כיבוד ההסכמים באסלאם והסכם חֻדַיְבִּיַה בפרט

מוחמד שריף עודה ראש העדה האסלאמית האחמדית בישראל:"אני קורא לך לשקול להציג את הקטע הזה בכלי התקשורת שלך, בדיונים אקדמיים או בפורומים פוליטיים, כדי לתרום לתיאור הנכון והמדויק ביותר של האסלאם."

כיבוד ההסכמים באסלאם )חֻ דַ יְבִּ יַה( בתורת האסלאם הענפה, ברוחו של הקוראן, התנהגותו המוסרית של המאמין ניצבת כעמוד תווך מרכזי. חלק בלתי נפרד מעיקרון מקודש זה, הוא המחויבות לכיבוד הסכמים וחוזים. בליבה של מסגרת אתית זו, טמונה ההכרה כי מילוי התחייבויות אינו מהווה רק חובה משפטית, אלא ברית קדושה. הקוראן מבטא מצווה זו בבהירות ומנחה את המאמינים כיצד לנהוג באורח מישרים:

ا َعا َه ُدوا"ِذَِعَ ْهِد ِه ْم إل ُموفُو َن ب" َواُْسو َرةُ البَقَ : 178 َرة 

 

"והמקיימים דברם כאשר נדרו"

 

פרשת ַאל -בַּ קַּ רַּ ה: 178

ِه ْم َو َع ْهِد ِه ْم َرا ُعو َن" َمانَاتِ ِذي َن ُه ْم ِِلَ " َوالَّ ُسو َرةُ ال ُم 9 ۡؤ منُو َن:
 

המאמינים הם אלה[ השומרים על פיקדונותיהם והתחייבויותיהם"

 

פרשת ַאל -מֻ א מִ נּון: 9

 

בין הפסוקים המרכזיים בקוראן הנוגעים לחובה מוסרית זו, שגם מדגיש את ההשלכות שיהיו בהפרת 
 

הסכם, ראוי לציין את: 
 

لعَ ْه َد َكا َن َم ْسئُو ل "َّن اْ لعَ ْهِد إ

ِاْ ْوفُوا

ب " َوأ ا را ء: 35 إل ُسو َرةُ ۡس

 

"וקיימו הבטחות, הנה על הבטחות שול תשאלו"

 

פרשת ַאל -אִ ס רא׳ 35

 

ככל שאנו מתעמקים בפסוקים, מתבהרת לה המסגרת האתית שקובע האסלאם, שהיא אף רחבה יותר מציות למצווה. היא טומנת בחובה מחויבות עמוקה לאמינות או "العهد" )אמון( והתחייבות בלתי מעורערת לצדק ולכבוד הדדי. חייו של הנביא מחמד)עליו תפילת האל ושלומו( משמשים דוגמה ומופת, הממחישים כיצד עקרונות אלה אינם תיאורטיים בלבד, אלא שימשו כעקרונות פרקטיים בכל בחירותיו והתחייבותיו. 

 

אזכורים מדבריו של הנביא מחמדעתה"ש בחדית' )דבריו של הנביא( בגין הסכמים ובריתות
 

َو َع َد« ليَ ف إذا َمن كا َن يُؤ م ُن با هّلل واليَو م اآل خ ر فَ

 

"חובה על כל מי שמאמין באלוהים וביום האחרון לקיים את הבטחותיו"

 

ال دين لمن ال عهد لهُ

 

"אין דת למי שאינו מקיים ברית או הסכם" أقربكم منهي غدا في الموقف، أصدقكم في الحديث، وأداكم لألمانة، وأوفاكم بالعهد "הכי קרוב אליי מחר ביום העצרת )יום הדין(, הוא זה הכי שדובר אמת, והכי נאמן והכי מקיים את בריתותיו" תורתו של הנביאעתה"ש מתייחסת גם להשלכות החמורות של הפרת הסכמים, שקובעת כי לאדם חסר אמינות אין אמונה אמתית. ההרמוניה בין הקוראן ודבריו של הנביא מחמדעתה"ש מהווה בסיס להתנהלות אתית באסלאם, המעודדת אנשים לגלם כנות ומהימנות בדבריהם ובחייהם:

 

 م َن َخا َن  ذَا ا ْؤتُ َوإ َف، ْخلَ َو َع َد أ  ذَا َوإ َب، َح َّد َث َكذَ  ذَا  ق ثَََل ث :إ ل ُمنَاف اآيَةُ

 

"סימני אדם צבוע הם שלושה: כשהוא מדבר משקר, כשהוא מבטיח מפר וכשסומכים עליו בוגד". הסכם חֻ דַ יְבִּ יַה ההרמוניה בין הקוראן לאורח חייו של הנביא עתה"ש באה לידי ביטוי באופן מובהק ביותר בהסכם חֻ דַּ י בִ יַּה, שהיווה תפנית חשובה ומרכזית מאוד, הן בהתפתחות האסלאם ככלל והן בחייו של הנביא מחמד עתה"ש בפרט. 

