11 אלף רופאים ערבים ודרוזים בישראל
בעוד שחברי הכנסת טענו לכ-3,500 מובטלים, משרד הבריאות הציג נתוני למ"ס על 428 מובטלים בלבד, ממלא מקום יו"ר וועדת הבריאות יאסר חוויג'ראת "11 אלף רופאים ערבים ודרוזים מעל מאה מועמדים להתמחות מתמודדים על תקן אחד, אין תבחינים ברורים לקבלת מתמחים, אין שקיפות ואין אחידות".
מחלוקת בין חברי הכנסת ומשרד הבריאות על היקף האבטלה אצל רופאים ערביים
ועדת הבריאות דנה בהצעה לדיון מהיר בנושא מצוקתם של אלפי רופאים צעירים ערבים אזרחי ישראל ללא תקני התמחות.
לדברי ממלא מקום יו"ר הוועדה, יאסר חוויג'ראת (רע"ם) "הנתונים בשטח קשים, גם רופאים שסיימו התמחות עדיין מובטלים, ובהתמחויות המצב קשה עוד יותר. מעל מאה מועמדים להתמחות מתמודדים על תקן מתמחה אחד. אין תבחינים ברורים לקבלת מתמחים, אין שקיפות ואין אחידות".
הוא ביקש ממשרד הבריאות להעביר לוועדה נתונים מדוייקים לגבי תעסוקת רופאים ערבים בישראל בחמש השנים האחרונות, פילוח של המתמחים בכל שלבי ההתמחות לפי תחומים בפילוח ליהודים וערבים, ולהעביר לוועדה את רשימת תקני הרופאים שאינם מאויישים בכל בתי החולים בישראל ולפעול לפרסום קבוע של כלל תקני ההתמחות הפנויים לציבור.
לדברי יוזם הדיון, יואב סגלוביץ' (יש עתיד), כ-3,500 רופאים צעירים ערבים אזרחי ישראל, בעלי רישיון לעסוק ברפואה, ממתינים שנים ללא תקני התמחות ונאלצים לעבוד כעובדי קבלן בתנאי ניצול.
לפי מחקר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל (2024), זמן ההמתנה להתמחות של רופאים ערבים ארוך משמעותית מזה של עמיתיהם, ורק 71% מהם מתחילים התמחות תוך חמש שנים, לעומת למעלה מ-90% מקרב בוגרי האוניברסיטאות בארץ.
רופאים אלה הפכו לעובדי קבלן של קופות חולים, מוקדים פרטיים וחברות כוח אדם. שכרם צנח מ-300–400 ש"ח לשעה - לכ-50–60 ש"ח בלבד, וללא תנאים סוציאליים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הזהיר כי המחסור קיים במשך שנים, ולאחרונה גם החריף, ולדבריו הנתונים בידי משרד הבריאות אינם מלאים, ומדובר באלפי רופאים ערביים מובטלים, או שהם עובדי קבלן, או עובדי בתי אבות.
"למרות המחסור ברופאים בארץ לא מנצלים את הרופאים הערביים הרבים שעדיין מובטלים". גם חברי הכנסת איימן עודה, אימאן חט'יב יאסין, ואליד אלהואשלה ועאידה תומא סלימאן הציגו נתונים דומים.
רייצ'ל ברנר-שלם, ראש אגף תכנון כוח אדם במשרד הבריאות, השיבה כי נפתחה לאחרונה תכנית לשילוב עוד עובדים ערבים במערכת הבריאות, "שהיא המערכת שהצליחה הכי טוב לשלב עובדים אלו".
היא הזהירה כי לא ניתן להתפשר על רמת הרופאים והמתמחים, וכי טובת המטופלים היא העיקר, ולכן לא ניתן לקבל תלמידים שציוניהם אינם מעולים או מבתי ספר לרפואה שאינם טובים דיים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד גיל 60 מועסקים במערכת הבריאות 20,182 רופאים יהודיים וכ-11 אלף רופאים ערבים ודרוזים.
בשתי החברות יש כ-6% רופאים מובטלים, ורק 428 רופאים ערבים שאינם-מועסקים. היא הציגה גידול של 7% במשרות ההתמחות בארץ, למרות גידול של 2% בגודל האוכלוסייה.
לדבריה שיעור התחלת ההתמחות מסיום הלימודים, שווה בשתי האוכלוסיות, הן בתלמידי המוסדות בארץ והן תלמידי חו"ל. היא הדגישה כי הבעיה נוצרת בעיקר מבוגרים ערבים מבתי ספר לרפואה בחו"ל, שבגלל רמתם הנמוכה מאוד הן אינם מאושרים בארץ. בעיה נוספת היא הרמה הנמוכה של השפה העברית אצל צעירים ערבים, בלעדיה לא ניתן

















