מחלוקת הציבור בישראל איום מסוכן

הדו״ח השנתי של JPPI על מצב  החברה הישראלית: הישראלים חוששים מהקיטוב הפנימי, ומסכנת מלחמת אזרחים. נשיא JPPI, פרופ' ידידיה שטרן: "יש להציב את סוגיית הלכידות בראש סדר העדיפויות הלאומי".

 

המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מקיים היום ראשון את הכנס השנתי שלו, במסגרתו הוא מפרסם את הדו"ח השנתי על מצב החברה הישראלית לשנת 2026, המבוסס על סקרי וניתוחי המכון בשנה החולפת וסקרים ייעודיים, ומנתח את התמורות הפנימיות בישראל עפ"י מדדים של הסכמה, קרבה ותקווה.

 

דוגמאות מעיקרי הממצאים, שישה מכל עשרה ישראלים (60%) מסכימים כי קיימת כיום סכנה ממשית לשפיכות דמים ולאלימות פיזית בתוך המדינה (מלחמת אזרחים).

 

דת ומדינה, והמגזר החרדי, כמחצית מהציבור החילוני בישראל (המהווה את הקבוצה הגדולה ביותר מקרב היהודים) מודים כי אינם משוכנעים עוד שישראל היא המקום הנכון והבטוח ביותר עבור ילדיהם ונכדיהם לחיות בו.

 

בעוד שרוב הציבור (80%) תומך בגיוס חרדים, חומות הסירוב החרדיות מוצקות: 79% מהחרדים מתנגדים לגיוס  – גם כאשר מוצעות להם מסגרות ייעודיות ונפרדות המותאמות במיוחד לצביונם.

 

במדד הקירבה המודד את הרגשות של קבוצות בציבור כלפי קבוצות אחרות - המגזר החרדי הוא הקבוצה שמקבלת את ציון הקרבה הממוצע הנמוך ביותר בקרב כלל קבוצות האוכלוסיה 3.79 כאשר אף קבוצה על הסקלה האידאולוגית או הדתית (למעט החרדים עצמם) אינה מעניקה להם ציון גבוה.

 

לשם השוואה דירוג הקרבה הכללי של הערבים הוא (4.28). בפילוח של קבוצה מול קבוצה, הציבור החילוני מדרג את קרבתו לחרדים בציון נמוך במיוחד של 1.81 (מתוך 10).

 

בטחון, המעבר למערכה אזורית ישירה ("שאגת הארי") וחילופי הרמטכ"לים הביאו את אמון הציבור בפיקוד הבכיר של צה"ל לשיא של 82%. מנגד, הציבור ספקן לגבי ההישגים בעזה, יותר מאשר לגבי ניהול המערכה באיראן ולבנון: רוב הישראלים מעריכים כיום כי שלטון חמאס בעזה ימשיך להתקיים בצורה זו או אחר , ומביעים אכזבה מכך ש"תוכנית טראמפ" לעזה לא הביאה עד כה לפירוק חמאס מנשקו או לשיקום משמעותי, למרות השלמת המהלך של הפסקת האש והחזרת החטופים.

 

המלחמה הזיזה את הציבור היהודי ימינה: שיעור המזדהים כ"ימין עמוק" עלה מ- 11% לפני המלחמה ל- 19% היום, וכמעט מחצית (49%)  מהצעירים שהגדירו עצמם "שמאל קרוב למרכז" לפני המלחמה דיווחו שזזו ימינה.

 

תקציב המדינה, רוב בעלי הדעה בציבור רואים בתקציב המדינה מסמך פוליטי המוטה לטובת צרכים קואליציוניים, ודורשים קיצוץ נחרץ במשרדי הממשלה, בכספים הקואליציוניים ובתקציבים המגזריים המופנים למגזר החרדי.

 

אנטישמיות בעולם, התפרצות האנטישמיות בעולם מטרידה את הישראלים. כך למשל, בשיא גל המחאות בקמפוסים בארה"ב השיבו 87% ממשתתפי הסקר שהם מודאגים מכך.מחצית מהציבור מזהים כי האנטישמיות העולמית פועלת כתנועת מלקחיים ומגיעה בעוצמה דומה משני קצוות המפה הפוליטית הן מהשמאל הקיצוני והן מהימין הקיצוני.

 

הציבור בישראל סבור שהפתרון עבור יהדות העולם הוא עלייה לישראל; 66% מהיהודים בישראל ממליצים על עלייה לארץ.  71% מתומכי הימין ו-49% מכלל הציבור היהודי בארץ היו ממליצים ליהודי התפוצות לעלות לישראל בכל מצב קיומי.

 

שלושת המדדים השנתיים: תקווה, קרבה, אמונה, הדוח השנתי משקלל את עמדות הציבור באמצעות שלושה מדדי עומק קבועים (בסולם של 1 עד 10):

 

מדד התקווה (ציון 7.13), המדד הגבוה ביותר מבין השלושה, רושם עלייה לעומת השנה הקודמת (6.48) ומלמד ש-60% מהישראלים אופטימיים לגבי עתיד המדינה.

 

 75% מהישראלים מניחים שמשפחתם וחבריהם יישארו לחיות בישראל, וכשני שליש סבורים שישראל היא המקום הנכון לילדיהם ולנכדיהם. עם זאת, הממוצע מסתיר תהום אידיאולוגית: בעוד שתומכי הימין הפוליטי מציגים ציון תקווה גבוה במיוחד של 9.05, בקרב תומכי השמאל צונח המדד לשפל של 3.67 בלבד - פער חסר תקדים המעיד על תפיסות עולם קוטביות ביחס לאותו מרחב קיומי.

