מי כתב בארמית הפוכה לפני 2,400 שנה?

שבר קטן של קנקן חרס, שהתגלה לפני כעשור בחפירות רשות העתיקות מתחת לקשת וילסון שלמרגלות הכותל המערבי, נשא כתובת יוצאת דופן ומסקרנת:

 

הכתובת, שנכתבה בארמית, נחרתה בניגוד לכיוון הכתיבה המקובל בשפה זו – משמאל לימין, ואפילו האותיות עצמן הפוכות בה, ממש כמו בכתב ראי.

 

"הממצא יוצא דופן, משום שהכותב הפך גם את סדר האותיות, וגם את צורתן", מסבירים חוקרי הכתובת, פרופ' אסתר אשל, אברהם סולומון, ד"ר תהילה ליברמן, ד"ר ג'ו עוזיאל וד"ר ענת כהן־ויינברגר. "כתיבה הפוכה מוכרת מממצאים עתיקים אחרים - לעיתים בהקשרים מאגיים, אבל במקרה הזה, נראה שמדובר דווקא ברישום בעל אופי מנהלי. הדבר מעלה שאלה מסקרנת: מדוע בחר הכותב לכתוב כך?"

 

מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Atiqot מנסה לפענח את התעלומה, ובהזדמנות זו - חושף גם פרטים מסקרנים על חיי המסחר והמנהל בירושלים של אותה תקופה.

 

בדיקה מדעית של הרכב החרס העלתה שהקנקן עצמו יוצר כנראה בירושלים או בסביבתה. על שבר החרס, שגודלו כ־7×6 ס"מ, השתמרו חלקים משתי שורות.

 

החוקרים הצליחו לזהות בהן את השם הנשי "משלמת", לצד המילה הארמית "ברת" - בת. בשורה האחרת מופיע, ככל הנראה, השם "יאשיהו", המוכר גם כשמו של אחד ממלכי יהודה.

 

על סמך צורת האותיות, תוארכה הכתובת - ככל הנראה, למאה ה־4 לפנה"ס.

 

אבל מי הייתה משלמת, ומה היה תפקידה בירושלים הקדומה?

רמז לכך עשוי להימצא באות ל', המופיעה לפני שמה של משלמת וגם לפני השם שמזוהה, כנראה, כ"יאשיהו" בכתובת. האות מרמזת, כי השניים היו נמענים או מקבלים של דבר־מהו – כך שהכתובת הייתה חלק ממסמך מנהלי או מסחרי - אולי הסכם או תעודת משלוח.

 

אם ההשערה נכונה, ייתכן שמשלמת הייתה מעורבת בפעילות הכלכלית או המנהלית בירושלים לפני כ־2,400 שנה.

 

השם 'משלמת' מוכר גם מתעודות ארמיות שהתגלו ביב שבדרום מצרים, שם התקיימה קהילה יהודית בתקופה הפרסית. במסמכים מהמאה ה־5 לפנה"ס, מופיעות כמה נשים בשם זה, בין היתר, ברשימות המתעדות תשלומי כסף.

 

ומה לגבי חידת כתב הראי?

מתברר שכתיבה הפוכה הייתה מוכרת גם בעת העתיקה. כתובות כאלה התגלו בין היתר על קמעות, נרות חרס וגלוסקמאות, ולעיתים נקשרו למאגיה ולאמונה בכוחן של כתובות להגן מפני כוחות מזיקים. האם גם הכתובת הירושלמית נועדה למטרה כזו?

 

החוקרים סברו שאופייה של הכתובת דווקא מנהלי, ולכן חיפשו הסברים אחרים לכיוון הכתיבה החריג.

אחת ההשערות, היא שהכותב היה מורגל בכתיבה יוונית, הנכתבת משמאל לימין. "ייתכן שכאשר כתב בארמית, המשיך לכתוב בכיוון המוכר לו - ואפילו הפך את צורת האותיות", מציעים החוקרים.

 

אבל יש גם אפשרות אחרת, מפתיעה במיוחד: כתיבת ראי עשויה להיות קשורה לשימוש ביד שמאל ולמצבים נוירולוגיים מסוימים.

 

מחקרים מודרניים, מלמדים כי תופעה כזו יכולה להופיע בעקבות פגיעות או מחלות המשפיעות על תפקוד המוח. החוקרים מעלים את האפשרות שהכותב היה אדם ששפתו הייתה ארמית, אשר כתב ביד שמאל בהשפעת מצב נוירולוגי כלשהו.

 

כך או כך, מי שחרת את הכתובת לפני כ־2,400 שנה, בוודאי לא שיער שדווקא כיוון הכתיבה שלו יעסיק חוקרים אלפי שנים מאוחר יותר.

 

צילום: שי הלוי, רשות העתיקות