אלימות בין כותלי בית ספר תיכון רונסון מסכנות את כולם

אכרם מנסור: "הפעם אני רוצה לדבר אליכם קצת אחרת. קצת יותר תקיף, כי המצב כבר לא יכול להימשך ככה, אנחנו רואים בתקופה האחרונה יותר ויותר מקרים של אלימות בין בני הנוער שלנו".

"ילדים בני 16 ו־17, ולפעמים אפילו צעירים יותר, מגיעים למכות, לפגיעה אחד בשני, לאיומים ולעימותים קשים, אני שואל את עצמי לאן אנחנו רוצים להגיע?. האם אנחנו מחכים, חלילה, לנער שיגיע לבית החולים במצב קשה?, האם אנחנו מחכים לאסון כדי להבין שהמצב יצא משליטה?, אני אומר את זה בצורה ברורה: אסור לנו להגיע לשם".

"האלימות הזאת מתחילה כבר בגילאים צעירים, והיא נכנסת לבתי הספר, לרחובות ולחברה שלנו, לפעמים בגלל ויכוח קטן, לפעמים בגלל כבוד, לפעמים בגלל משהו שאחרי כמה שעות כבר אף אחד אפילו לא זוכר על מה הוא התחיל.

אבל התוצאה יכולה להיות בלתי הפיכה, ולכן הפעם אני פונה בעיקר אליכם, ההורים, בבקשה, תשבו עם הילדים, שלכם, תדברו איתם, תשאלו אותם מה קורה".

"תסבירו להם שאלימות היא לא כוח, ושהרגע שבו מרימים יד על אדם אחר יכול לשנות חיים שלמים, וזה נכון לבנים וגם לבנות, אנחנו לא יכולים לקבל מצב שבו מורים מנסים להפריד בין תלמידים, המשטרה נאלצת להגיע, יש מעצרים, ואפילו אנשי צוות נפגעים תוך כדי ניסיון לעצור את האלימות.

זה לא היישוב שאנחנו רוצים להיות בו, לכל מעשה יש תוצאה, מי שבוחר באלימות צריך להבין שיהיו לכך השלכות ברורות ומשמעותיות, אי אפשר להמשיך ולתת לאף אחד את התחושה שהוא יכול לעשות הכול ושאף אחד לא יעצור אותו, אבל האחריות היא לא רק של המשטרה, לא רק של בית הספר ולא רק של הרשויות".

"האחריות מתחילה אצל כולנו ובמיוחד בבית, אז אני מבקש מכם היום, תדברו עם הילדים שלכם, תעצרו אותם לפני שהם נכנסים לעימות, אל תחכו למחר, כי לפעמים מספיק רגע אחד של כעס כדי להרוס חיים שלמים, אנחנו יכולים לעצור את זה.

אנחנו חייבים לעצור את זה, בואו נשמור על הילדים שלנו, בואו נשמור אחד על השני, ובואו נגיד כולנו יחד מספיק עם האלימות הזו! די. פשוט די".