 

עסק בין היתר עתה"ש במסגרת חייו שהיוו השתקפות מלאה של העקרונות שנקבעו בקוראן, הנביא מחמד במשאים ומתנים ובהסכמים שהגדירו את עצם מהותם של אמון ונאמנות. הסכם חֻ דַּ י בִ יַּה, על אף שנתפס בתחילה כחסר ערך והסכם 'כניעה' ע"י חלק מהמוסלמים, הוכיח בפעם נוספת את דבקותו של הנביאעתה"ש בהבטחותיו גם בנסיבות מאתגרות וקשות.

 

נוסח הסכם חֻ דַ יְבִּ יַה בן עבדאללה לבין סֻ הַּ י ל בן עַּ מ ר, נציג מכה. לא עתה"ש "בשם אללה. אלו הם תנאי השלום בין מחמד תתקיים לחימה במשך עשר שנים. כל מי שרוצה להצטרף אל מחמדעתה"ש ולחתום עמו על הסכם, חופשי לעשות זאת. כל מי שרוצה להצטרף אל בני קֻ רַּ י ש ולחתום עמם על הסכם, חופשי אף הוא לעשות זאת.

 

אם אדם צעיר, או אדם שאביו בחיים, יילך אל מחמדעתה"ש ללא היתר מאביו או מן האפוטרופוס שלו, יוחזר אל אביו או אל האפוטרופוס. אולם, אם אדם כלשהו יילך אל קריש, הוא לא יוחזר. בשנה הנוכחית ישוב מחמדעתה"ש על עקבותיו מבלי להיכנס למכה. אולם בשנה הבאה, הוא וחסידיו יוכלו להיכנס למכה, לשהות בה שלושה ימים ולבצע את ההקפה )בכעבה ( במהלך שלושת הימים הללו, בני קריש ייסוגו אל הגבעות הסמוכות.

 

כאשר מחמדעתה"ש וחסידיו ייכנסו למכה, עליהם לעשות זאת כשאינם חמושים, מלבד חרבות בנדן, אשר לוחמים בחצי האי ערב נושאים עמם תמיד" )בֻ חַּ 'ארִ י .(חלק מחבריו של הנביא עתה"ש השמיעו את התנגדותם. חלקם שאל מדוע היה עליהם להסכים להשיב לאביו או לאפוטרופוס אדם צעיר שירצה להפוך למוסלמי, מבלי לקבל את אותו תנאי עבור מוסלמי שירצה לעזוב את האסלאם או יילך אל אנשי מכה? הנביאעתה"ש הסביר כי אין בכך כל נזק. "כל מי שהופך למוסלמי", אמר, "עושה זאת משום שהוא מקבל את האמונות והמנהגים שמלמד האסלאם.

 

 

הוא אינו הופך למוסלמי במטרה להצטרף לקבוצה ולאמץ את מנהגיה. אדם כזה יפיץ את מסר האסלאם בכל מקום שאליו יילך, וישמש ככלי להפצת האסלאם. אולם אין לנו כל תועלת באדם המוותר על האסלאם. אם כבר אינו מאמין בלבו במה שאנו מאמינים, הוא אינו עוד אחד מאיתנו. מוטב שיילך סיפקה את אותם אנשים שהטילו ספק בחוכמת הדרך בה בחר. עתה"ש למקום אחר." תשובה זו של הנביא כיבוד הסכמים לאחר שההסכם נכתב ונחתם על ידי הצדדים, מחויבות והגינות הצדדים לא איחרה לעמוד במבחן.

 

 

אחד מבניו של סֻ הַּ י ל, מיופה-הכוח ממכה בהסכם חֻ דַּ י בִ יַּה, הופיע בפני הנביאעתה"ש כשהוא קשור, פצוע האלוהים, אני מוסלמי בליבי, ובגלל אמונתי עתה"ש ואמר, "הוי נביאעתה"ש ומותש. הוא נפל לרגלי הנביא עלי לסבול את הצרות האלה מידי אבי. אבי היה כאן איתך. לכן נמלטתי והצלחתי להגיע אליך".

