שייך ראדי ותמאם מתגעגעים לאנואר שנפל באיו"ש, פגשנו את משפחת סרחאן מכפר חורפיש, שלקחו אותנו לרגעים האחרונים שהיו להם עם אנואר ז"ל, שנקרא לשירות מילואים, איך שעזרו לו לאסוף את חפציו ולביקור הבזק שלו ביום ההולדת של אחיו, הבגדים שקנה עדיין נמצאים על המיטה.

 

 

שיח' ראדי אבא שגידל משפחה למופת מגובשת ואוהבת, יחד עם אשתו תמאם היו מאושרים ולא חסר להם כלום, הם ראו בילדים חומה שנותנת הרבה אור, עד לנפילתו של אנואר והאירוע הטרגי שחוו וחווים עד יום זה.

 

ההורים ראדי ותמאם סרחאן

חייל המילואים רב סמל ראשון אנואר סרחאן ז"ל, היה לוחם בגדוד 910, חטיבה מרחבית עציון, בן 26 בנופלו, אנואר היה בפעילות מבצעית, התאונה ארעה בכביש 60 בגוש עציון, כאשר משאית פלסטינית פגעה מאחור ברכב הצה"לי בו נסע אנואר ז"ל. אנואר שישב מאחורי הנהג נהרג במקום.

 

שיח' ראדי: "במילואים אנואר תמיד נתן עדיפות לחברה שלו שהיו נשואים עם ילדים ללכת הביתה. אנחנו מאמינים שלא מדובר בתאונה אלא בפיגוע, כל מי שנכח במקום ראה שזה היה פיגוע שלא היה מתוכנן".

 

מקום התאונה צילום דובר צה"ל

 

תמאם, אמו של אנואר: "בלב שלי אני יודעת שזה מכוון, המחבלים האלה חגגו על זה שנהרג חייל, כל הזמן גם שאנואר היה ילד הוא היה גדול במעשיו ואחראי מאד".

 

תמאם: "אני אבדתי אח במלחמה ואמא שלי תמיד ביכתה אותו, היום אני מבינה מה זה לאבד ילד, הכאב רק מתעצם והולך אתך כל יום".

 

שיח' ראדי: "בבית הקברות הצבאי בחורפיש מעבר מפריד בין קברו של אנואר לקברו של דודו".

 

אנואר ז"ל השאיר אחריו, אחים ואחיות: האיתם, נסרין, מרווה, סקר, חנאן ורואד, שחיים בצל השכול וממשיכים להנציח את זכרו של אחיהם.