"הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור"

 

המאבק בארגוני פשיעה, לראשונה דנה הוועדה בהכרזה של ישות מחומשת כארגון פשיעה. בנוסף, הוועדה דנה בכמות התחמושת ובסוגיה שלפיהם ייקבע האם מדובר בארגון פשיעה. 

 

יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל פתח את הדיון בדרישה להעניק כלים למשטרה להתמודד עם ארגוני השפיעה: "איראן לא זנחה את תוכנותיה נגדנו, היא מזרימה לכאן נשק לארגוני טרור ולמשפחות פשע. אלו כמויות אדירות של נשק שמגיע לכאן, דרך מצרים וירדן. פעם בדרך הזו הוכנסו סמים או נשים, היום נכנס נשק. חלק מסוחרים הם ארגוני הפשיעה וזו העוצמה שלהם. הנשק הזה מאפשר להם לכפות את רצונם, הנשק הזה רוצח בנו. הרוב המוחלט של הנרצחים שלנו נרצחים מנשק חם רובים, טילים, רימוני חבלה. אנחנו לא נלחמים בזה בכלים הרצויים".

 

עוד הוסיף ח"כ פוגל כי גבולותיה של ישראל פרוצים: "לא מדובר אירוע פלילי, אלא אירוע טרור. סוחר שמחזיק אלפי כלי נשק לא עושה את זה רק בשביל פשיעה. מי שחושב אחרת טועה".

 

 

ניצב מעוז שאבו, הפרויקטור לטיפול בפשיעה בחברה הערבית סיפר לוועדה על מספר אירועי מקרי הירי בשנים האחרונות: "מתחילת שנה הנוכחית אנחנו עם 23 נרצחים מנשק חם. שנה שעברה, כלומר 2025, היו 5616 אירועי ירי בתוך מדינת ישראל וסיימנו את השנה עם 252 נרצחים. ממש נורא מה שקורה בתוך החברה הישראלית, בעיקר בחברה הערבית". מפילוח נתוני אשתקד עולה כי ישנם שלושה מחוזות עיקריים עם אירועי ירי -מחוז צפון עם 2095 מקרים, מחוז חוף עם 1124 אירועים ומחוז דרום עם 1094 אירועים.

 

עוד הוסיף ניצב שאבו: "סוגיית האמל"ח היא בקצה ארגוני הפשיעה. זה אפילו כלכלית טוב להם כי בירידן הם קונים בזול ופה מוכרים ביוקר. אנחנו עיוורים כי ארגוני הפשיעה מקדימים אותנו מבחינה טכנולוגית. זה מתסכל אותנו כי קושרים אותנו ביד אחד וביד שנייה אומרים לנו לטפל בפשיעה. היום כל ארגון מחזיק מספר ספקי אמל"ח והם מספקים להם הכל טילים, רימונים, רובים או מטענים".

 

עינת סגל, מנהלת אגף רכב משרד התחבורה סיפרה על ההתמודדות של פקחי המשרד עם מוסכים לא מורשים: "הפקחים זוכים לאלימות פיזית ומילולית כשהם מגיעים למוסך לא מורשה. פקח בשפרעם הגיע למצב שרגמו אותו באבנים וסגר אותו ברכב. אנשים לא באים לתפקידים כי כולם יודעים שהם והמשפחה שלהם מאוימים ע"י ארגוני הפשיעה. אנחנו מגישים תלונות אבל זה לא מרתיע ולכן הארגונים ממשיכים. האלימות הזו היא יומיומית, הפקחים מפחדים להגיע למקומות ולכן הם לא מגיעים. המשטרה הציעה שיצטרף שוטר ללווי אבל אני לא יכולה לבקש שוטר לכל משימה יומיומית".

 

נציגת האגודה לזכויות האזרח טענה כי יש צורך לבחון את החוק והאם ישפיע לרעה על אזרחי ישראל הערבים: "אנחנו מסכימים שהמצב קטסטרופלי, אך זו לא הקונסטרוקציה הנכונה. אנחנו חושבים שהחברה העברית יכולה להיות מופלית כך שמי שחלק מהחברה הערבית ישתמשו בו בכלים קשים יותר מאזרח יהודי".

 

לעומתה, מירה סולומון ממרכז שלטון מקומי טענה כי לדעתם יש דווקא צורך להרחיב את הגדרת החוק: "אנחנו חושבים שהחוק צריך להתייחס לקשת רחבה יותר לארגוני הפשיעה כי המצב מאוד קשה - חייבים פריזמה רחבה יותר. מצד שני אנחנו גם רוצים שיהיה מנוסח בחוק שהפריטים שמרכיבים את הארגון יכולים להיות תחת החוק, ולא רק הארגון כגוף כולל". 

 

דוד ועקנין, יועץ השר לביטחון לאומי הסביר את עמדת השר: "מה שחסר בהצעת החוק הוא אמל"ח. אף אחד לא יודע לאמוד את גודל הנזק והמצב הקשה שאנחנו נמצאים בו. נוצר מצב אבסורדי שב"כ יודע להגיע לספק, אבל הוא לא יודע להתמודד עם הצרכן – אותם אנשים שלוקחים ומשתמשים בנשק. שם אנחנו עיוורים לחלוטין ושם המשטרה צריכה להיכנס וצריכה כלים חזקים שיכולים לתת לה מענה".

 

במשרד המשפטים טענו כי הם לא מוצאים לנכון לתת הגדרה, אלא להיעזר בהליך הפלילי. במידה ואדם יופלל בהליך הפלילי ברף של פשיעה מאורגנת יוכלו להכריז עליו כארגון פשע. ניצב משנה גלעד בהט, נציג יועמ"ש המשטרה התנגד לכך: "עד עכשיו בכל הצעת חוק שהצענו בנושא תמיד שמענו לא ושאין צורך בהכרזה והגדרה, אנחנו מבינים את הרגישות ולכן אנחנו מציעים שיהיה מדרוג בעברות כך שיהיה מעין סל מותאם, אך אנחנו צריכים את ההכרזה מראש. ההליך הפלילי איטי ולא מתאים לסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום".

 

עו"ד ישי שרון, מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות במשרד המשפטים טען כי צריך להכניס להצעת החוק כי גם רשות משפטית תהיה חלק מההכרזה ובנוסף שתהיה גם ביקורת שיפוטית אחרי תקופה לראות שההכרזה רלוונטית.