"הקיטוב הוא איום קיומי"

"הקיטוב הוא איום לאומי קיומי":

משפחות שכולות, שורדי שבי ונפגעי המלחמה מכריזים על הקמת "הַמַּכֲנֶה" וקוראים לאחריות משותפת מכלל החברה הישראלית וממקבלי ההחלטות

שלוש שנים לאחר השבעה באוקטובר וכשלושה שבועות לפני הבחירות, הנושאים את המחיר הכבד של המלחמה והטרור, בהם מירב ברגר, שיר סיגל, נועם עידן בן עזרא, מירב לשם גונן, חן אביגדורי, אבינתן אור, ארי שפיץ, צבי זוסמן, הודא דקסא, גניה צוהר, שי צוהר, גדעון בוגלה, משה שפירא ואחרים, מודיעים על הקמת "הַמַּכֲנֶה" - יוזמה לחיזוק הלכידות ולצמצום הקיטוב בחברה הישראלית. במרכז המהלך, דרישה מהממשלה הבאה להקים בתוך 100 ימים תשתית לאומית קבועה ללכידות חברתית

 

שלוש שנים אחרי השבעה באוקטובר וכשלושה שבועות לפני הבחירות, משפחות שכולות, שורדי שבי, בני משפחותיהם ונפגעי המלחמה והטרור מכריזים היום, יום ראשון, 4 באוקטובר 2026, כ"ג בתשרי התשפ"ז, על "הַמַּכֲנֶה", יוזמה המבקשת להציב את הקיטוב בחברה הישראלית כאחד האתגרים הלאומיים המרכזיים שיש לתת להם מענה בשנים הקרובות.

חברי "הַמַּכֲנֶה" מגיעים מרקעים שונים בחברה הישראלית ומחזיקים בעמדות ובתפיסות עולם שונות. כל אחד מהם נשא בשנים האחרונות מחיר אישי ומשפחתי כבד של המלחמה והטרור. מתוך האובדן, השבי, הפציעה וההתמודדות, ומתוך המפגש ביניהם, הם גילו שאפשר לחשוב אחרת, לא להסכים, ועדיין להתחבר ולפעול יחד. מכאן נולד השם "הַמַּכֲנֶה", מתוך הרצון לעבור מהתבצרות במחנות להרחבת המכנה המשותף ביניהם. כעת מבקשים חברי הקבוצה לקחת את החיבור שנוצר ביניהם ולהפוך אותו למשימה של החברה הישראלית ושל המדינה.

חברי הקבוצה מתריעים כי הקיטוב בחברה הישראלית כבר אינו רק ביטוי למחלוקת פוליטית, אלא איום המחייב התייחסות וטיפול ברמה הלאומית. לפי הערכת המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2026, 55% מהישראלים מצביעים על הקיטוב והמחלוקת הפנימית כאיום המסוכן ביותר לישראל, לעומת 23% שמצביעים על האיום הגרעיני האיראני ו 18% על הסכסוך הישראלי פלסטיני. מבחינת חברי "הַמַּכֲנֶה", הנתונים מחייבים מעבר מדיבור על אחדות למדיניות ולפעולה.

הדרישה מהמדינה: תשתית לאומית ללכידות בתוך 100 ימים

במרכז פעילות "הַמַּכֲנֶה" עומדת דרישה מראשי המפלגות ומהממשלה שתקום לאחר הבחירות: להקים בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתה תשתית לאומית קבועה ללכידות חברתית, שתהיה אחראית להתמודדות שיטתית עם הקיטוב ולחיזוק הלכידות בחברה הישראלית. התשתית תפעל תחילה למיפוי ולניתוח של שורשי הקיטוב והגורמים המבניים שמעמיקים אותו. על בסיס תמונת המצב תגובש אסטרטגיה לאומית רב שנתית, שתשלב את מערכות המדינה, מערכת החינוך, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית, ותפעל לחיזוק האמון, החיבורים והחוסן החברתי לאורך זמן.

המשימה לציבור: עשרה מיליון חיבורים חדשים

לצד הדרישה מהמדינה, "הַמַּכֲנֶה" מציבה גם יעד לציבור הישראלי: עשרה מיליון חיבורים חדשים בין ישראלים מקהילות, מגזרים ומחנות שונים, חיבור אחד לכל ישראלי. המהלך החל כבר בתקופת החגים ברשתות החברתיות תחת התיוג #עוד_1_למכנה. ישראלים מקצוות שונים העלו תמונות ושיתפו סיפורים על חיבור עם אדם שלא היה חלק מהמעגל הטבעי שלהם, אדם ממחנה אחר, מקהילה אחרת או מרקע שונה. כל משתתף הוזמן להמשיך את השרשרת וליצור את החיבור הבא.

המטרה היא להפוך את הרחבת המכנה המשותף מרעיון לפעולה: לייצר עוד ועוד מפגשים אישיים בין ישראלים שלא היו נפגשים אחרת, ולהרחיב בהדרגה את מעגלי ההיכרות, האמון והשותפות בחברה הישראלית.

