שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים

 

דו"ח ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות לשנת 2024: 80% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד אך החברות הממשלתיות ושירות המדינה עדיין בפער ניכר.

 

עלייה מתמשכת בעמידה ביעד

 

מהדו"ח עולה כי 80% מהגופים הציבוריים עמדו בשנת 2024 ביעד הייצוג המלא (5% ומעלה), לעומת 73% בשנת 2023 ורק 60% בשנת 2021. בין השנים 2023–2024, 40 גופים שיפרו את רמת העמידה שלהם ורק 12 נסוגו לאחור.

 

הרשויות המקומיות – המגזר המוביל

 

מתוך 229 רשויות מקומיות שנבדקו:

 

182 רשויות (79%) נמצאות ברמת עמידה מלאה.

 

39 רשויות (17%) ברמה בינונית (3.5%–4.99%), ביניהן גם ערים גדולות כמו תל אביב-יפו ובני ברק.

 

8 רשויות בלבד נמצאות ברמה נמוכה.

 

לקיה, מהמועצות הבדואיות בנגב, בולטת כיחידה שעמדה ברמת עמידה מלאה בארבע השנים האחרונות מבין כל הרשויות הבדואיות בנגב.

 

לפי סוג רשות:

 

עיריות – 88% עמידה מלאה.

 

מועצות מקומיות – 76%.

 

מועצות אזוריות – 72%.

 

מתוך 18 הרשויות הגדולות (100,000 תושבים ומעלה), עיריית תל אביב-יפו ועיריית בני ברק לא עמדו ביעד. רשויות שזינקו בשתי רמות מרמת עמידה נמוכה לעמידה מלאה: עיריית מודיעין עילית ומועצה אזורית מנשה.

 

בקרב החברות הממשלתיות

 

זו השנה הראשונה שבה חלה החובה על החברות הממשלתיות. נקבע שבשנה זו גם חברות שבהן הייצוג הוא ברמה בינונית, ייחשבו לעומדות בדרישת החוק.

 

מתוך 34 חברות:

 

13 חברות עמדו ביעד באופן מלא (38% בלבד).

 

11 חברות ברמה בינונית.

 

8 חברות ברמה נמוכה בהן: רפא"ל, התעשייה האווירית, נת"ע, הקרן למורשת הכותל.

 

2 חברות לא עמדו כלל ביעד: חוצה ישראל ונתיבי הגז הטבעי.

 

משרדי הממשלה – עמידה נמוכה במיוחד

 

בשנת 2024, רק 33.3% (25 מתוך 75) מגופי המדינה שנבדקו, עמדו באופן עמידה מלאה ביעדי הייצוג ההולם והם מעסיקים לפחות 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית, זאת לעומת 80% בקרב שאר הגופים הציבוריים.

 

גופים נוספים

 

מועצות דתיות – כל ה- 8 שנבדקו עמדו ביעד המלא (שיפור משמעותי לעומת שנים קודמות).

 

תאגידים סטטוטוריים – 62% (13 מתוך 21) בעמידה מלאה.

 

בין אלה שבשבע השנים האחרונות ברמה נמוכה: בנק ישראל, מפעל הפיס, רשות שדות התעופה.

 

הרשות לניירות ערך – ברמה נמוכה חמש שנים רצופות.

 

המועצה להשכלה גבוהה – ירידה מעמידה מלאה (2020) לעמידה נמוכה (2023 ו-2024).

 

מוסדות לאומיים – הכנסת, ההסתדרות הציונית, קק"ל עומדים בחובת הייצוג ההולם באופן מלא; הסוכנות היהודית – עומדת בחובת הייצוג ההולם ברמה בינונית.

 

תאגידי מים וביוב – מי אביבים בעמידה מלאה; הגיחון – ברמה בינונית.

 

דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "המספרים מראים שכאשר משתדלים, יש גם תוצאות. הגידול בשיעור הגופים הציבוריים העומדים ביעד הייצוג ההולם מלמד על מגמה מבורכת ביותר, אך הפערים בין משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות לשאר הגופים הציבוריים עדיין מטרידים. העסקת אנשים עם מוגבלות אינה בגדר חסד, אלא חובה חוקית וערך חברתי מהמעלה הראשונה. הנציבות תמשיך לעקוב, לפקח ולנקוט אמצעי אכיפה בכל מקום בו לא מקיימים את הוראות החוק".

 

רקע משפטי והתחייבויות נדרשות

 

החוק מחייב כל גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים ויותר להעסיק לפחות 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית.

 

גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות המעסיקים 100 עובדים ומעלה מחויבים למנות ממונה לתעסוקת אנשים עם מוגבלות. גופים שאינם עומדים ביעד הייצוג ההולם נדרשים: 

 

לגבש תוכנית שנתית לקידום העסקת אנשים עם מוגבלות.

 

לפרסם את התוכנית באתר האינטרנט עד ליום 31.10.2025.

 

דירוג רמות עמידה:

 

עמידה מלאה: 5% ומעלה

 

רמה בינונית: 3.5%–4.99%

 

רמה נמוכה: 2%–3.49%

 

אי עמידה: פחות מ-2%

 

דו"ח המלא ונתוני כלל הגופיםקישור

 

לבירור זכויות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות ניתן לפנות למוקד הנציבות בטלפון 6763* או בכתובת דוא"ל:  pniotnez@justice.gov.il