חלום החומוס והשווארמה בדמשק נמוג
מה שמתרחש בימים אלה בדרום סוריה, אינו עוד עימות מקומי. זהו טבח שיטתי, ניסיון למחיקת קהילות דרוזיות שלמות, וסטירת לחי לקהילה הבינלאומית. במחוז סוידה, מוקד ההיסטוריה והתרבות של העדה הדרוזית, מתבצעת בשבוע האחרון מתקפה ברברית מצד כוחות חמושים המזוהים עם שלטונו של אחמד אלשרע אלג'ולאני, נשיא סוריה החדש.
לוחמים קיצוניים, חלקם ממוצא זר, ביצעו מעשי אונס בקטינות, טבחו במשפחות שלמות, חיללו מקומות קדושים, רמסו את כבודם של אנשי דת דרוזים, והשפילו בפומבי סמלי דת כמו מצנפות לבנות וזקנים. מעבר לפגיעה הפיזית, בוצעה גם מתקפה רוחנית ודתית, כשאנשי הקהילה נדרשו להמיר את דתם בכוח ולהכריז על כפיפותם לאסלאם הסוני.
לא רק הדרוזים – כולם על הכוונת
אך הדרוזים אינם לבד. דיווחים אמינים מצביעים על פגיעה חמורה בנוצרים, לרבות שריפת כנסיות, ועל מתקפות אלימות כלפי אזרחים מהקהילה העלווית.
המשותף לכולם: הם אינם חלק מהחזון הסוני הקיצוני שמובילים מקורבי גוליאני, החזון של "סוריה החדשה", המיישרת קו עם דפוסי שלטון שמזכירים את אפגניסטן של הטליבאן.
הקלות הסנקציות על סוריה - מהלך שהתרחש בלחץ סעודי ובליווי אמריקאי שקט – העניקו לגוליאני תחושת לגיטימציה מוקדמת, מסר מסוכן שבאומרו: מותר לך לפעול, העולם לא יתערב. וכך, הג'יהאדיסט לשעבר שהוביל את "ג'בהת א-נוסרה" ג'בהת תחריר אל שאם", מבצע היום פשעים נגד מיעוטים, כשהוא עוטה חליפה מערבית ומנופף במסמכים דיפלומטיים ומדבר על ליבראליזים ומתינות.
העבר שלא נמחק – והעתיד שמסוכן להפקיד בידיו
חשוב להזכיר: גוליאני מעולם לא התנצל על עברו הרצחני. מעולם לא חזר בו מהצהרותיו בדבר חיסול מיעוטים ו"ניקוי" סוריה. הוא פשוט החליף מדים. ג'יהאדיסט שלובש חליפה – אינו הופך לאדם מתון. הוא פשוט מבין שהמערב שוכח מהר – ומנצל זאת.
עמדת ישראל – החלטית ונחושה
התגובות בישראל היו נחרצות מצד בני העדה הדרוזית. תחושות של חרדה, בגידה וזעם – הובילו צעירים לחצות את הגבול לשטח סוריה. מדינת ישראל, ובצדק, הזהירה מהפרת קו ההפרדה – אך בה בעת, לא יכולה להרשות לעצמה לשתוק.
כעת הזמן לקרוא בקול ברור ותקיף:
מדינת ישראל דורשת התחייבות מפורשת מצד המשטר הסורי להגנה על בני העדה הדרוזית ועל שאר המיעוטים הדתיים והאתניים.
כל פגיעה נוספת בדרוזים, נוצרים, עלווים או אחרים – תגרור תגובה מדינית ו/או ביטחונית מצד ישראל, כולל סנקציות ישירות ופגיעה בסמלי שלטון.
על הקהילה הבינלאומית לפעול מיידית להפסקת ההרג, ולאיים בהטלת סנקציות חדשות, ולחקירה פלילית של מבצעי הזוועות..
חלום שנמוג – אך עוד לא מאוחר לתקן
היו מי שדיברו לאחרונה על עתיד חדש: נורמליזציה, תיירות, קשרים אזרחיים. "חלום החומוס והשווארמה בדמשק" סימל לרגע אחד אפשרות לשפיות אזורית. אך היום ברור, חלום זה נמוג, וחליפה מערבית לא יכולה להסתיר טבח, אונס ושריפת כנסיות.
אם סוריה רוצה לשוב למשפחת העמים, עליה להפסיק את הדיכוי, להגן על מיעוטיה, ולקרוע מעל עצמה את גלימת הצביעות.
הכותב: בהיג' מנסור, ראש מועצת עוספיה לשעבר, מילא תפקידים בשירות הציבורי, היה שגריר במדינות שונות, חבר המשלחת הישראלית באומות המאוחדות וראש המחלקה הבין-דתית במשרד החוץ.
