השנה שהו כ- 14,693 ילדים בחלופה ביתית
נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית הגישה את הדו"ח השנתי לוועדת העבודה והרווחה, לפיו במהלך שנת 2025 שהו כ- 14,693 ילדים בחלופה ביתית: 6,009 ילדים שהו בפנימיות של ילד ונוער, 2,828 ילדים שהו במסגרות של מינהל מוגבלויות, 5,856 ילדים היו במשפחות אומנה, מתוכם 916 ילדים עם מוגבלות.
נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית הציגה בוועדת העבודה והרווחה את הדו"ח השנתי, המסכם את פעילותה לשנת 2025. על פי נתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי המופיעים בדו"ח, במהלך שנת 2025 שהו כ- 14,693 ילדים בחלופה ביתית: 6,009 ילדים שהו בפנימיות של ילד ונוער, 2,828 ילדים שהו במסגרות של מינהל מוגבלויות, 5,856 ילדים היו במשפחות אומנה, מתוכם 916 ילדים עם מוגבלות.
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר: "אני רואה חשיבות גדולה מאוד בקיומה של הנציבות, שעוסקת באחד הנושאים המורכבים והרגישים ביותר במדינת ישראל. ילד שמוצא מביתו שאמור להוות לו עוגן נמצא במצב רגיש מאוד וצריך יותר מכל כתובת שתעניק לו יציבות ותמיכה ולכן הנציבות היא לא עוד גוף ביורוקרטי, היא חומת מגן של זכויות".
מהדו"ח עולה כי השנה התקבלו בנציבות 361 פניות, מתוכן 252 בלבד היו בתחום סמכותה. 93% מהפניות הגיעו ישירות מהילדים (לא מההורים), מרביתם בגילאי 14-18 (75%) ועסקו במגוון נושאים בהם קשיים מול אנשי צוות, יחס מעליב, ענישה לא מותאמת או מוגזמת, אוכל (כמויות וטיב) וקשיים בחלוקת דמי כיס. מבין הפניות שהבירור בעניינן הסתיים, 73% נמצאו מוצדקות.
מהדיון עלה כי על פי פרשנות הייעוץ המשפטי למשרד הרווחה לחוק, תלונות שמגיעות מילדים השוהים בפנימיות שבאחריות משרד החינוך, בחסות הנוער ובמרכזי החירום לא נמצאות בסמכות הטיפול של הנציבות. בהתייחס לכך אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר: "משרד הרווחה הוא שצריך לשים לנגד עיניו את כל הילדים האלה, בכלל המסגרות, ולדאוג לכך שתהיה לנציבות את הסמכות לתת מענה לכל אחד ואחת מהם, כי זו מטרת החוק ומטרתה של הנציבות: לוודא שלכל ילד שהוצא מביתו תהיה כתובת שאליה יוכל לפנות. זה נכון עוד יותר ביחס לילדים שנמצאים במרכזי חירום ובמסגרות זמניות וזקוקים יותר מכל לאי של יציבות. צריך לוודא שכך זה יהיה ושכל ילד ידע על קיומה של הנציבות ותהיה לו גישה לפנות אליה".
נציבת תלונות ילדים ונוער עו"ס סימונה שטיינמץ סיכמה בדיון קדנציה של 8 שנים בראש הנציבות, מיום הקמתה. עו"ס שטיינמץ הדגישה את חשיבות קיומה של הנציבות עבור הילדים השוהים בהשמה חוץ ביתית, סקרה את תחומי הפעילות והיקפיה ושיתפה בנקודת מבטה אודות תחומים שיש לפעול בהם בהמשך הדרך: "בטרם הקמת המנגנון היו אפס תלונות מתועדות של ילדים בהשמה חוץ ביתית והיום יש פניות שמייצגות 1,900 ילדים שפנו בנושאים שונים ומאפשרות לנו גם נקודת מבט רחבה מעבר לטיפול הפרטני. ראינו מקומות שבהם התרחש שינוי רוחבי וחשוב עקב הפעילות שלנו בהיבטים של אוכל, התנהלות סביב הנושא של דמי כיס ועוד. הילדים עצמם היו שותפים לעיצוב המנגנון, עזרו לנו להבין מתי חשוב ליידע ולהזכיר להם אודות קיום הנציבות ודרכי הפנייה אליה. באומנה המנחה צריכה היום לדבר עם הילד על הנושא אחת ל-3 חודשים ובפנימיות- העו"סית נדרשת לדבר על זה עם הילדים אחת לחצי שנה. הילדים ביקשו בנוסף שיהיה שילוט וטלפון נגיש שממנו יוכלו ליצור קשר. כאן חשוב לשמר את הבקרה על היישום כי יש מה לשפר".
