מה צריכה ועדת החקירה לארועי ה-7 באוקטובר לחקור?

 

יוזמה אזרחית-מקצועית של  JPPI: מיתווה מוזס-אבריאל למנדט ועדת החקירה של ארועי ה-7 באוקטובר, על בסיס ניתוח של ועדות עבר

 

המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מפרסם יוזמה אזרחית־מקצועית המבקשת להסיט את מרכז הכובד של הדיון הציבורי מהשאלה "מי ימנה" לשאלה המהותית ביותר: "מה צריכה ועדת החקירה לחקור" בכדי שהלקחים יופקו והאסון של ה-7 באוקטובר לא יישנה.

 

היוזמה גובשה בידי שורד השבי גדי מוזס ועו״ד גיל אבריאל, היועץ המשפטי לשעבר של המטה לביטחון לאומי, והיא כוללת גם נוסח של הצעת החלטה מוכנה ומלאה לממשלה, להקמת ועדת חקירה לאירועי ה־7 באוקטובר.

 

מחברי ההצעה טוענים כי כל מי שמבקש להגיע לחקר האמת ולהפיק לקחים מאירועי ה-7 באוקטובר יהיה חייב, בשלב זה או אחר, לקבוע בצורה מקצועית ועניינית את נושאי החקירה. לגישתם, קביעת הנושאים אינה קשורה או תלויה בסוג הוועדה והרכבה. היא גם לא מושפעת מהשאלה מי ימנה את הוועדה. לכן אין צורך לכרוך בין הנושאים אלא לדון בהם במקביל. בראייתם חשוב לקדם דיון פומבי בנושא, כאשר הצעתם יכולה לשמש כבסיס מקצועי לתהליך הבחינה וגיבוש הנושאים הנדרשים .

 

הצעתם מבוססת על  ניתוח השוואתי שיטתי של כתבי המנדט של שמונה ועדות חקירה מרכזיות שפעלו בישראל מאז 1973 ועד 2022 ועסקו בנושאים ביטחוניים: ועדות אגרנט, כהן, שמגר, אור, וינוגרד וגרוניס (מלחמת יום הכיפורים, האירועים במחנות סברה ושאתילה בלבנון, חקירת הטבח במערת המכפלה, חקירת רצח רה"מ יצחק רבין, חקירת אירועי אוקטובר 2000, מלחמת לבנון השניה, חקירת פרשת כל השיט והצוללות, ועוד).

 

המסמך מצביע על לקח מרכזי העולה מניסיון העבר: ניסוח המנדט אינו עניין טכני או משפטי גרידא, אלא החלטה ציבורית מהמעלה הראשונה, המעצבת בפועל את גבולות האמת שתיחקר.

 

ניתוח תובנות מועדות החקירה הקודמות מלמד כי מנדטים מצומצמים, עמומים או כאלה שנוסחו משיקולים קצרי טווח - הגבילו את יכולתן של הוועדות להתמודד עם שורשי הכשל, והובילו להפקת לקחים חלקית בלבד. על כן על המנדט להיות רחב וגמיש, ולאפשר לחברי הוועדה מרחב תמרון לחקירה. 

 

חשוב לזהות ולציין בצורה ברורה את כלל הגורמים הנחקרים - מדיניים, ביטחוניים ואזרחיים, לתת לוועדה סמכויות חקירה מלאות, ולהבטיח את יכולתה לגבש לא רק ממצאים, אלא גם המלצות מערכתיות מחייבות, בראייה צופה פני עתיד, לצד המלצות אישיות, במקרים המתאימים.

 

על פי ההצעה, ועדת החקירה לאירועי ה־7 באוקטובר תוסמך לחקור לא רק את מחדלי יום האסון עצמו ואת התנהלות הכוחות בשטח, אלא גם את מכלול ההחלטות והמדיניות במישור המדיני, הצבאי-ביטחוני והכלכלי-אזרחי, לרבות התפתחות תפיסת הביטחון ויישומה, בניין הכוח, הפעלתו ומוכנותו.

 

הוועדה תבחן גם את יחסי הדרג המדיני עם הדרג הצבאי ועם המערכות הביטחוניות, את ההיערכות של כל הרשויות לפני אירועי 7 באוקטובר, ואת התפקוד של כל הדרגים, המדיניים, הצבאיים, והאזרחיים, במהלך המלחמה.

 

בנוסף לכך, ייבחנו גם קבלת ההחלטות והמדיניות בנושא השבת החטופים החיים והחללים, תהליכי העבודה המקצועיים סביב הפעלת מערכי ההסברה והתקשורת, וכן מידת היישום של המלצות של ועדת חקירה, תחקירים צבאיים ודוחות של מבקר המדינה, שפורסמו בעבר.

 

סיבות השורש שהובילו לאסון של השביעי באוקטובר לא הופיעו  לראשונה בשנת 2023 אך השאלה באיזו שנה בדיוק צריכה הוועדה להתחיל את החקירה ועד מתי עליה לחקור היא שאלה מורכבת. כל חקירה בנושא מחייבת בחינה של מדיניות ארוכת שנים, תפיסות ביטחוניות, מנגנוני הערכת מודיעין, תהליכי קבלת החלטות, ממשקי עבודה בין הדרגים השונים, והאופן שבו הופעלו מערכי הביטחון, ההסברה והניהול האזרחי.

 

ככל שהולכים יותר שנים אחורה, כך היקף החומר גדל, ועבודת הוועדה תימשך יותר ותהיה מסורבלת יותר. מחברי היוזמה בדקו מהן פרקי הזמן שוועדות חקירה שונות, בארץ ובעולם, נתבקשו לחקור. על יסוד בדיקתם מציעים המחברים מספר חלופות לטווחי זמנים אפשריים לחקר אירועי ה-7 באוקטובר וכן המלצה פרטנית לטווח החקירה אשר בראייתם מאזן בין שיקולי צדק לבין יעילות ומהירות עבודת הוועדה. 

 

המסמך אינו מבקש להחליף את הדיון הפוליטי, אלא להציב לו מסגרת מקצועית ואחראית. "גיבוש מקצועי של נושאי החקירה הוא תנאי לחקר האמת והפקת לקחים תסייע להשיב לציבור את תחושת הביטחון, ואת אמון הציבור במוסדות המדינה ובכך תבטיח  את תחילת הריפוי והתיקון אמיתי בחברה" מדגישים מחברי המסמך. "מי שלא חוקר את ה-7 באוקטובר, ומהר,  מביא עליו את השביעי באוקטובר הבא והדרך להפקת הלקחים מתחילה בגיבוש מקצועי

 

למסמך המלא, והצעת המחליטים המפורטת.

 

 

עו"ד גיל אבריאל, קרדיט: JPPI