בעקבות העלייה החדה באלימות ובפשיעה בקרב בני נוער

הוועדה לביטחון לאומי דנה בנושא "החרפה מתמשכת בגל האלימות והפשיעה הקטלנית בישראל בכלל ובקרב בני הנוער בפרט והיעדר מענה ממשלתי מספק" לבקשת ח"כ מירב בן ארי, גלעד קריב, פנינה תמנו, עאידה תומא סלימאן, אלי דלל, עודד פורר ויונתן מישרקי. בדברי ההסבר נטען, כי בתוך חמש שנים הוכפל מספר הנרצחים מ - 147 נרצחים ל- 295 בשנת 2025 .

 

עוד צוין, כי רצח ימנו זלקה ורצח של דסטאו צ'קול, שנרצחו באירועי אלימות בהם היו מעורבים קטינים המחישו את ההחרפה בפשיעה בקרב בני נוער. "קיים זינוק במספר התיקים בהם קטינים חשודים בעבירות נגד חיי אדם: מ- 44 תיקים בשנת 2019 ל- 109 תיקים בשנת 2024".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, התריע מפני תהליך של נרמול האלימות, שחיקת ההרתעה וזמינות גוברת של אמצעי לחימה ותקיפה. לדבריו, ארגוני הפשיעה הפכו במקרים רבים למודל לחיקוי עבור צעירים, ועל המדינה לפעול באופן מידי במישור המניעתי. "אם לא נטפל בתופעת האלימות בקרב בני הנוער עכשיו, נצטרך להילחם בארגוני פשיעה גדולים בעתיד".

 

חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הדגישו את הצורך במעורבות רחבה של כלל מערכות המדינה – המשטרה, מערכת החינוך, הרווחה, הרשויות המקומיות וההורים – לצורך גיבוש מענה מקיף. בין היתר הועלתה דרישה לקדם תכנית חומש לאומית שתכלול מניעה, טיפול, שיקום ואכיפה.

 

ח"כ מירב בן ארי, הציגה נתונים על פשיעת קטינים. ואמרה כי כשאתה מבקר משפחה שהילד שלה יצא מהבית ולא חזר כמו דסטאו צ'קול ז"ל ומבין את הזילות בחיי אדם זה עוד יותר מרסק את המשפחה לגורמים.

 

ח"כ גלעד קריב, ציין כי אנו מתמודדים עם תופעה שהיא לא רק נחלתה של החברה בישראל בלבד וניתן ללמוד ממדינות בעולם המפעילות תוכניות לאומיות להתמודד עם עבריינות בני נוער.

 

ח"כ חמד עמאר, הוסיף כי ארגוני הפשיעה הפכו להיות כוכבי רשת ואותם צעירים רוצים להיות כמוהם ואף גוף במדינה לא עוצר זאת".

 

ח"כ משה סולומון: "אסור שהאלימות תהיה משתלמת. צריך שיהיה תג מחיר גבוה מהמדינה והדרה של אנשים מהמרחב הציבורי. נושא החינוך הוא משמעותי ואקוטי וזה נתון להורים כדי להוקיע זאת כמו למערכת החינוך".

 

מנהל הרשות לביטחון קהילתי, השופט בדימוס אביטל חן, עדכן כי צוות בין-משרדי פועל בימים אלה לגיבוש תוכנית חומש לאומית, שתונח בחודשים הקרובים. לדבריו, ההתמודדות עם התופעה מחייבת טיפול רב-מערכתי הכולל חיזוק האחריות ההורית, מניעת חשיפה של קטינים לתכנים אלימים ברשת ופיתוח מענים קהילתיים.

 

שרית נשיא, נציגת המשרד לביטחון לאומי סיפרה על תכניות לחיזוק החוסן הדיגיטלי של בני נוער, הרחבת פעילות המניעה בקהילה ושיתוף פעולה עם מוקד 105 לטיפול בפגיעות ברשת.

 

נציג משטרת ישראל, סנ"צ יובל רביבו, ציין כי בעקבות אירועי האלימות האחרונים הונחו יחידות המשטרה להגביר את הפעילות בתחום הנוער ולכל תחנה הוצבו יעדים ומדדים. לדבריו, המשטרה משקיעה משאבים רבים הן באכיפה והן במניעה, לרבות פעילות בבתי ספר, טיפול בעבירות ברשת, ליווי בני נוער בסיכון ועידוד גיוס לצה"ל וחיזוק יחידות הנוער ברחבי הארץ.

 

נציגת משרד הרווחה, בטי חנן,  הציגה תכניות להתערבות מוקדמת כבר לאחר עבירה ראשונה, לצד מערכי תמיכה למשפחות ותוכניות מניעה והעצמה לקטינים".

 

יובל דגני, ממועצת התלמידים והנוער הארצית, טענה כי האלימות קשורה למה שקורה בבתי הספר, לחרמות ולחוסן חברתי שמתערער. אך הבהירה כי "לנוער אכפת ממה שקורה וכולם מוקיעים את האלימות הזו". הוועדה תקיים דיונים נוספים.