הקשיים של 55 אלף ילדים ובני נוער בישראל
דוח ארצי של התוכנית הלאומית 360 לשנת 2025–2026, המבוסס על נתונים של יותר מ-55 אלף ילדים ובני נוער ב-183 רשויות מקומיות, מצביע על היקף נרחב של קשיים בלמידה ובהתפתחות ובבריאות הרגשית. לצד הקשיים, אצל 86% מהילדים זוהו כוחות אישיים בולטים, ובהם סקרנות, שיקול דעת ותושייה.
לקראת היום הבין-לאומי לזכויות הילד מפרסמת 360 - התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, את ממצאי הדוח הארצי לשנת הפעילות 2025–2026. התוכנית פועלת בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי ובשיתוף משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה והמשרד לביטחון לאומי.
הדוח מבוסס על שאלוני הערכה ומעקב שמילאו אנשי מקצוע על יותר מ-55,000 ילדים ובני נוער מלידה ועד גיל 18, ששולבו במעני התוכנית ב-183 רשויות מקומיות.
אנשי המקצוע במערכות המטפלות בילדים ובהן החינוך, הבריאות והרווחה, הפנו אותם למענים לאחר שזיהו עיכוב, חסם, צורך ממשי או חשש לסיכון.
התוכנית מגדירה סיכון כמצב שבו צורכיו של הילד באחד משבעת תחומי החיים, כפי שהוגדרו באמנת האו״ם לזכויות הילד כזכויות יסוד, אינם מסופקים.
תחומי החיים כוללים: קיום פיזי ובריאות, השתייכות למשפחה, הגנה מפני אחרים, התפתחות ורכישת מיומנויות למידה, השתלבות חברתית, רווחה ובריאות רגשית, הגנה מפני התנהגויות סיכון.
כך, למשל, ילד עם עיכוב התפתחותי יכול להיות מופנה למענה בתחום הבריאות, ילד שמתקשה ברכישת מיומנויות למידה למענה בתחום החינוך, וילד שמתמודד עם קושי רגשי או משפחתי למענה של החינוך או הרווחה.
עיקרי הממצאים: הרקע הכלכלי של המשפחות, 52% מהילדים שנכללו בדוח מגיעים ממשפחות ללא רקע של מצוקה כלכלית. ב-73% מהמשפחות האב עובד וב-66% האם עובדת.
הקשיים שזוהו בקרב הילדים
אצל 70% זוהו קשיים בלמידה ובהתפתחות, ואצל 45% זוהו קשיים ברווחה הרגשית, ובהם דימוי עצמי נמוך ותחושת חוסר מסוגלות.
14% מהילדים זוהו במצבים הדורשים הגנה מפני פגיעה בסביבתם או במסגרות חייהם. בקרב משתתפי התוכנית, 11% סווגו בקצה הרצף הטיפולי.
התנהלות הורית
ב-32% מהמשפחות לא זוהה סיכון בהתנהלות ההורית, וב-30% נוספים זוהה צורך במענה מניעתי בלבד.
אצל כרבע מהמשפחות זוהו קשיים בהצבת גבולות ובהתמודדות עם התנהגות הילדים.
הכוחות של הילדים והמשפחות
אצל 86% מהילדים זוהו כוחות אישיים בולטים, ובהם סקרנות, שיקול דעת ותושייה. שבעה מכל עשרה מגלים יכולת ליצור קשרי חברות, ואצל 68% זוהו קרבה ולכידות במשפחה. בכל רשות שבה פועלת 360, ועדה יישובית שבה חברים נציגי המשרדים השותפים בוחרת אילו מענים להפעיל מתוך מאגר התוכנית, לפי צורכי הרשות ובמסגרת התקציב שהוקצה לה. אנשי המקצוע שמכירים את הילד מפנים אותו למענה המתאים לצורכיו מתוך המענים שנבחרו ברשות.
שר הרווחה והביטחון החברתי, חיים כץ: "הנתון שלפיו יותר ממחצית מהילדים שנכללו בדוח מגיעים ממשפחות ללא רקע של מצוקה כלכלית ממחיש עד כמה חשוב להסתכל על מכלול הצרכים של כל ילד.
קושי בלמידה, עיכוב בהתפתחות או מצוקה רגשית יכולים להופיע בכל משפחה.
באמצעות תוכנית 360 ובשותפות עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, אנחנו פועלים לזהות את הקשיים מוקדם ולהעניק לילדים ולמשפחותיהם סיוע בקהילה, לפני שהקושי מעמיק".
מנכ״ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני: "35 שנה לאחר שישראל הצטרפה לאמנת זכויות הילד, אנחנו מראים כיצד עקרונות האמנה מתורגמים לעבודה מקצועית בשטח: זיהוי מוקדם של פגיעה בזכויות הילד.
ההנחה הציבורית מייחסת מצוקה כלכלית כמצב סיכון מרכזי. הנתונים מציגים תמונה מורכבת יותר. הסיכון יכול לצוף בכל שכבות האוכלוסייה, המגזרים והמגדרים.
ילד שמתקשה בלמידה יכול להיות סקרן ובעל תושייה, וילדה שמתמודדת עם מצוקה רגשית יכולה להישען על קשרים טובים עם חברים או על קרבה במשפחה.
הכוחות האלה הם חלק מהתמונה המקצועית שעל פיה אנחנו מתאימים את הסיוע".
אילה מאיר, העומדת בראש התוכנית הלאומית 360: "כשילד מתקשה בלמידה או מתמודד עם מצוקה רגשית, אנשי המקצוע שפוגשים אותו ביום-יום יכולים לזהות את הקושי ולחבר אותו לעזרה.
האחריות שלנו כמשרד שמוביל את התוכנית היא לעבוד עם משרדי הממשלה השותפים ועם הרשויות המקומיות, כדי שהעזרה הזאת תהיה זמינה בקהילה ותתאים לצרכים שהצוותים מזהים בשטח".















