות שווים כמו כולם".

 

והמסר שמוביל את פארס ברור: "ילדים שחסר להם חום, אהבה או דמות של אמא ואבא, ימצאו אותה בכפר הילדים חורפיש, אנחנו כאן בשבילם".