שלוש שנים בלי האח מתן לזר ז"ל

רס"ם מתן ז"ל היה אח מסור במלר"ד כרמל, לוחם בחזית וסמל של מקצועיות ואנושיות.

 

"מתן היה משכמו ומעלה, אדם שהאנושיות הייתה נר לרגליו," נזכרת יאנה ציפורה מנהלת האחיות של מלר"ד כרמל. "הוא התחבר לצוות וכולם אהבו אותו אהבת נפש. הוא ייצג שילוב נדיר ומדויק של מקצועיות ואנושיות מיוחדת".
 

"גם כמעט שלוש שנים אחרי, כשאני נכנס לחדר האוכל בבית החולים, אני עדיין מרים את המבט ובאופן אינסטינקטיבי מחפש אותו שם יושב ומחייך", משתף בכאב ד"ר בן כספי, רופא בכרמל וחבר נפשו של מתן עוד מימי הילדות.
 

במסדרונות המחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) במרכז הרפואי כרמל, הזיכרון של מתן חי בכל פינה. מתן, שנפל ב-22 בינואר 2024 באסון קריסת המבנים בחאן יונס והוא רק בן 32, לא היה רק אח מוסמך מבריק הוא היה הלב הפועם של הצוות, דמות מופת שחיברה בין חדות קלינית חסרת פשרות לבין חמלה אנושית עמוקה.

 

"מי שגאון הולך לסיעוד"

המסע של מתן בעולם הרפואה החל עוד בנעוריו בחיפה, על ספסלי בית הספר הריאלי. שם, במגמת ביולוגיה רפואית, נרקמה החברות ההדוקה עם ד"ר בן כספי כיום מתמחה ברדיולוגיה אבחנתית במרכז הרפואי כרמל. השניים חלקו נסיעות יומיות בהסעות, דיונים אינסופיים על העתיד וחלום משותף: לנהל יום אחד בית חולים יחד. לאחר שירותו הצבאי כחובש קרבי בפלחוד גבעתי, בחר מתן בלימודי סיעוד באוניברסיטה העברית והמשיך לתואר שני בניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון.

 

כשחבריו תהו מדוע בחר בסיעוד ולא ברפואה, מתן נהג לומר בחיוך המאפיין אותו: "מי שחכם הולך לרפואה, אבל מי שגאון הולך לסיעוד".

 

בשנת 2022, לאחר חמש שנות ניסיון במלר"ד שמיר (אסף הרופא), שכנע אותו ד"ר כספי לחזור לצפון ולהצטרף אליו לכרמל. בזכות הידע הרחב והניסיון שצבר במקרי טראומה, הפך מתן בן רגע לעמוד תווך בחדר ההלם. מתן לא הסתפק רק בטיפול הישיר, אלא חיפש תמיד כיצד להיטיב עם סביבתו: במסגרת פורום החדשנות של בית החולים יזם את הוספתם של כיסאות מתגלגלים לעגלות המחשוב הניידות של האחיות מהלך קטן לכאורה, שחולל שינוי עצום והקל משמעותית על העומס והתשישות הפיזית של הצוות הסיעודי במשמרות המפרכות.

 

סופר מקצועי, סופר אנושי

מתן בלט ברגישות יוצאת דופן; הוא כאב באמת את סבלם של המטופלים ובחר להילחם בכאב באמצעות שמחה ואור. כדי להפיג את המתח והחרדה במיון, נהג להסתובב בין המיטות עם רמקול נייד קטן, השמיע שירי גלגל"צ, רקד עם המאושפזים ורומם את רוחם.

"מתן היה משכמו ומעלה, אדם שהאנושיות הייתה נר לרגליו," נזכרת יאנה ציפורה, מנהלת האחיות במלר"ד כרמל.

"היה לו אכפת מכל מטופל, תמיד דאג לשים מוזיקה ולהרים את האווירה, ותמיד הרגיש כאילו עבד איתנו כל החיים. הוא התחבר לצוות וכולם אהבו אותו אהבת נפש. הוא ייצג שילוב נדיר ומדויק של סופר מקצועי וסופר-אנושי."

 

המעבר שנקטע והיציאה לקרב

במהלך שנת עבודתו בכרמל כיוון מתן להתפתח לתחום הטיפול הנמרץ, וסוכם כי לאחר שנת שירות במלר"ד יעבור למחלקת טיפול נמרץ כללי. המשמרת הראשונה שלו במחלקה נקבעה ליום ראשון, 8 באוקטובר 2023. אלא שאירועי ה-7 באוקטובר קטעו את התוכניות באחת.

מתן לא השתהה לרגע. הוא שלח הודעה למנהלת הצוות: "תקשיבי, אני עובד היום ערב, אבל כנראה לא אגיע, זו חובתי להגן על המדינה". הוא עלה על מדים והתייצב כלוחם וחובש בחטיבה 261.

 

גם בשיא הקרבות בעזה נשאר איש רפואה בנשמתו: בעת שטיפל בפצועים אנושים בשטח, ניהל קשר ישיר עם צוותי טיפול נמרץ בכרמל ובסורוקה, העביר תמונת מצב קלינית בזמן אמת וסייע להציל את חייהם. לקראת סיום תקופת המילואים המקורית בינואר, בחר להאריך את שירותו בשבועיים נוספים כדי לא להפקיר את חבריו לפלוגה.

 

הפגישה האחרונה והצוואה שבשם

כשבוע בלבד לפני נפילתו הגיע מתן לבקר את חבריו במלר"ד, כשהוא במדים וחמוש בנשק. באותו ביקור שיתף בהתרגשות כי הוא ורעייתו אילנה אהבת נעוריו מגיל 18, שאף היא אחות במקצועה מצפים לילד שני. באופיו המחושב והיסודי להפליא, ניגש עוד באותו יום למשרד הקבלה כדי להסדיר מראש את כל פרטי הרישום ובחר את שמה של בתו: שַׁיָּה - שי מתן, מתנה על שמו. כארבעה חודשים לאחר נפילתו הגיחה שַׁיָּה לאוויר העולם, אחות קטנה לארי בן השלוש בזמנו.

 

כמעט שלוש שנים לאחר האסון, דמותו של מתן ממשיכה להאיר את בית החולים כרמל.
חדר ההלם שבו הציל נפשות נקרא על שמו ונושא שלט הנצחה מיוחד; מלגות שנתיות מוענקות לסטודנטים לסיעוד לזכרו; ובפינת המנוחה של המלר"ד פועל רדיו קטן שממשיך להשמיע את הצלילים שמתן כה אהב.

 

חבריו, ובראשם ד"ר כספי וצוות המלר"ד, ממשיכים לעטוף את אילנה והילדים, ומבטיחים כי החיוך, המקצועיות ומורשת הנתינה האינסופית של רס"ם מתן לזר ז"ל יישארו חלק בלתי נפרד מרוחה של כרמל לעד.