בין מקימי "הַמַּכֲנֶה": מירב ברגר, אמה של שורדת השבי אגם ברגר; שיר סיגל, בתם של שורדי השבי קית' ואביבה סיגל; מירב לשם גונן, אמה של שורדת השבי רומי גונן; חן אביגדורי, שאשתו שרון ובתו נעם הן שורדות שבי; אבינתן אור, שורד השבי; נועם עידן בן עזרא, אחותו של צחי עידן ז"ל, שנרצח, נחטף והושב לקבורה; ארי שפיץ, לוחם גבעתי שנפצע אנושות בעזה והשיא משואה; צבי זוסמן, אביו של רס"ל במיל' בן זוסמן ז"ל; הודא דקסא, אלמנתו של אל"ם אחסאן דקסא ז"ל; גדעון בוגלה, אביו של סמ"ר אדיר אישטו בוגלה ז"ל, לוחם גולני שנפל בקרב במוצב נחל עוז ב 7 באוקטובר; גניה צוהר, דודתו של סרן עומר נאוטרה ז"ל; שי צוהר, דודו של סרן עומר נאוטרה ז"ל, שפעל מאז 7 באוקטובר למען השבת החטופים ולקידום מיזמי אחדות; משה שפירא, אביו של סמ"ר ענר שפירא ז"ל, שנפל בקרב ברעים לאחר שהציל את חייהם של רבים במיגונית; ואחרים.

ההכרזה על הקמת "הַמַּכֲנֶה" מתקיימת בסמוך לציון שלוש שנים לשבעה באוקטובר וכשלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת. חברי היוזמה מבקשים להציב בתקופה הזו, לצד הדיון בשאלה מי ירכיב את הממשלה הבאה, שאלה נוספת: איזו חברה ישראלית תהיה כאן ביום שאחרי הבחירות ובשנים שאחריהן.

קרן סוקולוב, מנכ"לית לחיות יחד ומייסדת "הַמַּכֲנֶה": "ישראל ידעה להתאחד ברגעים הקשים ביותר. השבעה באוקטובר הוכיח כמה כוח יש לנו כשאנחנו פועלים יחד, אבל אסור שנצטרך את האסון הבא כדי להיזכר בזה. הקיטוב כבר אינו רק ויכוח פוליטי, הוא איום על היכולת שלנו להמשיך לחיות כאן כחברה אחת. לכן אנחנו דורשים מהממשלה הבאה להתייחס אליו כאל אתגר לאומי ולהקים גוף שייקח עליו אחריות, ובמקביל קוראים לציבור להתחיל לפעול כבר עכשיו. עשרה מיליון חיבורים חדשים יכולים לשנות את הדרך שבה ישראלים מכירים ורואים זה את זה."

ארי שפיץ, לוחם גבעתי שנפצע אנושות בעזה: "שילמנו מחיר כבד מאוד על המדינה הזאת, ועכשיו האחריות שלנו היא גם לשמור על החברה שחיה בה. אנחנו יכולים לחשוב אחרת ולהתווכח, אבל אסור להגיע למצב שבו אנחנו מפסיקים לראות אחד את השני. לא צריך להסכים על הכול כדי להישאר חברה אחת, אבל צריך להכיר, להיפגש ולזכור שיש לנו הרבה יותר משותף ממה שלפעמים נדמה."

חן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו לעזה ושוחררו מהשבי: "בשנים האחרונות התרגלנו (או יותר נכון הורגלנו) לדבר ב״אתם״ במקום ב״את״ או ״אתה״. ככה זה כשרואים את מי שמולך כחלק מקבוצה ולא כאדם בפני עצמו, הדרך הזאת - לא מאפשרת לנו לדבר בינינו באמת. אם יותר ישראלים יכירו באופן אישי מישהו שאינו מהמחנה שלהם וידברו איתו בפתיחות ובלי להדביק לו תוויות שמומצאות ומתוחזקות על ידי בעלי אינטרס ציניים - יהיה הרבה יותר קשה לפלג בינינו. "

מירב ברגר, אמה של שורדת השבי אגם ברגר: "במהלך המאבק להשבת אגם פגשנו אנשים מכל חלקי החברה הישראלית. אנשים שלא הכרנו, שלא תמיד חשבו כמונו, אבל היו שם בשבילנו ברגעים הקשים ביותר. החיבור הזה נתן לנו כוח. אני רוצה שנדע לשמור עליו גם כשאין מצב חירום וגם כשאנחנו לא מסכימים. אנחנו לא צריכים לחכות לאסון הבא כדי לזכור שיש בינינו הרבה יותר משותף ממה שנדמה לנו."

צבי זוסמן, אביו של רס״ל במילואים בן זוסמן ז״ל, לוחם הנדסה קרבית שנפל בקרב בצפון רצועת עזה: "בן יצא להילחם מתוך תחושת אחריות עמוקה למדינה ולאנשים שחיים בה. מבחינתי, האחריות שלנו עכשיו היא לשמור לא רק על המדינה, אלא גם על החברה שבתוכה. אנחנו לא חייבים לחשוב אותו דבר, אבל אנחנו חייבים לדעת להישאר יחד גם בתוך מחלוקת. אחרי המחיר הכבד שכל כך הרבה משפחות שילמו, אסור לנו להשלים עם מציאות שבה החברה הישראלית מתפרקת מבפנים."