 

מדד הקירבה (ציון 5.51), מדד זה רושם ירידה מדאיגה לעומת השנה הקודמת (5.95), שמשמעותה המעשית היא העמקת הקיטוב בין חלקי החברה.

 

הדוח קובע בבירור כי הגורם המרכזי המונע כיום מישראלים לחוש קרובים זה לזה אינו לאום, עדה או מוצא, אלא השתייכות למחנה פוליטי יריב (ימין מול שמאל).  

 

הקיטוב הפוליטי שובר הכל: תומכי שמאל מדרגים את קרבתם לתומכי ימין בציון 1.25 בלבד, ותומכי ימין מדרגים את קרבתם לשמאל ב-3.48.

 

מדד ההסכמה (ציון 3.71), המדד מציג עלייה קלה לעומת שנת 2024 ( 2.88 ). 

 

הציבור הישראלי אמנם מפגין הסכמה יחסית בנושאים דמוקרטיים בסיסיים – 59% מסכימים שדמוקרטיה היא שילוב בין  הכרעת הרוב לבין שמירה על זכויות אדם, אך מהממצאים עולה שבקרב יהודים נרשמה ירידה בהסכמה לכך שמשמעות הדמוקרטיה היא "גם וגם" לעומת המצב לפני שלוש שנים  (63% השנה, לעומת 80% לפני שלוש שנים). 

 

78% מהישראלים מסכימים לקביעה המופיעה במגילת העצמאות בדבר הצורך בשיויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחי ישראל בלי הבדל דת, גזע ומין.

 

אולם, בשאלות הנוגעות לזהות המדינה ("יהודיות המדינה") ולפתרון הסכסוך הפלשתיני, ההסכמה הלאומית צונחת לכדי 31% בלבד. 

 

כך למשל, 36% מהיהודים חושבים שישראל "לא מספיק יהודית", ו-42% מהחילונים חושבים שהיא "יותר מדי יהודית".כלומר – רק מיעוט חושב שהיהודיות של המדינה היא במידה הנכונה.

 

ולגבי הסכסוך עם הפלסטינים - שיא של 49% מהיהודים תומכים בחיזוק השליטה בשטחים ובהרחבת ההתנחלויות , בעוד 66% מהערבים מצדדים בפתרון שתי המדינות.

 

נשיא המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), פרופ' ידידיה שטרן:"החברה הישראלית אמנם מגלה חוסן, נחישות ואופטימיות (מדד התקווה רושם עלייה), אך בו בזמן היא מתנהלת כחברה משוסעת, מקוטבת, הסובלת מחרדה קיומית עמוקה מפני התפרקות מבנית (מדד ההסכמה יורד משמעותית).  בעוד שתומכי הקואליציה, שרבים מהם משתייכים לקבוצות הדתית והחרדית, מרגישים שישראל חזקה ועתידה מזהיר, שיעור גבוה של ישראלים ששייכים לציבור החילוני (הקבוצה הגדולה מקרב היהודים) מתחבט ביחס לעתיד, ולמקומו של הדור הבא. עד כדי כך, שכמחצית מהחילונים אינם משוכנעים שישראל היא המקום הנכון לילדיהם ולנכדיהם לחיות בו.

 

חרדה זו מתכתבת עם נתון קשה אחר: הציבור הישראלי תופס את השסע הפנימי כאויב המרכזי והמסוכן ביותר שלו.

 

המחלוקות בינינו הן בעיקרן בעלות אופי ריגשי, זהותי, מחנאי.  מדובר בתשתיות עומק שמחייבות תוכנית פעולה ארוכת טווח לנטרול חומר הנפץ החברתי. ניתן לטפח את מרחב ההסכמה בחברה הישראלית, אך נדרשת תכנית פעולה עניינית שמכוונת לכך (ולא להכרעת היריב הזהותי).

 

על מנהיגי הציבור לפעול בכל דרך כדי להציב את סוגיית הלכידות בחברה הישראלית בראש סדר העדיפויות הלאומי. זהו הנושא המרכזי שצריך להעסיק את מי שייבחר לעמוד בראש הקואליציה לאחר הבחירות הקרובות. בכך יישפט. לשם כך יש לחתור להקמתה של קואליציה רחבה ככל האפשר אחרי הבחירות, ולדרבן אותה לקבוע "כללי משחק" לניהול המחלוקות באמצעות "חוקה רזה" שלא תבקש להכריע בסוגיות אידיאולוגיות אלא לקבע באופן הוגן ויעיל את גבולות המותר והאסור במשחק הפוליטי.

 

משייקבעו ויעוגנו כללי המשחק לניהול המחלוקת הישראלית - מדד הקרבה הקורס ישנה את מגמתו לכיוון של איחוי וריפוי".

 

צוות מדד החברה הישראלית כולל את עמיתי המכון שמואל רוזנר, נח סלפקוב ויעל לוינובסקי. יעוץ סטטיסטי: פרופ׳ דוד שטיינברג (אונ׳ תל אביב).

 

הדו״ח  מסתמך על ניתוחים של סקרי מדד החברה הישראלית של המכון, הנערכים מדי חודש, וכן על סקרים וניתוחים נוספים של המכון שנערכו לבחינת נושאים ספציפיים שמוזכרים בדו"ח.