 

 

הנביאעתה"ש טרם הספיק לדבר כאשר התפרץ סֻ הַּ י ל ואמר כי ההסכם נחתם ושיהיה עליו ללכת עמו. 

 

אולם הנביאעתה"ש היה נחוש בדעתו. הוא השיב: "נביאים חייבים לעמוד במילה שלהם. חתמנו על הסכם זה כעת. עליך להתאזר בסבלנות ולשים מבטחך באלוהים. הוא לבטח ידאג לחופש שלך ולחופש של אנשים צעירים אחרים כמוך." ועתה"ש נדרש לאחר שנה מחתימת ההסכם, הנביא הסכמתם לכך.

 

כאשר הגיעה שעתו של הנביאעתה"ש לעזוב, הוא אסף אלפיים חסידים ויצא לדרך לכיוון מכה, תוך הקפדה מדויקת אחר תנאי ההסכם שנחתם בחֻ דַּ י בִ יַּה, נכנסו הנביאעתה"ש וחסידיו למתחם המקודש )כעבה( עם חרבות נתונות בנדנן בלבד. ביום הרביעי אנשי מכה דרשו מהמוסלמים לעזוב.

 

הנביאעתה"ש הורה על היציאה וביקש מתומכיו להתכונן לדרך חזרה למדינה. הוא מלא אחר ההסכם בצורה כל כך אדוקה ונזהר כל כך לכבד את רגשותיהם של אנשי מכה.

 

הפרת ההסכם מצד קוריש בהסכם חֻ דַּ י בִ יַּה הוסכם בין המוסלמים לבין קוריש כי יש לאפשר לשבטים הערביים להצטרף הן כמו כן הוסכם כי למשך עשר שנים הצדדים לא ילחמו זה בזה אלא אם כן צד עתה"ש לקוריש והן לנביא אחד יפר את ההסכם על ידי תקיפת הצד האחר. אולם זה עדיין לא מנע מקוריש לחבור לשבט בַּנּובַּכר ולטבוח בשבט ח'זַּ אעַּ ה שהיה בברית עם המוסלמים.

 

ורשות עתה"ש עם ראשי שבט חֻ 'זַּ אעַּ ה במדינה, שדרשו הגנה מפני אנשי קוריש בעקבות כך, נפגש הנביא אמר להם באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הוא מתייחס לאסונות שספגו עתה"ש לנקמה בהם. הנביא כאל אסונותיו שלו. הוא הצביע לעבר ענן עולה בשמיים ואמר, "כמו טיפות הגשם שאתם רואים שם, כך יגיעו החיילים המוסלמים לעזרתכם".

 

 

אנשי מכה היו מודאגים מן החדשות על משלחת חֻ 'זַּ אעַּ ה למדינה. הם שלחו את אבו סֻ פ יַּאןיח"ב ) מנהיג קוריש דאז( במהירות למדינה כדי למנוע מהמוסלמים לתקוף. אבו סֻ פ יַּאןיח"ב הגיע למדינה והחל לטעון כי משום שהוא לא נכח בהסכם חֻ דַּ י בִ יַּה, על המוסלמים לחתום על הסכם שלום חדש.

 

הנביאעתה"ש חשב שלא יהיה זה חכם להיענות לטענה זו. אבו סֻ פ יַּאןיח"ב התרגז, הלך למסגד והכריז: "הוי אנשים, אני מחדש לכם, בשם אנשי מכה, את ההבטחה לשלום" )זֻר קַּ אנִי(. אמר הנביאעתה"ש לאבו סֻ פ יַּאןיח"ב, "ההצהרה שלך היא חד צדדית ואיננו יכולים להסכים לה".

 

כיבוש מכה ב1- בינואר, יצא הצבא המוסלמי לדרך וגודלו תפח לעשרת אלפים. הנביא הורה להדליק מדורה עתה"ש
בחזית כל מחנה, כמסר לאנשי מכה כי הם עומדים לתקוף אותם. השפעתן של המדורות השואגות הללו בדממה ובחשכת הליל הייתה עצומה. "מה זה יכול להיות?" שאל אבו סֻ פ יַּאןיח"ב את בני הלוויה שלו, "האם ירד צבא משמיים? אינני מכיר אף צבא ערבי כה גדול".

