כיום פועלות 170 כתות פוגעניות בהן כ-5,000 ילדים
כך נחשף בדיון בנושא התמודדות הרשויות עם ילדים נפגעי כתות בישראל, בוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת. ילדים שנולדים וגדלים בתוך מסגרות כאלה, זו כל המציאות שלהם, והיא עלולה להיות מציאות של אלימות, ניצול מיני, בידוד ושליטה מוחלטת בחיים שלהם.
יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, ח"כ שטרית:" עלינו להודות ביושר, במדינת ישראל אין מנגנון מסודר המוקדש באופן ייעודי לילדים נפגעי כתות. לא ייתכן שמחכים לפגיעה ולא יוזמים באופן אקטיבי פיקוח ובקרה על קבוצות סגורות.״
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשות ח"כ קטי קטרין שטרית קיימה היום (ב') דיון בנושא התמודדות הרשויות עם ילדים נפגעי כתות בישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ שטרית, אמרה כי אחת התופעות המושתקות ביותר בישראל, נוגעת לילדים וילדות נפגעי כתות. "עלינו להודות ביושר, במדינת ישראל אין מנגנון מסודר המוקדש באופן ייעודי לילדים נפגעי כתות. לא ייתכן שמחכים לפגיעה ולא יוזמים באופן אקטיבי פיקוח ובקרה על קבוצות סגורות.״
אורית שאחייניה בכת לב טהור סיפרה שהחלה במאבק בכת לאחר שאחיה לקח את משפחתו והצטרף אליה לפני כ- 15 שנה. "מדובר בכת שרף העבירות בה גבוהה מאד ."יש שם הרעבות קשות של ילדים שלא אוכלים וחווים אונס, מכות השפלות נפשיות ופיזיות. האחיינים שלי הוכנסו לחינוך ביתי שזה אחד הכלים שראשי כתות עושים בו שימוש". היא הוסיפה, שהנושא הזה לא נאכף ויש לקיים הסברה בבתי ספר ובמסגרות שונות על התופעה הזו ולהכשיר אנשי מקצוע שידעו לתת מענה לנושא הזה.
א' אבא לילדה נפגעת כתות:"לצערי משרד הרווחה לא יודעים מה זה כת. המדובר בכת 'שובו בנים' המקושרת לרב ברלנד וגרושתי עברה לגור שם עם ביתי. אמרו לי שהכת הזו היא קהילה נורמטיבית. הילדה לבושה ומדברת אחרת".
לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ שטרית, מה לא בסדר בחינוך שהילדה מקבלת? מה פוגעני? השיב: "היא הולכת ברחוב ויורקת על מי שלא צנוע, היא קוראת לסבתא וסבא שלה 'גויים'. פניתי ולכל הגורמים ואף אחד לא מסייע. "למה מחכים? שיהיה אונס? התעללות? אלימות? נראה שאנשים מפחדים להתעסק עם זה".
רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות, טענה כי כיום יש יותר מ- 170 כתות פוגעניות וכ- 5,000 ילדים החיים בהן. "אנשים פוחדים לדבר על כך אבל ילד שחי בכת הרבה פעמים נעלם מהמערכת כי למנהיגים יש רצון שהם ייעלמו. קטין מחונך להתבדלות וסודיות. הילדים הללו לא מקבלים טיפולים במערכות רפואיות ואנחנו רואים מקרי הזנחה ומקרים של פגיעות פיזיות. הם עוברים דירות לעיתים תכופות ואף לחו"ל. הם מטשטשים את הזהות של הכת על ידי רעיונות אלטרואיסטים והתנדבות בקהילה".
אילן שריף, מנהל אובדן שכול וכתות במשרד הרווחה, הסביר, כי המדינה לא הגדירה מה היא כת ולא הסדירה את הטיפול מול קבוצות פוגעניות חוץ ממקומות בהן יש עבירות פליליות. " כמשרד הגדרנו שלוש רמות של קבוצות. הסדרנו שני אירועים שיש בהם קשיים חוקתיים: הסדרה של קטין בכת וסיוע לאלה היוצאים מכתות. אנחנו לא גוף של אכיפה אלא גוף מטפל".
לשאלת יו"ר הוועדה, איך המשרד שולח ילדי אומנה למקומות הללו כמו אצל ברלנד? והאם מקיימים ביקורות? השיב, כי יש את חוק הנוער במקרה של הזנחה ויש סדרי דין ועוקבים באופן קבוע אחר האומנה בין אם זה בכת ובין אם זה לא בכת.
אודיה רובין בן זקן, מהמשרד לביטחון לאומי, ציינה כי אין הסדרה חוקית לנושא הכתות המעניק למשרד ולמשטרה כלי לטפל אלא אם יש אינדיקציות פליליות וזו בעיה.
יפית חסן, ממשרד החינוך, אמרה כי יש שיתוף פעולה עם האגף לשירותים חברתיים. "ככל שהם משולבים במוסדות החינוך אנו נותנים מענים חינוכיים וטיפוליים לפי הצורך". בהתייחס לחינוך הביתי והפיקוח עליו אמרה כי יש מנגנון מוסדר של בחינת תכני הלימוד ואישור בקשה שכזו כל פעם מחדש.
עו"ד ליזו וולפוס, פרקליטות המדינה,טענה כי עולם הכתות הוא אי הנמצא מתחת לרדאר של כולנו. "כרשויות אכיפה אין חוק האוסר על התאגדות ככת לכן יש צורך לזהות מתוך תלונות משטרתיות עבירות פליליות כדי להכניס אותם לתבנית של כתב אישום. למשל במקרה של 'כת אמבש' השתמשנו בעבירה של עבדות. הייתי מצפה שיהיה תו"ל סדור של משרדי ממשלה שיסייעו לנו לפרק כתות שכאלה".
עו"ד סיגלית זוהר, ממונה סחר בבני אדם, במשרד המשפטים, אמרה כי יש המשרד מעניק סיוע משפטי לקטינים וגם כאלה שהם נפגעי כתות.
חברתה למשרד, עו"ד אביגיל סון, הסבירה בנוגע לסוגיית החקיקה: "יש קשיים ראייתיים בכל הנוגע לכתות ומאד קשה להגיע פנימה ולהבין מה קורה שם ולהוכיח את העבירות. זו לא סוגיה של חוק".
לדבריה, היתה בעבר הצעה להרשיע ראש כת כמו מי שעומד בראש ארגון פשיעה בגלל הקושי והטלת אחריות בנושא כתות פוגעניות. "היו קשיים להשתמש בהגדרות כאלה לשימוש פלילי. יש הרשעות בסעיף עבודת למשל שזו עבירה לא פשוטה".
יו"ר הוועדה, ח"כ שטרית אמרה לסיכום כי הוועדה מודאגת שאין טיפול מערכתי בנושא וביקשה ממשרדי הממשלה לקיים שולחן עגול כדי לקדם חקיקה ובחינת טיפול ממשלתי. בהן: הקמת יחידה לאיתור ילדים כמו גם בחינה מחודשת של שליחת ילדי אומנה ל 'שובו בנים' ממשרד הרווחה, איסוף נתונים על חינוך ביתי בכתות ובחינת האישורים שניתנים". יתקיים דיון המשך.
