על פי הדו"ח אחוז אחד מהפניות עסקו במפגש עם ההורים. לבקשת הוועדה הסבירה עו"ס שטיינמץ את הנסיבות: מדובר בפניות של ילדים שאומרים למשל שלא נותנים להם לצאת הבייתה. במרבית הפניות שביררנו בנושא הזה עלה כי יש בעיה בבית שלא אפשרה לילדים לצאת. לפעמים הסבירו לילד את הסיבה והוא רצה לוודא דרכינו שמה שאמרו לו נכון, או שהיו מצבים שבהם הצוות לא ידע לתווך לילד את הסיבה. נתקלנו גם במקרים שבהם לא אפשרו לילדים לצאת הבייתה כענישה וזה כמובן לא בסדר".
אליעזר שור, עמותת הלב אמר: "אני רואה פה מצגות יפות שחוזרות על עצמן בכל שנה עם דברים פליליים- מניעת טיפול רפואי, אלימות פיזית, ניכור הורי. אני רוצה תשובות- כמה תלונות היו במשטרה וכמה כתבי אישום? אם 65% מהפניות נמצאו מוצדקות במהלך השנים למה הן ממשיכות להגיע בכל שנה? במצב שפוגעים בילדים ולא עומדים בנהלים צריך לסגור את הפנימיה, אבל לנציבות אין שיניים". בתגובה לדברים אמרה יו"ר הוועדה ח"כ וולדיגר: "תמיד יהיו תלונות וטוב שכך, כי כשילד מוצא מהבית המצב שלו לא טוב ומצוין שיש לו איפה להתלונן, זה לא אומר שלא מטפלים. אם ילד אחד התלונן וקיבל את הליווי והסיוע, זה לא אומר שילד אחר במסגרת אחרת לא יתקל בבעיה דומה בשנה הבאה".
עוד עלה בדיון כי השנה פנו לנציבות פי 5 יותר ילדים עם מוגבלות ביחס לשנה שעברה, 14 פניות בסה"כ, זאת לאחר שמונתה אחראית מטעם הנציבות להנגשת המידע והקשר עם ילדים עם מוגבלות. עם זאת ציינה עו"ס סימונה שטיינמץ כי במישור זה ישנה עוד עבודה לבצע בהיבטים של היכרות אישית והנגשה טכנית של הפנייה לנציבות עבור ילדים עם מוגבלות. כמו כן בוצעה גם הנגשה שפתית של המידע לילדים דוברי ערבית ושולב בה עובד דובר ערבית שביצע סיורי היכרות במסגרות הרלוונטיות, צעד שהביא על פי עו"ס סימונה שטיינמץ, לקפיצה מיידית של 40% במספר הפניות שהגיעו מילדים דוברי השפה הערבית, שלאחר מכן התאזנה מבחינה מספרית.
בתום הדיון ביקשה ח"כ וולדיגר מהייעוץ המשפטי של משרד הרווחה לעדכן בהקדם את הוועדה בעמדתם העדכנית אודות סמכותה של הנציבות ביחס לכלל הילדים השוהים בהשמה חוץ ביתית: "נמשיך ללוות את פעילות הנציבות ולפעול כדי לוודא שהיא תהווה כתובת לכל ילד וילדה שהוצאו מביתם".