 

שהיה חבר ותיק של אבו סופיאןיח"ב, הגיע אליו בחשכה ומשך אותו מעלה והכריח אותו לרכוב יח עַּבַּאס כדי שייפגשו, דבר עתה"ש על הפרד. כשהם מדרבנים את הפרד, הגיעו עד מהרה למחנהו של הנביא שהותיר באבו סֻ פ יַּאןיח"ב רושם עמוק. כאשר נפגשו השניים, אמר הנביאעתה"ש לאבו סֻ פ יַּאןיח"ב. "האם עוד לא הפנמת שאין אף אחד שראוי לעבדו פרט לאללה?" "בחיי אבי ואמי. תמיד היית נדיב, עדין ומתחשב כלפי מכריך, ידידיך וקרובי משפחתך. אני בטוח כעת שלּו היה מישהו אחר שראוי לעבדו הינו מקבלים ממנו עזרה כנגדך".

 

"עתה"ש "האם אף עוד לא הפנמת כי אני שליח אללה "בחיי אבי ואמי, ביחס לזאת יש לי עדיין ספקות כלשהן".

 

אבו סֻ פ יַּאןיח"ב שאל כעת את הנביאעתה"ש: "אם אנשי מכה לא ישלפו את החרב, האם יזכו בביטחון ובשלום?" עתה"ש, "כל מי שישאר בתוך הבית יהיה מוגן ובטוח "כן", השיב הנביא".

"התערב עַּ בַּ אס עתה"ש "אולם הוי הנביא מאוד מודאג בקשר לעצמו. הוא רוצה יח"ב, "אבו סֻ פ יַּאן יח"ב לדעת אם דרגתו ומעמדו בקרב אנשי מכה יכובדו".

 

יהיה מוגן ובטוח. מי יח"ב: "מי שימצא מקלט בביתו של אבו סֻ פ יַּאן עתה"ש "בסדר גמור", אמר הנביא שייכנס למסגד המקודש יהיה מוגן ובטוח. אלה שיניחו את נשקם יהיו מוגנים ובטוחים. אלה שיסגרו את דלתותיהם ויישארו בפנים יהיו מוגנים ובטוחים".

 

שלום במקום מלחמה ההיערכות נעשתה ברוב תבונה. כאשר המוסלמים נרדפו במכה, בִ לַּאליח"ב, שהיה מחבריו הקרובים של הנביא עתה"ש, סומן כאחת המטרות שלהם. הוא נגרר ברחובות באמצעות חבלים קשורים לרגליו. מכה מנוח, אלא רק כאב, השפלה ובושה. עד כמה אכול נקמה היה לבטח בִ לַּאליח"ב ביום יח"ב לא נתנה לבִ לַּאל זה? היה זה מן ההכרח לאפשר לו לנקום במעשי האכזריות האיומים שסבל במכה, אולם דבר זה היה חייב להיעשות במסגרת הגבולות שקבע האסלאם.

 

 

לפיכך, הנביאעתה"ש לא הניח לבִ לַּאליח"ב לשלוף את החרב ולהלום בצוואריהם של מי שהיו רודפיו. דבר זה נחשב כמנוגד לאסלאם. במקום זאת הטיל על הצועד ברחבי מכה יח"ב : להציע שלם וביטחון לרודפיו. ניתן רק לדמיין את בִ לַּאל יח"ב משימה בִ לַּאל
ומציע לאויביו שלום. 

 

 

אבו ספיאןיח"ב התרשם והודה שאכן אם היה אלוהים אחרים מלבד אלוהי מחמדעתה"ש, ייתכן שהיו נחסכים מהם החרפה והתבוסה שנחלו באותו יום. 

 

משהסתיימו כל הטקסים והמשימות, פנה הנביאעתה"ש אל אנשי מכה ואמר: "נוכחתם לדעת שהבטחות אלוהים הן הבטחות אמת. כעת אמרו לי איזה עונש עליכם לקבל על המעשים האכזריים והזוועות שביצעתם נגד אלה שחטאם היחידי היה שקראו לכם לעבוד את האלוהים האחד והיחיד?".

 

ע"ה על כך השיבו אנשי מכה: "אנו מצפים שתנהג בנו כפי שיוסף נהג באחיו ששגו". את בקשתם של אנשי מכה, הוא הכריז מייד: "בשם אלוהים, לא תקבלו שום עתה"ש כאשר שמע הנביא עונש היום ושום תוכחה הִשַּאם".

 

עוד בנושא